אלרן ורשי קיבלו הלוואה של 29 מיליון דולר להמשך בניית מגדל משרדים במוסקבה
אלרן נדל"ן , י.רשי ושותפיהם הרוסיים הודיעו כי חברת בזיליקה המוחזקת על ידיהם השיגה מימון ממוסד בנקאי אירופאי עד סך של 29 מיליון דולר, להמשך בנייתו של מגדל משרדים במוסקבה.
מדובר במגדל בן 17 קומות במרכז העיר מוסקבה בשטח של 8,500 מ"ר, הממוקם על מגרש בשטח של כ- 600 מ"ר. המגדל נמצא בשלב קומה ה-7 לבנייתו.
ההלוואה תועמד לפי התקדמות הפרויקט ולפי השכרת השטחים שבו. בנוסף הועמדו הלוואות בסך של עד 5 מיליון דולר למימון תשלומי מע"מ לפרויקט וכן הלוואת השקעה (שתחליף את ההלוואה המקורית) בסך של עד 35 מיליון דולר שתועמד בכפוף לגמר הפרויקט, אכלוס הפרויקט והפעלתו.
העמדת האשראי מותנית בהתקיימות תנאים מתלים כמקובל בעסקאות מימון, הכוללים, בין היתר, השלמת בדיקת נאותות של הבנק בקשר עם המקרקעין, הפרויקט וחברת הפרויקט, אישורי המוסדות המוסמכים של בעלי המניות המעמידים בטחונות לאשראי (ובהם החברה) ובהעמדת בטחונות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
