סופרמרקט סופר
צילום: gemma, Unsplash

"לקראת גל שני, קמעונאיות המזון ממשיכות להוות עוגן דפנסיבי"

אחרי שנהנו מגידול ענק במכירות במהלך גל התחלואה הראשון, מעיין בק-מרום מלאומי פרטנרס, סבורה כי רשתות המזון ירוויחו מגל נוסף על אף הפגיע בכוח הצריכה; וגם אילו מניות נהנות מיתרונות אל מול המתחרות
איתן גרסטנפלד |

בזמן שמרבית החברות הציבוריות סבלו בתקופה האחרונה מקיטון במכירות ומפגיעה במחיר המנייה, אחד הסקטורים שדווקא נהנה מהתפרצות נגיף הקורונה הוא ענף קמעונאות המזון. כך, בזו אחר זו הציגו הסופרים ורשתות המזון, גידולים משמעותיים בהיקפי המכירות.

רמי לוי -1.62% יוחננוף 0.11% ויקטורי 0.94% שופרסל -0.22% טיב טעם -0.26% פרשמרקט

על רקע העלייה החדה בנתוני התחלואה בשבועות האחרונים, מעיין בק-מרום, אנליסטית בכירה בלאומי פרטנרס, מסבירה בראיון ל-Bizportal, מדוע על אף הפגיעה בכוח הקנייה של הלקוחות רשתות המזון ממשיכות ליהנות מהמשבר.

"התפרצות נגיף הקורונה הביאה לצריכה מוגברת ברשתות המזון החל מפברואר 2020 עקב אגירת מזון מצד הצרכנים, ועקב השבתת שוק המזון המוסדי (מסעדות, מלונות) והסטת הצריכה לשוק הפרטי שנשאר בארץ ומנוע מנסיעות לחו"ל. מגמה זו היטיבה כמובן עם רשתות המזון ובשיאו של המשבר בחודש מרץ, עמד שיעור הגידול של המכר הכספי בשוק ה-FMCG על מעל 40% (לפי נתוני סטורנקסט)".

"את התנהגות רשתות המזון מתחילת המשבר ניתן לאפיין בדפנסיביות לעומת התנודתיות שעבר על כלל השוק. גם כעת, עם התגברות נתוני התחלואה אנו רואים שקמעונאיות המזון מהוות את העוגן הדפנסיבי ומציגות 'חסינות' בין הסקטורים".

איך תשפיע העובדה שאזרחים רבים יצאו ממעגל העבודה על המכירות של הרשתות?

"גם בגל הראשון ראינו שמוצרי הבסיס ומוצרי הניקיון, הם אלו שהציגו את שיעורי העלייה הגבוהים ביותר במכירות, בהשוואה למוצרי הטיפוח שאינם מוגדרים כבסיסיים. מצד אחד נתוני התעסוקה מקטינים את כוח הצריכה, אך מצד שני אנשים מבלים פחות במסעדות ובבתי מלון וכמובן שלא נוסעים לחו"ל. כך, שצריכת המזון מוסטת לרשתות המזון גם על חשבון מקורות אלו".

כיצד צפויות להראות דוחות הרבעון השני של החברות?

"אני מעריכה כי הדוחות לא יציגו את הגידול במכר אותו ראינו ברבעון הראשון, מאחר ורוב ההצטיידות של הציבור במזון נעשתה בחודש מרץ. באפריל לעומת זאת, היו מיעוט ימי מסחר לאור חג הפסח ולאור ימי הסגר. עם זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, אין ספק שהסטת הצריכה מכיוון המסעדות והמלונות לרשתות המזון צפויה להביא לרבעון חזק מול שנה קודמת".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם התמחור של מניות הרשתות המובילות מוצדק?

"רוב רשתות המזון מהוות נכון להיום עוגן דפנסיבי בתיק ההשקעות וצפויות להמשיך להציג חסינות אל מול התנודתיות שאנחנו עוד צפויים לראות בשוק, ככל שיתפתח הגל השני".

איזו חברה נהנית מיתרונות יחסיים אל מול המתחרות?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').