דירוג פורבס: מי הדוגמנית המרוויחה ביותר בארץ, כמה הרוויחה השנה?
מגזין "פורבס" הישראלי פירסם היום את רשימת הדוגמניות המרוויחות ביותר לשנת 2013 כאשר בראש הרשימה ניצבת בר רפאלי עם הכנסות של 9 מיליון שקל בשנה האחרונה.
בר רפאלי הכפילה את הכנסותיה בשנה האחרונה כאשר הכנסותיה בשנה האחרונה היו גדולות פי 4 ביחס לבאות אחריה ברשימה. על פי המגזין, בסך הכל הכניסו 10 הדוגמניות 19.5 מיליון שקל בשנה האחרונה כאשר רוב ההכנסות מיוחסות לקמפיינים בינלאומיים.
במקום השני והמכובד עם הכנסות של 2.4 מיליון שקל מדורגת גל גדות. הפרזנטורית של קסטרו הפכה לאחרונה לשחקנית קולנוע כאשר השתתפה בסרט מהיר ועצבני 4 ו-5 ולאחרונה גם במהיר ועצבני 6. על פי ההערכות הדוגמנית שילשלה לכיסה 800 אלף שקל כתוצאה מההשתתפות.
המגזין מדווח כי במקום השלישי נמצאת הדוגמנית אסתי גינזבורג שקפצה מהמקום ה-6 בשנה שעברה כאשר הוסיפה להכנסותיה 630 אלף שקל ל-2.3 מיליון שקל . בראיון לפורבס אמרה גינצבורג "ההצלחה היא סובייקטיבית, ובתור מישהי שכמעט אף פעם לא מרוצה מעצמה, אני מרגישה שעוד לא השגתי את כל מה שרציתי"
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
