ייפוי כוח מתמשך – הגיע הזמן שתכירו כי - זה חשוב!
יפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמעניק לכל אדם בגיר את האפשרות לקבוע מי וכיצד יטפלו בו בעתיד במידה והוא יגיע למצב שבו הוא לא יוכל לדאוג ולטפל בעצמו ולקבל החלטות שונות לגבי עצמו כתוצאה ממחלה, תאונה ועוד.
במסמך זה הממנה שהוא בעצם האדם שמנסח את ייפוי הכוח, ממנה אנשים בתור מיופי כוח שיפעלו בשבילו בתחומים שונים הקשורים לחייו בהתאם להחלטה שלו.
בעצם ייפוי כוח, כשמו כן הוא, מעניק לאדם אחר כוח לקבוע עבורו עניינים כאלה ואחרים.
כיצד עורכים ייפוי כוח מתמשך?
הממנה מחליט על מיופה כוח שתהיה לו ההרשאה לפעול בשבילו בעתיד במידה והוא לא יוכל לקבל החלטות לגבי העניינים האישיים שלו באופן עצמאי. הממנה מחליט על איזה עניינים הוא מעוניין לתת ייפוי כוח.
הוא יכול להחליט להעניק למיופה כוחו ייפוי בכלל הנושאים האישיים שלו לרבות נושאים בריאותיים, נושאים הנוגעים לרכושו ועוד או שהוא יכול לתת לו את הסמכות להחליט רק בחלק מהנושאים שקשורים אליו.
מיופה הכוח יידרש לחתום על המסמך בפני עורך דין ולאשר את תוכן ייפוי הכוח המתמשך את וההנחיות המקדימות שלו.
חשוב מאוד להבין כי מיופה הכוח חייב לבצע ולפעול על פי ההוראות שהממנה נתן לו ובתנאי שמדובר על הוראות חוקיות וניתנות לביצוע.
לכן, אם ההוראות שניתנו לו הם בניגוד לחוק או שהן פוגעות באופן כלשהו בממנה, המיופה חייב לגשת לבית המשפט ולקבל הנחיות חדשות שבהתאם אליהן הוא יוכל לפעול על פי חוק. בסיום המסמך מגישים אותו למשרדי האפוטרופוס הכללי.
לקריאה נרחבת על ייפוי כוח מתמשך לחצו כאן >>
לאיזה דברים חשוב להתייחס שכותבים ייפוי כוח מתמשך?
בכדי שהעניינים של הממנה יתנהלו כפי שהוא מעוניין, עליו להשאיר במסמך הוראות והנחיות מקדימות למיופה. ההוראות הללו צריכות להיות כמה שיותר מדויקות וחד משמעיות.
הנה כמה דוגמאות לנושאים שכדי שמסמך ייפוי הכוח יכיל:
ייפוי כוח מתמשך שיעסוק ברכוש של הממנה, כאשר הממנה צריך להבהיר שמותר למיופה הכוח להחליט דברים שמשפיעים על הכסף ועל הרכוש של הממנה לרבות קרן הפנסיה שלו, קופות הגמל שלו ועוד.
אפשר לקבוע שמיופה הכוח יכול להחליט לגבי הרכוש של הממנה בהתאם לשיקול דעתו או בהתאם להוראות מדויקות ומפורטות של ממנה לגבי מה הוא רוצה שמיופה הכוח יעשה ברכושו. ייפוי כוח מתמשך שיעסוק בענייני הבריאות של האדם.
ניתן לערוך יפוי כוח מתמשך רפואי שמתייחס רק לעניינים הרפואיים או לכלול את העניינים הרפואיים כחלק מיפוי כח שנוגע גם לעניינים אישיים, פיזיים, נפשיים ועוד.
הממנה צריך להחליט בייפוי הכוח המתמשך על כמות הכסף שיוענק למקורבים שלו בכל זמן או אירוע. מומלץ להגביל את העניין במשפט כגון: כל עוד מצבי הכלכלי מאפשר זאת.
ניתן להחליט במסגרת ייפוי כוח מתמשך שמיופה הכוח יקבל משכורת על העבודה שלו במידה והממנה אכן מחליט לעשות זאת, עליו להחליט גם על גודל התשלום ועוד.
הממנה יכול לקבוע מבעוד מועד שאם יהיה צורך למכור את אחד מהנכסים של הממנה הדירה שבה הוא מתגורר לא תמכר.
הממנה יחליט לאיזה מסגרת אשפוזית הוא מעוניין לעבור במקרה של הרעה כלשהי במצבו. כמו כן הוא יכול לכתוב שהוא מעוניין שלא לעבור לדיור מוגן, בית אבות וכדומה.
הממונה יכול למנות אנשים מיודעים שהתפקיד שלהם יהיה לפקח על עבודת המיופה. במסגרת העבודה שלהם יקבלו המיועדים דיווחים על החלטות או פעולות שמיופה הכוח מבצע. ניתן להחליט לחילופין שהאפוטרופוס הכללי יפקח על מיופה הכוח.
מתי ייפוי כוח מתמשך מקבל תוקף?
ייפוי כוח מתמשך מקבל תוקף רק כאשר לממנה לא תהיה יכולת לקלוט דברים בעניינים שיהיו כלולים בייפוי כוח.
אם לדוגמא כתוב כי המיופה יחליט באיזה בית אבות לשכן את הממנה, ייפוי הכוח לא יכנס לתוקף עד שהממנה לא יוכל להחליט לקבוע בעצמו לאיזה בית אבות ללכת.
בכל מקרה היקף ייפוי כוח והכניסה שלו לתוקף יקבעו בהתאם לתנאים שמייפה הכוח נתן בייפוי כוח מתמשך.
צילום: ChatGPTדמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן
מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים
בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים?
מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?
השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל
הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה: לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.
רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל
בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.
בית בכפר – חמישה מתחמים יוקרתיים בפריסה ארצית, תפוסה של 93–95%, עם דגש על קהילה פעילה ותמיכה רפואית מותאמת. רשת בית בכפר נמצאת בתנופת התרחבות המתבטאת בפתיחת אגף חדש בכפר סבא, שמוסיף 92 יחידות דיור והעלה את מספרן הכולל במתחם ל־231. בנוסף, הרשת מצויה בשלבי תכנון ובנייה של שלושה סניפים נוספים, שצפויים להרחיב משמעותית את פריסתה הארצית בשנים הקרובות.
פאלאס (עזריאלי) – פרויקטים יוקרתיים בתל אביב, ירושלים ומודיעין, עם שירותי רפואה, תרבות ופנאי.
מגדלי הים התיכון – 1,650 יחידות פעילות, עם תכניות להתרחבות ל־2,700 יחידות.
עד 120 – קונספט יוקרתי עם מוקדי פעילות מרכזיים בגוש דן, הוד השרון וראשון לציון.
פרוטיאה – בתי דיור מוגן בסגנון כפרי־ריזורטי, עם שטחים ירוקים נרחבים ושירותים קהילתיים ייחודיים.
משען, אחוזות רובינשטיין, בית בלב, בית הזהב, נווה עמית – רשתות עם פריסה רחבה, לרוב במחירים נגישים יותר ובשירותים מותאמים לקהלים מגוונים.
מי הם המשקיעים הגדולים?
הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:
בנק הפועלים – רכש 20% מרשת הדיור המוגן "בית בכפר" בשנת 2020 בשווי חברה של 600–750 מיליון ₪ (השקעה של כ־150 מיליון ₪), וכ- 20% מרשת "עמל ומעבר" לפי שווי של כ־1.5 מיליארד ₪.
עזריאלי - מפעילה את רשת פאלאס, הכוללת 1,142 יחידות דיור מוגן בשווי מוערך של כ־3.2 מיליארד ₪. החברה מפתחת בימים אלה פרויקטים נוספים בירושלים וראשון לציון, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, ודיווחה על עלייה של 11% בהכנסות הענפיות ורווח מגזרי של כ־52 מיליון ₪ מהדיור המוגן.
ביג מרכזי קניות - נכנסה לתחום הדיור המוגן באמצעות זכייה במכרז להקמת כ־250 יחידות בזכרון יעקב, חלק ממהלך אסטרטגי להתרחבות לעולמות נדל"ן יציבים ומניבי הכנסה.
קבוצת שפיר - רכשה את רשת "עד 120", המפעילה כ־700 יחידות דיור, ומקדמת פרויקטים חדשים.
ישראל קנדה - נכנסה לסקטור הדיור המוגן בפעם הראשונה, כאשר רכשה את נכס "מועדון נווה אביב" בכפר שמריהו בעסקת רכישה שהיקפה עמד על כ־125 מיליון ₪.
כלל ביטוח – בשותפות עם מגדלי הים התיכון, התחייבה להשקעה של 300 מיליון ₪ בהון עצמי לפרויקטים חדשים ורכישת בתי דיור מוגן קיימים, עם יכולת מינוף לפרויקטים בהיקף כולל של עד 3.3 מיליארד ₪.
- דיור מוגן יוקרתי - כמו מלון חמישה כוכבים
- "אנחנו מרוויחים פעמיים - בלי למכור את הנכס", יו"ר מגדלי הים התיכון על היתרונות בדיור המוגן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים
כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות
ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים
אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.
