בימים שבהם שוק התעסוקה עובר שינויים מהירים, שכרם של מנהלי הכספים (סמנכ"לי כספים) מושך תשומת לב רבה בקרב המשקיעים והציבור הרחב. סקירה שנתית חדשה שפורסמה על ידי Moore Financial Consulting, זרוע הייעוץ הפיננסי של משרד רואי החשבון ליאון אורליצקי ושות', בשיתוף עם חברת ההשמה PivotHR, חושפת תמונה מקיפה ומפתיעה אודות שכרם של מנהלי הכספים בחברות בורסאיות ורואי חשבון בשוק הפרטי ב-2023. הסקירה מעלה תמונת מצב מעמיקה בנוגע לרמות השכר של מנהלי הכספים בישראל, ומציגה מגמות מעניינות שמצביעות על שינויים נרחבים בשוק העבודה, ובפרט בענפי הטכנולוגיה והתעשייה. בסקירה זו הושם דגש על פילוח רמות השכר לפי ענפים, תוך התמקדות בתפקידים בכירים, שהשפעתם על השוק הכללי רחבה. מהסקירה עולה כי ב-2023 הגיעה עלות השכר הממוצעת של סמנכ"לי כספים בחברות בורסאיות ל-1.86 מיליון שקל בשנה. עם זאת, מדובר בירידה של כ-12.4% לעומת השנה הקודמת, 2022 - מה שמצביע על ירידה משמעותית בגובה התגמול שמנהלי כספים מקבלים, וזאת על אף חשיבותם האסטרטגית הגוברת בתקופות של אי ודאות כלכלית.

ירידה של 18% במענקים

ההבדל המשמעותי ביותר התבטא דווקא בירידה בתגמול ההוני, שצנח בכ-30.7%. ירידה זו משקפת את המעבר להקטנת התגמולים מבוססי מניות ואופציות, שהיוו בעבר חלק מרכזי מחבילת השכר של סמנכ"לים. הירידה במענקים גם היא ניכרת, עם ירידה של כ-18%, לעומת ירידה של 1.7% ברכיב השכר הקבוע. הסקירה מפרטת גם את חלוקת השכר הממוצע לפי ענפים, ומצביעה על פערים ניכרים בין התחומים השונים. בראש הטבלה ניצבים סמנכ"לי כספים בחברות טכנולוגיה ותוכנה, עם תגמול כולל ממוצע של 4.421 מיליון שקל לשנה, שהופך אותם למרוויחים המובילים במשק. אחריהם נמצאים סמנכ"לי הכספים בענף הנדל"ן, שם השכר הממוצע הגיע ל-3.025 מיליון שקל בשנה. מנגד, בתחתית הרשימה נמצאים סמנכ"לי כספים בתעשיית המזון, עם תגמול ממוצע של 1.027 מיליון שקל בלבד. מעניין לראות גם את השינויים שחלו בין 2022 ל-2023. כך לדוגמה, רשתות שיווק מזון הציגו עלייה מרשימה של כ-16% בסך התגמולים, בעוד שבענף הגומי והפלסטיקה נרשמה עלייה של כ-10.1%. לעומת זאת, תחום התוכנה והאינטרנט הציג צניחה של כ-60.1% בסך התגמולים בין 2022 ל-2023. הירידה בשכרם של סמנכ"לי כספים נובעת משילוב של כמה גורמים כלכליים מרכזיים. בין הסיבות המרכזיות, ניתן למנות את הקשיים הכלכליים שבהם נתקלו חברות טכנולוגיה רבות במהלך השנים האחרונות, כשמשברים כלכליים גלובליים ומקומיים יצרו תנודתיות רבה בשוק ההון. בשל כך, חברות רבות נאלצו להקטין את שכר הבכירים ואת המענקים ההוניים, כחלק מהמאמץ לשמור על יציבות כלכלית. בנוסף, ענפים מסוימים כמו תעשיית האנרגיה המתחדשת, הציגו צמיחה שלילית - מה שהוביל להקטנת התגמולים לסמנכ"לי הכספים. לעומת זאת, ענפים מסורתיים יותר, כמו תעשיית המזון, נהנו מצמיחה עקבית שהשפיעה לטובה על השכר של בכיריהם. נתון מעניין נוסף מהסקירה הוא השינוי בהרכב השכר. ב-2023 גדל המשקל של רכיב השכר המזומן מתוך סך התגמולים הכוללים לכ-55.7%, לעומת 47.9% ב-2022. לעומת זאת, משקל התגמול ההוני ירד לכ-23.9% בלבד, לאחר שהיה כ-30.1% שנה קודם לכן. גם משקל המענקים ירד, מ-21.9% ב-2022 לכ-20.5% ב-2023.

יותר ויותר חברות מקטינות את התגמול ההוני

מגמות אלה משקפות את השינוי בגישת החברות בשוק ההון כלפי ניהול התמריצים של הבכירים, כשיותר ויותר חברות בוחרות להקטין את התגמול ההוני ולהגדיל את השכר המזומן והמענקים השוטפים. השוק הפיננסי ממשיך להשתנות באופן מתמיד, והאתגרים הכלכליים הגלובליים משפיעים רבות על שוק התעסוקה הישראלי. כתוצאה מכך, חברות רבות נאלצות לחשוב מחדש על מדיניות השכר שלהן ולהתאים אותה לצרכים המשתנים של השוק. יש להניח שבשנים הקרובות נראה המשך ירידה בתגמול ההוני, לצד עלייה קלה בשכר הקבוע והמענקים. עם זאת, תלוי מאוד במצב הכלכלי הגלובלי וביכולתן של חברות ישראליות להתמודד עם השינויים המהירים בשוק. בנוסף, התחזקות מגמות כמו עבודה מרחוק, חידושים טכנולוגיים והשפעת המהפכה הירוקה יכולים לשנות את התמונה הכללית בתחום השכר ולהשפיע על המגמות בשוק. לסיכום, שכרם של סמנכ"לי כספים בישראל עובר טלטלה משמעותית. הירידות בהיקף התגמולים והתמריצים משקפות את המציאות המורכבת של השוק הגלובלי והמקומי, כשהשחקנים המרכזיים מנסים לנווט בין האתגרים ולהתאים את עצמם לתנאים החדשים.