סוף לשביזות יום א'? השבוע תוגש הצעת החוק להארכת הסופ"ש לשישי עד שני (אחת לחודש), וכחלון תומך

אסנת פרץ | (20)

המהלך להארכת סוף השבוע בישראל תופס תאוצה. השבוע תוגש הצעת חוק של הח"כים אלי כהן (כולנו) ודודי אמסלם (ליכוד), לפיה אחת לחודש עובדי המשק יצאו לסוף שבוע ארוך שימשך מיום שישי ועד יום שני, כאשר שעות העבודה החסרות ייתפרשו על אותו השבוע (או על פני כל החודש). לפי דיווחים בתקשורת, שר האוצר כחלון תומך במהלך.  כפי הנראה, ועדת השרים ושר האוצר, משה כחלון, יבחנו את הצעת החוק בעוד כשבועיים, וכחלון אף הודיע כי ימונה בכיר באוצר לגיבוש הסעיפים התקציביים בהצעה. מטרת האוצר היא להתחיל ביישום התכנית בחודשים הקרובים, כשהיא אמורה להיות מיושמת במשך שלוש שנים שבמהלכן תבחן הרחבת סוף השבוע החופשי לכל השנה. לפי ח"כ כהן, כבר כיום 74.7% מאוכלוסיות העולם אינה עובדת בימי שבת-ראשון, ומעבר לסוף שבוע ארוך כולל יתרונות כמו שיפור איכות החיים בישראל תוך הרחבת תרבות הפנאי, זמן איכות עם הילדים, הקטנת שחיקת העובדים, השתלבות בכלכלה העולמית, חיזוק המסחר, התיירות והשירותים והגדלת מספר המשתתפים באירועי תרבות וספורט עבור האוכלוסייה בכלל ועבור האוכלוסייה המסורתית והדתית בפרט. "המעבר לסוף שבוע ארוך טומן בחובו תועלות רבות הן בהיבט החברתי- שיפור איכות החיים של הפרט, המשפחה והעובד, והן בהיבט הכלכלי- הגברת התיירות וסנכרון ימי המסחר והפעילות למאפיינים הגלובליים. שכן שותפות הסחר של ישראל, רובן ככולן, קבעו את ימי המנוחה בשבת וראשון", מוסר כהן. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר כי: "ההסתדרות היא הראשונה להניע ולתמוך ברעיון לקצר את שבוע העבודה מאחר שלפי נתוני ה-OECD העובדים בישראל עובדים יותר שעות מרוב מדינות המערב. העובד הישראלי עובד על פי חוק 43 שעות בשבוע, דבר הפוגע בזמן הרווחה וגם ביעילות ובפריון. לעומת זאת, שבוע העבודה על פי חוק ברוב המדינות המפותחות עומד היום על 40 שעות בשבוע. כל גורם שחושב כי הפתרון הוא להטיל את הנטל על העובדים – טועה ומטעה. קיצור שבוע העבודה צריך להתבצע בצורה אחראית מתוך מחשבה על העובדים ולכן הפתרון היחידי הוא באמצעות הפחתת שעות העבודה. ההסתדרות תתנגד נחרצות להארכת ימי העבודה בישראל ולא נהסס להפעיל על כך סכסוך עבודה כללי". 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    כחלון מלך דואג לאזרח הפשוט (ל"ת)
    יכול להיות נהדר 16/05/2016 08:00
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    איזה עם חושש משינויים שמרנים גועל פה (ל"ת)
    שמרנות מזרח תיכונית 16/05/2016 07:59
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אבי 16/05/2016 07:39
    הגב לתגובה זו
    כמובן שהמורים והגננות .. הרי כל כך חסר להם חופשים שהם כבר קורסים.. ואז ההורים יצטרכו לנצל גם את היום חופש כדי להעסיק את הילדים בבית. אין כמו לחם ושעשועים בכדי לרכך את העם לעוד גזרות..
  • תנו לי לנחש אתה מאלה שלא רוצים לצאת פרייאר (ל"ת)
    עוד טמבל 16/05/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    nnavv 15/05/2016 11:32
    הגב לתגובה זו
    רוב המתאבדים הם מיאוש שבא משאמום
  • 10.
    לא רוצה לעבוד ימים ארוכים יותר במשך השבוע (ל"ת)
    אחד 15/05/2016 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 15/05/2016 11:23
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה עם בתי הספר התלמידים והמורים ,גם כך הם בחופשה כמעט חצי שנה כולל שבתות וחגים זו הצעה מקושקשת שלא תוסיף שום דבר למשק ,צריך לעלות את השכר,השכר כאן שכר המנמום או הבטחת הכנסה שנותנים לא מספיק לשום קיום ,זהו עוני ולעג לרש ההסכמים שעושה ההסתדרות זה קישקוש ,חלק בכלל לא יושם .צריך להוריד את שעות העבודה השבועיות ל-40 שעות לכול הסקטורים .המשק הישראלי לא בנוי להצעה מסוג זה , גם כך אנשים לוקחים חופשי מחלה ,יש להם חופשה שנתית , ימי בחירה בסקטור הציבורי ,ויש חגים לרוב ברוך השם ,וימי שישי שבת ,תעשו חשבון כמה ימי מנוחה יש בשנה ,אם יש שחיקה לעובדים אז למה רוצים לעלות את גיל הפרישה?גיל פרישה בחלק בארצות אירופה הוא 55 שנה,זה מספיק והותר , עובד 35 שנה מחייו ,כאן בארץ בשירות הביטחון צה"ל /משטרה ,עובדים עד גיל 50 בממוצע כיום .העלו את גיל הפרישה מגיל 42 לממוצע של גיל 50/55 אדם בחייו ,תלוי בשנת הלידה , בחלק מהשירות הציבורי כמו בנמל אשדוד אנשים שרצו לפרוש מרצון קיבלו סכומי פרישה של 2 מיליון עד 2.5 מיליון+פנסיה.אדם בשארית חייו צריך לנוח ,יש כאן גם גורם של בריאות של האדם ,שיהיה לו לעת זקנה שלוות נפש.
  • עם שלא אוהב להיות חופשי ביביהו 13 שנה (ל"ת)
    להמשיך נגד הטמטום 15/05/2016 17:04
    הגב לתגובה זו
  • איזה עם טיפש אוהב שמתעללים בו לא כשנחמדים (ל"ת)
    ביבי 15/05/2016 17:03
    הגב לתגובה זו
  • אין על כחלון שפיות אירופאית הבעיה שיש לו עסק עם בבונים (ל"ת)
    סמי 15/05/2016 17:02
    הגב לתגובה זו
  • כשהעם טיפש שום הצעה לא תועיל (ל"ת)
    שימי 15/05/2016 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קובי 15/05/2016 11:03
    הגב לתגובה זו
    הנ"ל לא עובדים בכל השנה , מה יעשו בחופשה נוספת ?
  • הצופה 15/05/2016 15:57
    הגב לתגובה זו
    מילים ריקים מתוכן. לפי הסטטיסטיקה 76 % מהציבור החרדי עובדים. כנראה אתה חוזר בשאלה עלוב שמנסה בכל דרך להפגין פטריוטיות חילונית בלי רמה.
  • 7.
    דני 15/05/2016 10:58
    הגב לתגובה זו
    חופש אז "באשר אבדנו אבדנו".
  • 6.
    היכונו לשביזות יום ב' (ל"ת)
    בבב 15/05/2016 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דני 15/05/2016 10:37
    הגב לתגובה זו
    משם כבר תתחיל תגובת שרשרת של הבנקים...
  • 4.
    כלכלן 15/05/2016 10:37
    הגב לתגובה זו
    בנוסף , הרעיון מצוין אם החופשות תבואנה על חשבון חופשות חגים לילדים בגנים ובבתי הספר , כמו למשל חופשת פסח הארוכה .
  • 3.
    עמית 15/05/2016 10:08
    הגב לתגובה זו
    מתכון לבלגן ובזבוז כספי ציבור ותו לו
  • 2.
    שמטוב 15/05/2016 10:07
    הגב לתגובה זו
    במה יועיל יום שבתון נוסף ? רק יגרע מכושר הייצור של ישראל. בישראל, בהבדל מרוה הארצות בעולם, יום שישי הוא חצי יום שבתון כך שאין שום צורך בימי שבתון כפויים על כל המשק, לא חסרים ימי שבתון בישראל עקב חגים. מישהו ישלם עבור השבתון הפופוליסטי ומי שישלם הוא המיגזר הייצרני ומשלם המיסים.
  • 1.
    הצלף 15/05/2016 09:45
    הגב לתגובה זו
    למה לכפות עלינו שבתון ביום ראשון אחת לחודש ??? תנו עוד 12 ימי חופש גם ככה אין לנו מספיק ... לרוב האכלוסיה שיש ילדים אין התאמה בין החופש של בתי הספר לחופשות של ההורים
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.