כספומט
צילום: טוויטר

מדוע ביטל בית המשפט חוב של 2 מיליון שקל לבנק הפועלים ולבנק לאומי?

בני זוג נכנסו להליכי חדלות פירעון לאחר שהעסק שלהם קרס. הנאמן ביקש להטיל עליהם תשלום של 120 אלף שקל לשם מתן צו הפטר מהחובות. בני הזוג טענו שאין ביכולתם לעמוד בסכום זה לאור כך שהם מתקיימים רק מקצבאות ביטוח לאומי. מה פסק בית המשפט?
נחמן שפירא | (8)

הליכי חדלות פירעון מטרתם לתת הזדמנות לאנשים שנכנסו לחובות להשתקם ולצאת לדרך חדשה בחיים. המדינה מאפשרת לאנשים בעלי חובות שאין להם אמצעים ואשר הסתבכו בחובות בתום לב, לשלם מדי חודש סכום מסוים על פי הכנסתם בכדי להחזיר חלק מחובותיהם ולאחר כשלוש שנים ולאחר תשלום נוסף שמחולק לעוד מספר שנים לקבל הפטר מהחובות ולצאת לדרך חדשה.

בית משפט השלום בירושלים דן לאחרונה במקרה מורכב של בני הזוג שנכנסו להליכי חדלות פירעון לאחר שהעסק שלהם קרס. בני הזוג צברו חובות של מעל 2 מיליון שקל כתוצאה מקריסת העסק והם מפרנסים את חמשת ילדיהם רק באמצעות קצבאות מהביטוח הלאומי שהם מקבלים.

תחילתו של סיפור הסתבכותם של בני הזוג בקריסת עסקו של בן הזוג. לבן הזוג היה עסק לעבודות עפר שקרס לאחר שעבריינים גנבו את כל הכלים והציוד של העסק מהמחסן בו הם היו מאוחסנים. כתוצאה מכך בני זוג, בני 40, הורים לארבעה קטינים, צברו חובות של מעל 2 מיליון שקל לבנק לאומי ולבנק הפועלים. יחד עם בני הזוג וילדיהם הקטינים, מתגוררת גם בתו הבגירה של בן הזוג מנישואין קודמים, והשניים משלמים שכירות חודשית עבור דירתם של 4.5 אלף שקל. 

בני הזוג ומשפחתם חיים מקצבאות של הבטחת הכנסה, סיוע בשכר דירה, קצבת נכות לאחד הילדים וקצבת ילדים שמסתכמות  ב-10,800 שקל.

לא עובדים

השופטת חוי טוקר מבית משפט השלום בירושלים ציינה בפסק הדין כי גם אם תורה על יציאה לעבודה של בני הזוג שכיום אינם עובדים, מצב זה לא ישפר את מצבם הכלכלי בצורה משמעותית, לא יסייע לשם החזר החובות ורק יגרום להם להפסד של רוב הקצבאות. "גם אם אייחס לכל אחד מן היחידים הכנסה רעיונית בגובה שכר המינימום לא יהיה בכך כדי להשפיע באופן משמעותי על סך הכנסות התא המשפחתי".

השופטת הוסיפה "יהיה בכך כדי להפחית מן הקצבאות המשולמות בגין הבטחת הכנסה וסיוע בשכר דירה. אמנם יהיה בכך כדי להגדיל את הכנסות התא המשפחתי לסך של כ- 14,000 שקל, אך חלק ממנו מורכב מקצבת נכות לילד נכה, מה שמחייב להתחשב בהוצאות הילד הנכה ולייחס ליחידים הוצאות הגבוהות מדמי המחיה המקובלים לזוג עם 4 ילדים, העומדים על 11,373 שקל. לכך יש להוסיף דמי שכירות אשר אינם מגולמים, לפחות לא במלואם, בדמי המחיה בכבוד".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת טוקר קבעה כי גם במקרה שיצאו לעבוד ויעלו את הכנסתם היא תוכל להטיל עליהם תשלום של 150 שקל לחודש לכל היותר לכל אחד מהם, בדיוק אותו סכום שהם משלמים היום כאשר אינם עובדים. השופטת פסקה כי בנסיבות אלה אין תועלת בהמשך ההליך.

 

צברו חובות פיגורים

הנאמן טען בדיון בבית המשפט כי בני הזוג צברו חובות של מעל מיליון שקל לכל אחד מהנושים, לבנק הפועלים ולבנק לאומי, בנוסף בני הזוג צברו חובות פיגורים של 600 שקל כל אחד לאחר שלא שילמו במשך ארבעה חודשים את הסכום החודשי שנקבע על להם בהליך.

קיראו עוד ב"משפט"

 

הנאמן גם טען כי בני הזוג לא הגישו את כל המסמכים שהם נדרשו ולא ממצים את כושר השתכרותם כי אינם עובדים. הנאמן הציע כי לשם סיום ההליך ומתן צו הפטר על חובותיהם בני הזוג ישלמו 120 אלף שקל בתשלומים שייפרסו למשך 6 שנים. 

מנגד עו"ד מטעם הייצוג המשפטי שייצגה את בני הזוג, עו"ד פאני יהלום, טענה כי בני הזוג שיתפו פעולה לכל אורך ההליך וכי הסיבה שהם אינם עובדים היא לא משום שאינם רוצים למצות את כושר השתכרותם אלא משום שאם יעבדו הם יאבדו  את הזכאות לסיוע בשכר דירה. לטענתה אין למנוע מילדיהם את הזכות לקבל דירה בתשלום נמוך.

לטענתה בני הזוג לא יוכלו לעמוד בהחזר של 2,000 שקל לחודש בשביל לקבל את צו ההפטר. בנוסף טענה כי לבני הזוג ילדה בת 6 עם רקע אוטיסטי ובפני האם משימה קשה של גידולה.

 

הבנקים לא התנגדו

 

השופטת טוקר קבעה כי מאחר וחובות היחידים לא נוצרו מהתנהלות כלכלית לא נכונה אלא כתוצאה מהעסק שלהם שקרס שלא באשמתם, ומשום העובדה כי לא תהיה תועלת לנושים בנק לאומי ובנק הפועלים מקביעת צו תשלומים בסכום של 150 שקל לחודש, שיקולי השיקום גוברים.

השופטת פסקה כי בהיעדר התנגדות מטעם הבנקים, אשר לא התייצבו לדיון ובנסיבותיהם האישיות של החייבים, בהיעדר הכנסה פנויה ובהיעדר נכסים למימוש. נתנה השופטת טוקר לבני הזוג הפטר לאלתר מכל חובותיהם וכן ביטלה את כל ההליכים המשפטיים ותיקי ההוצאה לפועל כתוצאה מחובות אלו. בנוסף ביטלה השופטת את כל ההגבלות שחלו עליהם עקב ההליך.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מוטי 30/07/2023 21:39
    הגב לתגובה זו
    פסיקה שמכבדת את החייב ומאפשרת פתיחת דף חדש
  • 6.
    מוסה 30/07/2023 17:52
    הגב לתגובה זו
    לאדם הנאור איזה תגובה זוועתית! יש לנו סוף סוף שופט עם ראש ועם לב וזה ממש לא מתאים לך!! מאחל לך רק לא ליפול בידי הנאורים שלנו שמטים את הדין כלפי שונאי ישראל כל התיאורים המגעילים שלך נראה שלוקחים ממך את התואר נאור ולגבי אדם נראה שגם הוא לא בדיוק במקום. מעניין איך אפשרו את התגובה שלך עם כל התיאורים ואת התגובות עליהם האתר מוריד.... בשורות טובות בריאות ונחת לכולם
  • 5.
    אדם נאור 30/07/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    אם הועדה לבחירת שופטים תשונה, יהיו יותר מידי שופטות חרדיות לא מקצועיות שמקבלות החלטות הזויות. כמו ההחלטה הזו. חרדית מלוכלכת צריכה לעוף משירות המדינה. שתלך לשפוט בישיבות שלהם. עם כל מפיצי המחלות המטונפים עם השיער על הפנים. חלאות. מסריחים מזיעה. טינופת אנושית. תתי אדם. מי ההזוי שהחליט למנות לבית המשפט שופטות מאוכלוסייה זוועתית שכזו???
  • מוסה 30/07/2023 15:20
    הגב לתגובה זו
    איזה לקסיקון יש לך נאורציק זה לא ראש אלא מערכת ראש מע"ש כמו בצבא! איזה סיגנון מגעיל!! אני מאחל לכבודו עד כמה שאפשר לקרוא לך כבודו שבמשפטים שלך יגיע אחד נאור מכוחותיך ויכניס לך באבי אביך כך שלא תדע היכן הדלת כדי לצאת משם!! תתבייש לך. השופטת הזאת יש לה גם שכל אבל גם הרבה לב ואת התכונה הזאת צריכים לגרום לשופטים לרכוש. חבל מאוד שדווקא נקודה זאת היא הכי מפריעה לך. אדם נאור בדיחה. אדם אתה לא ונראה שגם נאור לו. בריאות ונחת
  • 4.
    רון גל 30/07/2023 13:20
    הגב לתגובה זו
    הגנבים החארות האלו רק הרוויחו מהגניבה שלהם וכל השאר הפסידו.
  • 3.
    משה 30/07/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
    שופטת לעניין. שכל ולב עובדים ביחד כל הכבוד.
  • 2.
    מבין2 30/07/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
    ככה הבנקים החזיריים מתנהלים
  • 1.
    שופטת עם שכל ישר, ולא "ייקוב הדין את ההר" (ל"ת)
    עמוס 30/07/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
גירושים
צילום: Pixabay

העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות

פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עושה סדר באחת הסוגיות המורכבות ביותר ביחסים בין בני זוג - השיתוף בחובות. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי כל עוד החובות נוצרו במסגרת ניהול עסק ששימש מקור פרנסה למשפחה ואִפשר את רמת חייה, אין להחריגם מהאיזון הרכושי גם אם נצברו על שמו של אחד מבני הזוג בלבד

עוזי גרסטמן |

זה אחד מאותם מקרים שבהם סכסוך גירושים נהפך גם לדיון עקרוני על צדק ושוויון בין בני זוג. בני זוג מחיפה, הורים לשלושה ילדים - אחד מהם בעל נכות מלאה - מצאו את עצמם בלב מאבק משפטי לא רק על מזונות ומדור, אלא על השאלה מי יישא בחובות הכבדים של העסק המשפחתי שקרס. האשה טענה כי החובות שנצברו על שם בעלה נעשו מאחורי גבה, תוך הסתרת מידע ומניפולציות כספיות; מנגד, הבעל טען כי מדובר בחובות שנוצרו במהלך ניהול העסק ששימש את שניהם, ולפיכך הם חובות משותפים. השופטת לירון זרבל קדשאי הכריעה בפסק דין ארוך ומפורט כי האחריות לחובות מוטלת על שני בני הזוג גם יחד. לדבריה, לא הוכח כי החובות נבעו מהתנהלות חריגה או מהברחת כספים, אלא מתוך ניסיונות לגיטימיים להמשיך ולהפעיל עסק שהיה "מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאִפשר את רמת החיים הגבוהה יחסית שהצדדים סיגלו לעצמם".

בני הזוג נישאו ב-2009 וניהלו חיים שנראו כלפי חוץ רגילים. היא עבדה כמורה, והוא הפעיל עסק פרטי, שבשלב מסוים הוסב לחברה בע"מ. לפי עדות האשה, היא לא היתה מעורבת בניהול העסק, לא ידעה על חובותיו ואף הופתעה לגלות מהיקפם רק כשחבר של בעלה סיפר לה על "מיליון שקלים חוב שהסתיר ממנה". היא תיארה מערכת יחסים שבה הבעל שלט בכלכלה המשפחתית באופן בלעדי, בעוד שהיא נשאה בעיקר הנטל של גידול הילדים. הבעל, לעומת זאת, טען אחרת. לדבריו, העסק נפתח ב-2014 בהסכמה מלאה של שניהם, וההחלטות המרכזיות התקבלו במשותף. הוא הדגיש כי גם האשה נהנתה מפירות העסק - קיבלה משכורת חודשית מהחברה, השתמשה בחשבון העסקי והיתה שותפה להחלטות על שיפוצים, משכנתאות והלוואות. "שני הצדדים משכו כספים כדי לעמוד ברמת החיים שסגלו לעצמם", העיד.

האשה ניסתה לשכנע את בית המשפט כי מדובר בחובות אישיים של הבעל, שנוצרו מתוך חוסר תום לב ומניפולציות. לדבריה, הוא הסתיר ממנה חובות, משך כספים מהחברה, ביטל כרטיסי אשראי והפסיק להעביר משכורת לחשבון המשותף. היא טענה כי חלק מהכספים שימשו להימורים, כי העסק נמכר מאחורי גבה לחברו של הבעל, וכי הוא פעל "ללא כל שיתוף פעולה ותוך הפרת אמון מוחלטת". היא ביקשה מבית המשפט להחריג את החובות מהאיזון הרכושי ולטעון כי מדובר בהתנהלות אישית שאין לה קשר למשפחה.

"האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה"

הבעל הציג גרסה שונה בתכלית. הוא סיפר כי האשה ידעה היטב על המתרחש בעסק, השתתפה בהחלטות ואף טיפלה בשיווק ובאתר האינטרנט. לדבריו, השם של החברה שנרשמה ב-2019 כלל את ראשי התיבות של שמותיהם המשותפים - עדות לשותפות המלאה. הוא הדגיש כי הגדלת המשכנתא שנעשתה ב-2018, בסכום כולל של 400 אלף שקל, נועדה להציל את העסק מקריסה, והאשה היתה שותפה מלאה להחלטה וחתומה בעצמה על ההלוואה. גם רכישת שעון הרולקס המדוברת, שהאשה הציגה כהוכחה לפזרנות, התבררה כמעשה שנעשה בידיעתה. "האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה", ציינה השופטת בהחלטתה, וקבעה כי לא ניתן להציג זאת כהוצאה שנעשתה מאחורי גבה.

הנקודה המרכזית בפסק הדין נוגעת לשאלת השיתוף בחובות. השופטת הסבירה כי בדין הישראלי קיימת "חזקה כי חובות שנצברו במהלך חיי הנישואין הם חובות משותפים, אלא אם הוכח אחרת". היא ציטטה את דברי בית המשפט העליון בעניין אבנרי נ' אבנרי: "אין לדרוש מאת אחד מבני הזוג יותר מאשר להוכיח כי חייב כספים... חזקה על החובות שהם חובות משותפים עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי מדובר בהוצאות שאין לראותן כחובות משותפים".

גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן

עוזי גרסטמן |

כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.

איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.

אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".

העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין

שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.

בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.