בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) משנה כל תחום עיסוק כמעט – מתעשייה, דרך שיווק, ועד חינוך – העשרת עובדים בתחום זה אינה רק יתרון תחרותי, אלא הכרח של ממש.

בישראל, מדינה הידועה בחדשנות טכנולוגית ובאקוסיסטם ההייטק הפורח שלה, הדרישה לעובדים בעלי הבנה והיכרות עם כלים מבוססי AI עולה בהתמדה.

ארגונים מכל המגזרים, לא רק בתחום ההייטק, מבינים שכדי להישאר רלוונטיים עליהם להשקיע בהעשרה מקצועית לעובדיהם, גם אם אין להם רקע טכנולוגי מובהק.

העשרת עובדים בתחום הבינה המלאכותית אינה מוגבלת למהנדסים או מתכנתים בלבד.

• "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
• חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כיום, גם אנשי שיווק, שירות לקוחות, משאבי אנוש, ניהול פרויקטים וחינוך יכולים, ואף צריכים, להבין כיצד AI משפיע על התחום שלהם ואיך להשתמש בכלים חדשים כדי לשפר תהליכים.

האפשרויות לכך בישראל הולכות ומתרבות בשנים האחרונות

אחת הדרכים הפופולריות ביותר כיום להכשיר עובדים בתחום זה היא באמצעות סדנת AI

מדובר בהכשרות ממוקדות, לרוב בנות יום עד מספר ימים, המותאמות לקהל יעד מגוון – החל ממנהלים בכירים ועד עובדים טכניים.

 הסדנאות עוסקות בנושאים כמו עקרונות הבינה המלאכותית, למידת מכונה, שימוש בכלי בינה מלאכותית יישומיים בעבודה יומיומית, כלים ליצירת תוכן, אוטומציה של משימות, ואתיקה בשימוש ב-AI.

הסדנאות לרוב פרקטיות, משלבות תרגול hands-on, ונותנות לעובדים ביטחון להשתמש בטכנולוגיות חדשות כבר ביום שאחרי.

חברות המתמחות בהכשרות ארגוניות מציעות כיום תכניות AI בהתאמה אישית לפי צרכי הארגון.

לדוגמה, בארגון העוסק בשיווק דיגיטלי, יושם דגש על כלים כמו ChatGPT, ניתוח נתונים באמצעות AI, יצירת תוכן שיווקי אוטומטי ופרסונליזציה.

לעומת זאת, בחברת ייצור, יועברו תכנים העוסקים בתחזוקה חזויה, אוטומציה של שרשרת האספקה וניטור איכות.

מלבד סדנאות פנים ארגוניות, קיימים בישראל גם קורסים פתוחים לקהל הרחב, חלקם אונליין וחלקם פרונטליים, המיועדים לעובדים המעוניינים להתפתח עצמאית.

מוסדות אקדמיים ומרכזי הכשרה כמו הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת רייכמן ומוסדות פרטיים מציעים קורסים בתחום ה-AI ברמות שונות.

חלקם כוללים פרויקטים מעשיים ובחלקם ניתן לקבל תעודת גמר מוכרת.

הזירה הדיגיטלית מהווה גם היא פלטפורמה חשובה להרחבת הידע. כיום ניתן למצוא בישראל תכנים איכותיים בעברית בפודקאסטים, בלוגים מקצועיים, קהילות פייסבוק ופורומים מקצועיים. קבוצות Meetup מקיימות מפגשים וסדנאות, ומעודדות שיתופי פעולה ודיון בנושאים כמו יישומי AI בתעשיות מסוימות, חדשנות טכנולוגית ואתיקה.

פלטפורמות דיגיטליות כמו YouTube, Coursera ו-Udemy מציעות קורסים מקוונים, חלקם מותאמים גם לדוברים עברית.

ארגונים המעודדים למידה עצמאית יכולים להקצות זמן ומשאבים לעובדים להירשם לקורסים אלה כחלק מתכנית פיתוח אישי או חבילה של קורסים נבחרים.

כלים כמו קנבה, שבעבר שימשו בעיקר לעיצוב גרפי פשוט, הפכו היום לפלטפורמות AI מתקדמות המשלבות יכולות של עיצוב אוטומטי, חיזוי התנהגות משתמשים, יצירת תוכן גרפי מבוסס הקשר ועוד.

עובדים במערכי שיווק, תקשורת פנים-ארגונית ואפילו הדרכה יכולים להשתמש ביכולות אלו כדי לשדרג את איכות העבודה ולחסוך זמן רב.

מעבר לרמה הפרטנית, קיימות גם יוזמות ממשלתיות ועמותות הפועלות להנגשת ידע בתחום ה-AI. ל

דוגמה, משרד הכלכלה בשיתוף עם ארגוני תעשייה מקיים תכניות לשדרוג כישורי עובדים, תוך התמקדות במיומנויות העתיד.

תכניות אלו כוללות לעיתים גם שילוב טכנולוגיות AI בלמידה, תוך הדגמה חיה של האופן שבו ניתן להשתמש בהן באופן יומיומי.

אין ספק שהעשרת עובדים בתחום ה-AI בישראל כבר אינה מותרות, אלא השקעה ארוכת טווח בחדשנות, יעילות ותחרותיות.

ארגונים שלא ייכנסו לתחום, עלולים למצוא את עצמם מאחור.

סדנת AI אחת יכולה להיות הזרע לשינוי תודעתי רחב בארגון – שינוי שמתחיל בהבנה, עובר דרך מיומנות, ומסתיים ביישום שמביא תוצאות בפועל.

אם בעבר רק אנשי טכנולוגיה נדרשו להבין מערכות מתקדמות, הרי שכיום כל עובד ועובדת, מכל תחום, יכולים ללמוד, להתנסות ולהתפתח – ולעצב את מקומם בעולם העבודה של המחר.