בססח: האפטר שוק שאחרי חפציבה יפגע לא רק בחב' בניה
"בעקבות קריסת חברת הבניה חפציבה אנו צפויים ל'אפטר שוק' שיפגע גם בחברות רבות שאינן מתחום הבניה". כך מעריכים היום (א') בבססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי. בחברה מעריכים כי עיקר הנזק צפוי להיות בקרב חברות קטנות ובינוניות, ספקיות של חפציבה או של ספקים של חפציבה, שיתקשו לעמוד באי קבלת התשלום, בדיוק כפי שקרה בעת קריסת הקלאב מרקט.
בבססח אומרים היום כי ענף הנדל"ן, המוגדר בחברת ביטוח האשראי כענף בסיכון מעל הממוצע, ידע בשנים האחרונות לא מעט נפילות מהדהדות כך שהנפילה של חפציבה אינה מהווה הפתעה. לדברי דוד מילגרום, מנכ"ל בססח, ייחודו של הענף הוא שהנפילות בו מתרחשות הן בתקופות שפל והן בתקופות גיאות וחברות הנדל"ן חשופות לסיכונים רבים כמו עליית מחירי הגלם כגון בטון וברזל, גם כאשר המשק כולו נמצא בגיאות. לדבריו, סכנה נוספת לה חשופות חברות הנדל"ן היא שנפילה בפרוייקט אחד יכולה להפיל את כל החברה, גם אם מדובר בחברת בניה גדולה הבונה אלפי יחידות דיור.
לדברי מילגרום, כמו לאחר כל נפילה גדולה, אנו צפויים לשתי תופעות נוספות. "הראשונה היא 'מעגל ההדף' – פגיעה עד לרמת קריסה של ספקים קטנים ובינוניים הן של חפציבה ישירות והן של ספקיה של החברה. לא מדובר רק בחברות מתחום הנדל"ן אלא בכל תחומי הפעילות במשק" אומר מנכ"ל בססח. לדברי מילגרום בעוד שהחברות הגדולות יהיו מסוגלות להתמודד עם אי קבלת מלוא התשלום, החברות הקטנות והבינוניות שלהן אין חוסן פיננסי מספק, עלולות להגיע לקריסה מוחלטת כמו שקרה בקריסת קלאב מרקט.
"התופעה השניה לה צפוי המשק" אומר מילגרום "היא עצבנות כללית וחוסר סבלנות של ספקים לאיחורי תשלום של לקוחות, גם אם אינם קשורים כלל לתחום הנדל"ן ולא הושפעו כלל מקריסת חפציבה. מדובר במערבולת שעלולה להביא לנפילות נוספות וצמצום האשראי אותו מעניקים הספקים ללקוחותיהם".
לדברי מילגרום בססח תקיים הערכת מצב ובדיקות מי מהחברות במשק נכנסו ל"מעגל ההדף", מי נפגעה ובכמה ואת חוסנן של החברות. זאת במטרה למנוע נזקים למבוטחי החברה.

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
