גיתם ואדלר זכו בתקציבי מפעל הפיס
מפעל הפיס הכריע היום (יום ד') אחר-הצהריים נפלה על זהות המשרדים שיטפלו בתקציבי הפרסום שלו - אדלר חומסקי וגיתם BBDO שהחזיקו בשנים האחרונות בתקציבי הפרסום של הלוטו וחיש-גד (בהתאמה) זכו בו וימשיכו לטפל באותם התקציבים.
ממפעל הפיס נמסר כי "בשקלול הסופי עלו התוצאות לפי הדירוג הבא: 1.גיתם 2. אדלר חומסקי 3. ראובני פרידן ו-4. שלמור אבנון עמיחי. בהתאם לכך, שני המשרדים שנבחרו במכרז הם גיתם ואדלר חומסקי".
מוקדם יותר השבוע הציגו ראובני פרידן, שלמור אבנון עמיחי, גיתם BBDO ואדלר חומסקי המתמודדים במכרז מפעל הפיס (2 תקציבים: מותגי חיש גד ולוטו) מצגות בפני הנהלת מפעל הפיס שכללו קריאייטיב והצעה כספית.
המשרדים המתמודדים על התקציבים קיבלו ממפעל הפיס בריף לשני התקציבים ואת האפשרות לבחור לאילו מהמותגים להגיש פרזנטציות. כיום מטופל תקציב הלוטו בידי אדלר חומסקי (קמפיין 'הכדורים שיסדרו לכם את החיים') ותקציב חיש-גד מטופל בידי גיתם (קמפיין 'בואנ'ה זה אחלה כסף').
מ-4 יוצא אחד - שהולך על הלוטו
לאייס נודע כי שלמור אבנון עמיחי, ראובני פרידן וגיתם BBDO החליטו שלושתם להגיש מצגות לחיש-גד. הסיטואציה הזו הותירה את אדלר חומסקי כמשרד היחיד שהגיש מצגת לתקציב הלוטו בו הוא מטפל כיום.
למרות הסימון לכאורה של המשרדים את התקציב אליו הם לוטשים עיניים, במפעל הפיס הודיעו למתמודדים כי בשלב המצגות תבחן היכולת הקריאיטיבית והאסטרטגית של המשרדים באופן כללי. נתון זה מעלה את האפשרות שאחד משלושת המשרדים ייבחר לטפל בתקציב הלוטו ולהפך, שאדלר חומסקי יוסט מתקציב הלוטו לטיפול בתקציב חיש-גד.
הצרות הטובות של מפעל הפיס: הקמפיינים המוצלחים של גיתם ואדלר
עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה ששלמור אבנון עמיחי וראובני פרידן, המשרדים שינסו להכניס רגל לאחד מתקציביו השמנים של מפעל הפיס בחרו שלא להתמודד מול אדלר חומסקי. בענף רווחת התפיסה לפיה מעמדו של אדלר חומסקי במפעל הפיס איתן מאוד, הן בעקבות כימיה מוצלחת של המשרד עם בכירי מפעל הפיס ולא פחות בעקבות קמפיין 'כדורי הלוטו' של המשרד שנחשב על ידי רבים לאחת מההצלחות המסחררות של המשרד ומפעל הפיס בשנים האחרונות.
גיתם BBDO אמנם לא רשמו את אותה ההיסטוריה ארוכת השנים עם מפעל הפיס אך הקמפיין של המשרד לחיש-גד תחת הקונספט של 'בואנ'ה זה אחלה כסף' לא נופל באיכותו מזה של הלוטו ונחשב אף הוא לאחד המוצלחים של מפעל הפיס ולעבודה שגיתם יכול להתגאות בה.
התוצאה, בסופו של יום היא סוג של צרות טובות עבור מפעל הפיס. למכרז, שהושק לאחר 5 שנות פעילות עם גיתם BBDO ואדלר (מחויבים על פי חוק) הם מגיעים בעמדה מאוד נוחה של מי שנהנה כעת מפעילות פרסומית מוצלחת של 2 המשרדים, ב-2 התקציבים. מנגד הם יכולים רק להרוויח במידה ושלמור או ראובני יציגו בפניהם רעיון פורץ דרך שיאיר את עיניהם ויוכל לקדם אותם למקום חדש.
נותנים יד ומרחב פעולה לאנשי הקריאייטיב
אופציה נוספת, אם כי בעלת הסיכוי הנמוך ביותר הייתה שמשרד אחד יזכה לטפל ב-2 המותגים של מפעל הפיס. כזכור, במכרז אותו פרסם מפעל הפיס נקבע כי איכות ההצעה של משרד הפרסום תהווה 85% מהסיכום הכללי. 65% מהצעת האיכות תבדוק את הפרמטרים: תמהיל תקציבי הפרסום והלקוחות, יכולת קריאטיבית ברמה גבוהה במכלול המדיות: טלוויזיה, עיתונות, רדיו, שילוט חוצות, עלונים, פלקטים ודברי דפוס אחרים.
עוד בחלק זה של המכרז נבחנה ייכולת קריאטיבית של המשרד בפעילות ברשת (אינטרנט, רשתות חברתיות). Case Study - בחינת תהליך עבודה שלם לקמפיין לשני לקוחות שונים - החל מניתוח אסטרטגי ופלנינג, פתרונות קריאייטיב ומדיה, ביצועים ותוצאות, כמו גם התרשמות מהנהלת המשרד, הצוות המקצועי המוביל ומהצוות הממונה על התקציב.
המחיר שימש כמכריע רק כ-15% מהמכרז מה שהופך אותו לחריג בנוף המכרזים הממשלתיים שנוטים לעמוד על יחס שמקנה משקל יתר להצעת המחיר.
- 5.בוא'נה זה אחלה משרד פירסום... (ל"ת)אראלה 08/09/2011 18:41הגב לתגובה זו
- 4.טנקוס המלך (ל"ת)יואל 07/09/2011 21:32הגב לתגובה זו
- אין מה לחגוג - סתם מכרז מושחת (ל"ת)08/09/2011 08:12הגב לתגובה זו
- אבי 08/09/2011 09:31מביך !
- 3.התמונה שמלווה את הידיעה אומרת הכל (ל"ת)אחת שרואה 07/09/2011 19:58הגב לתגובה זו
- 2.אחד שיודע 07/09/2011 17:55הגב לתגובה זוהקמפיין של גיתם לחיש-גד הינו אחד המוצלחים בעשור האחרון, לראיה המותג הינו הגדול (היקף מכירות) של מפעל הפיס בשנתיים האחרונות. מה שאדלר עשו ללוטו אולי נחמד ל"זכורות ואהודות" אבל נכשל בקופות ואף יצר אנטגוניזם בקרב קהל היעד העיקרי שלו, נשים (הנקמנות נתפסת כדוחה בעיניי "מגזר" זה)...... כרגיל בפיס הכל פוליטי, אחרת היו זוכרים לאדלר את הכשלון הגדול יותר (הבוכרים הרוקדים)
- אדלר 07/09/2011 18:52הגב לתגובה זודרור אולי מספיק עם הקנאה שלך באדלר
- 1.גיל 07/09/2011 17:29הגב לתגובה זוהשפה של הכדורים של הלוטו היא מעולה
- בהחלט קמפיין מוצלח! (ל"ת)07/09/2011 19:01הגב לתגובה זו

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
