בססח: האפטר שוק שאחרי חפציבה יפגע לא רק בחב' בניה
"בעקבות קריסת חברת הבניה חפציבה אנו צפויים ל'אפטר שוק' שיפגע גם בחברות רבות שאינן מתחום הבניה". כך מעריכים היום (א') בבססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי. בחברה מעריכים כי עיקר הנזק צפוי להיות בקרב חברות קטנות ובינוניות, ספקיות של חפציבה או של ספקים של חפציבה, שיתקשו לעמוד באי קבלת התשלום, בדיוק כפי שקרה בעת קריסת הקלאב מרקט.
בבססח אומרים היום כי ענף הנדל"ן, המוגדר בחברת ביטוח האשראי כענף בסיכון מעל הממוצע, ידע בשנים האחרונות לא מעט נפילות מהדהדות כך שהנפילה של חפציבה אינה מהווה הפתעה. לדברי דוד מילגרום, מנכ"ל בססח, ייחודו של הענף הוא שהנפילות בו מתרחשות הן בתקופות שפל והן בתקופות גיאות וחברות הנדל"ן חשופות לסיכונים רבים כמו עליית מחירי הגלם כגון בטון וברזל, גם כאשר המשק כולו נמצא בגיאות. לדבריו, סכנה נוספת לה חשופות חברות הנדל"ן היא שנפילה בפרוייקט אחד יכולה להפיל את כל החברה, גם אם מדובר בחברת בניה גדולה הבונה אלפי יחידות דיור.
לדברי מילגרום, כמו לאחר כל נפילה גדולה, אנו צפויים לשתי תופעות נוספות. "הראשונה היא 'מעגל ההדף' – פגיעה עד לרמת קריסה של ספקים קטנים ובינוניים הן של חפציבה ישירות והן של ספקיה של החברה. לא מדובר רק בחברות מתחום הנדל"ן אלא בכל תחומי הפעילות במשק" אומר מנכ"ל בססח. לדברי מילגרום בעוד שהחברות הגדולות יהיו מסוגלות להתמודד עם אי קבלת מלוא התשלום, החברות הקטנות והבינוניות שלהן אין חוסן פיננסי מספק, עלולות להגיע לקריסה מוחלטת כמו שקרה בקריסת קלאב מרקט.
"התופעה השניה לה צפוי המשק" אומר מילגרום "היא עצבנות כללית וחוסר סבלנות של ספקים לאיחורי תשלום של לקוחות, גם אם אינם קשורים כלל לתחום הנדל"ן ולא הושפעו כלל מקריסת חפציבה. מדובר במערבולת שעלולה להביא לנפילות נוספות וצמצום האשראי אותו מעניקים הספקים ללקוחותיהם".
לדברי מילגרום בססח תקיים הערכת מצב ובדיקות מי מהחברות במשק נכנסו ל"מעגל ההדף", מי נפגעה ובכמה ואת חוסנן של החברות. זאת במטרה למנוע נזקים למבוטחי החברה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
