TV

תמונות קשות: האם הברוקר מייקל מרין התאבד בבית המשפט? צפו בוידאו

מערכת Bizportal | (5)

האם הברוקר לשעבר מייקל מרין ביצע התאבדות בבית המשפט בפיניקס ביום שישי האחרון לעיני מצלמות הטלוויזיה? זו השאלה שמסעירה כעת את התקשורת בארה"ב. מרין בן ה-53, אב ל-4 ומשמש כיום כעו"ד, הואשם ב-2009 שהצית את אחוזתו ששוויה מוערך בכ-3.5 מיליון דולר לאחר שלא הצליח למכור אותה או לעמוד בתשלומי המשכנתא עליה. מרין נראה אז כאשר הוא נמלט מהלהבות כאשר הוא לובש על עצמו ציוד צלילה (כנראה חמצן).

מייד עם הישמע פסק הדין לפיו מרין נמצא אשם (ועמד בפני כ-16 שנות מאסר), נראה מרין כאשר הוא מכניס משהו לפה, משהו שכעת סבורים החוקרים שהיה גלולת רעל. כמה רגעים אח"כ הוא נראה עושה פעולות לא רצוניות (עוויתות), הובהל לבית החולים ושם נקבע מותו.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רר 07/07/2012 09:18
    הגב לתגובה זו
    בחור חכם גאון דפק את הכלבים וסיים את הסיפור רק שהארקקים לא ימנעו את זה מעכשיו
  • 3.
    נוחי 01/07/2012 08:23
    הגב לתגובה זו
    את מי זה מעניין ולמה צריך לראות את זה ???? מה נהיה איתכם ??? צהוב בכל מחיר ????
  • 2.
    יותם 01/07/2012 07:59
    הגב לתגובה זו
    "מרין בן ה-53, אב ל-4 ומשמש כיום כעו"ד " - הוא משמש כיום כגופה , הוא שימש בעבר כעו"ד.... קצת קצת עברית
  • 1.
    טל 01/07/2012 02:38
    הגב לתגובה זו
    זה שהוא ברוקר לא הופך את זה לחדשות כלכליות!!!!!
  • קורא 02/07/2012 09:51
    הגב לתגובה זו
    אלה חדשות ששודרו בכל ארה"ב. אתה לא רוצה להביט? על תלחץ על החץ. אם ראית, אל תבוא בטענות. הם כתבו מה הם מראים זו היתה החלטה שלך להביט.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.