מדוע ביטל בית המשפט חוב של 2 מיליון שקל לבנק הפועלים ולבנק לאומי?
הליכי חדלות פירעון מטרתם לתת הזדמנות לאנשים שנכנסו לחובות להשתקם ולצאת לדרך חדשה בחיים. המדינה מאפשרת לאנשים בעלי חובות שאין להם אמצעים ואשר הסתבכו בחובות בתום לב, לשלם מדי חודש סכום מסוים על פי הכנסתם בכדי להחזיר חלק מחובותיהם ולאחר כשלוש שנים ולאחר תשלום נוסף שמחולק לעוד מספר שנים לקבל הפטר מהחובות ולצאת לדרך חדשה.
בית משפט השלום בירושלים דן לאחרונה במקרה מורכב של בני הזוג שנכנסו להליכי חדלות פירעון לאחר שהעסק שלהם קרס. בני הזוג צברו חובות של מעל 2 מיליון שקל כתוצאה מקריסת העסק והם מפרנסים את חמשת ילדיהם רק באמצעות קצבאות מהביטוח הלאומי שהם מקבלים.
תחילתו של סיפור הסתבכותם של בני הזוג בקריסת עסקו של בן הזוג. לבן הזוג היה עסק לעבודות עפר שקרס לאחר שעבריינים גנבו את כל הכלים והציוד של העסק מהמחסן בו הם היו מאוחסנים. כתוצאה מכך בני זוג, בני 40, הורים לארבעה קטינים, צברו חובות של מעל 2 מיליון שקל לבנק לאומי ולבנק הפועלים. יחד עם בני הזוג וילדיהם הקטינים, מתגוררת גם בתו הבגירה של בן הזוג מנישואין קודמים, והשניים משלמים שכירות חודשית עבור דירתם של 4.5 אלף שקל.
בני הזוג ומשפחתם חיים מקצבאות של הבטחת הכנסה, סיוע בשכר דירה, קצבת נכות לאחד הילדים וקצבת ילדים שמסתכמות ב-10,800 שקל.
לא עובדים
השופטת חוי טוקר מבית משפט השלום בירושלים ציינה בפסק הדין כי גם אם תורה על יציאה לעבודה של בני הזוג שכיום אינם עובדים, מצב זה לא ישפר את מצבם הכלכלי בצורה משמעותית, לא יסייע לשם החזר החובות ורק יגרום להם להפסד של רוב הקצבאות. "גם אם אייחס לכל אחד מן היחידים הכנסה רעיונית בגובה שכר המינימום לא יהיה בכך כדי להשפיע באופן משמעותי על סך הכנסות התא המשפחתי".
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- ניצחון לבעלי הדירות: עיריית ת"א דרשה להחליף את החלונות, ביה"מ דחה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת הוסיפה "יהיה בכך כדי להפחית מן הקצבאות המשולמות בגין הבטחת הכנסה וסיוע בשכר דירה. אמנם יהיה בכך כדי להגדיל את הכנסות התא המשפחתי לסך של כ- 14,000 שקל, אך חלק ממנו מורכב מקצבת נכות לילד נכה, מה שמחייב להתחשב בהוצאות הילד הנכה ולייחס ליחידים הוצאות הגבוהות מדמי המחיה המקובלים לזוג עם 4 ילדים, העומדים על 11,373 שקל. לכך יש להוסיף דמי שכירות אשר אינם מגולמים, לפחות לא במלואם, בדמי המחיה בכבוד".
השופטת טוקר קבעה כי גם במקרה שיצאו לעבוד ויעלו את הכנסתם היא תוכל להטיל עליהם תשלום של 150 שקל לחודש לכל היותר לכל אחד מהם, בדיוק אותו סכום שהם משלמים היום כאשר אינם עובדים. השופטת פסקה כי בנסיבות אלה אין תועלת בהמשך ההליך.
צברו חובות פיגורים
הנאמן טען בדיון בבית המשפט כי בני הזוג צברו חובות של מעל מיליון שקל לכל אחד מהנושים, לבנק הפועלים ולבנק לאומי, בנוסף בני הזוג צברו חובות פיגורים של 600 שקל כל אחד לאחר שלא שילמו במשך ארבעה חודשים את הסכום החודשי שנקבע על להם בהליך.
- האם הסכם ממון הוא גם הצוואה?
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
הנאמן גם טען כי בני הזוג לא הגישו את כל המסמכים שהם נדרשו ולא ממצים את כושר השתכרותם כי אינם עובדים. הנאמן הציע כי לשם סיום ההליך ומתן צו הפטר על חובותיהם בני הזוג ישלמו 120 אלף שקל בתשלומים שייפרסו למשך 6 שנים.
מנגד עו"ד מטעם הייצוג המשפטי שייצגה את בני הזוג, עו"ד פאני יהלום, טענה כי בני הזוג שיתפו פעולה לכל אורך ההליך וכי הסיבה שהם אינם עובדים היא לא משום שאינם רוצים למצות את כושר השתכרותם אלא משום שאם יעבדו הם יאבדו את הזכאות לסיוע בשכר דירה. לטענתה אין למנוע מילדיהם את הזכות לקבל דירה בתשלום נמוך.
לטענתה בני הזוג לא יוכלו לעמוד בהחזר של 2,000 שקל לחודש בשביל לקבל את צו ההפטר. בנוסף טענה כי לבני הזוג ילדה בת 6 עם רקע אוטיסטי ובפני האם משימה קשה של גידולה.
הבנקים לא התנגדו
השופטת טוקר קבעה כי מאחר וחובות היחידים לא נוצרו מהתנהלות כלכלית לא נכונה אלא כתוצאה מהעסק שלהם שקרס שלא באשמתם, ומשום העובדה כי לא תהיה תועלת לנושים בנק לאומי ובנק הפועלים מקביעת צו תשלומים בסכום של 150 שקל לחודש, שיקולי השיקום גוברים.
השופטת פסקה כי בהיעדר התנגדות מטעם הבנקים, אשר לא התייצבו לדיון ובנסיבותיהם האישיות של החייבים, בהיעדר הכנסה פנויה ובהיעדר נכסים למימוש. נתנה השופטת טוקר לבני הזוג הפטר לאלתר מכל חובותיהם וכן ביטלה את כל ההליכים המשפטיים ותיקי ההוצאה לפועל כתוצאה מחובות אלו. בנוסף ביטלה השופטת את כל ההגבלות שחלו עליהם עקב ההליך.
- 7.מוטי 30/07/2023 21:39הגב לתגובה זופסיקה שמכבדת את החייב ומאפשרת פתיחת דף חדש
- 6.מוסה 30/07/2023 17:52הגב לתגובה זולאדם הנאור איזה תגובה זוועתית! יש לנו סוף סוף שופט עם ראש ועם לב וזה ממש לא מתאים לך!! מאחל לך רק לא ליפול בידי הנאורים שלנו שמטים את הדין כלפי שונאי ישראל כל התיאורים המגעילים שלך נראה שלוקחים ממך את התואר נאור ולגבי אדם נראה שגם הוא לא בדיוק במקום. מעניין איך אפשרו את התגובה שלך עם כל התיאורים ואת התגובות עליהם האתר מוריד.... בשורות טובות בריאות ונחת לכולם
- 5.אדם נאור 30/07/2023 14:31הגב לתגובה זואם הועדה לבחירת שופטים תשונה, יהיו יותר מידי שופטות חרדיות לא מקצועיות שמקבלות החלטות הזויות. כמו ההחלטה הזו. חרדית מלוכלכת צריכה לעוף משירות המדינה. שתלך לשפוט בישיבות שלהם. עם כל מפיצי המחלות המטונפים עם השיער על הפנים. חלאות. מסריחים מזיעה. טינופת אנושית. תתי אדם. מי ההזוי שהחליט למנות לבית המשפט שופטות מאוכלוסייה זוועתית שכזו???
- מוסה 30/07/2023 15:20הגב לתגובה זואיזה לקסיקון יש לך נאורציק זה לא ראש אלא מערכת ראש מע"ש כמו בצבא! איזה סיגנון מגעיל!! אני מאחל לכבודו עד כמה שאפשר לקרוא לך כבודו שבמשפטים שלך יגיע אחד נאור מכוחותיך ויכניס לך באבי אביך כך שלא תדע היכן הדלת כדי לצאת משם!! תתבייש לך. השופטת הזאת יש לה גם שכל אבל גם הרבה לב ואת התכונה הזאת צריכים לגרום לשופטים לרכוש. חבל מאוד שדווקא נקודה זאת היא הכי מפריעה לך. אדם נאור בדיחה. אדם אתה לא ונראה שגם נאור לו. בריאות ונחת
- 4.רון גל 30/07/2023 13:20הגב לתגובה זוהגנבים החארות האלו רק הרוויחו מהגניבה שלהם וכל השאר הפסידו.
- 3.משה 30/07/2023 12:46הגב לתגובה זושופטת לעניין. שכל ולב עובדים ביחד כל הכבוד.
- 2.מבין2 30/07/2023 12:21הגב לתגובה זוככה הבנקים החזיריים מתנהלים
- 1.שופטת עם שכל ישר, ולא "ייקוב הדין את ההר" (ל"ת)עמוס 30/07/2023 11:21הגב לתגובה זו

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

האם הסכם ממון הוא גם הצוואה?
פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות קבע כי בת זוגו של אדם שהלך לעולמו, עמו חיה במשך 17 שנה, תוכר כידועה בציבור ותירש מחצית המעיזבון שלו, בהתאם לחוק הירושה. השופטת דחתה את הטענות של בנו היחיד של המנוח, שלפיהן הסכם הממון שעליו חתם אביו מולה
מהווה צוואה המדירה את בת הזוג, וקבעה כי המסמך אינו יכול לשמש תחליף לצוואה
עבור האשה שניהלה קשר זוגי ארוך שנים עם המנוח, פסק הדין שניתן באחרונה הוא לא רק ניצחון משפטי, אלא גם הכרה במעמדה. השופטת רונית ויצמן מבית המשפט לענייני משפחה בקריות קיבלה את תביעתה להכיר בה כיורשת על פי דין, וקבעה כי היא עמדה במבחנים הנדרשים בסעיף 55 לחוק הירושה. בכך נקבע כי צו הירושה שניתן ביולי 2023 יתוקן, והיא תירש מחצית מהעיזבון ביחד עם בנו של המנוח.
הפרשה החלה לאחר מות בן הזוג שלה במאי 2023, אז ניתן צו ירושה המורה כי בנו הוא היורש היחיד. כחודשיים לאחר מכן פנתה בת הזוג לבית המשפט וטענה כי היתה ידועה בציבור של המנוח במשך 15 שנה לפחות, וכי יש להוסיף אותה כשותפה לירושה. הבן מצדו, הגיש תביעה נגדית, שבה ביקש מבית המשפט להכיר בהסכם הממון שנחתם בין אביו לבת הזוג ב-2007 כצוואה לכל דבר ועניין. לטענתו, מהוראות ההסכם ניתן ללמוד כי אביו התכוון להבטיח כי עיזבונו יעבור אך ורק אליו.
במרכז המחלוקת עמדה השאלה האם הסכם ממון יכול לשמש צוואה. השופטת ויצמן דחתה את הטענה הנחרצת של הבן וקבעה כי אין בסיס משפטי להעניק להסכם מעמד של צוואה. היא ציינה בפסק הדין שפורסם כי, "המצווה צריך להצהיר בפני העדים שזו צוואתו... והעדים צריכים לאשר באותו מעמד בחתימתם", דבר שלא נעשה במקרה זה. עוד היא הדגישה כי הנתבע לא זימן לעדות את עורכת הדין שערכה את ההסכם, ולא הביא כל ראיה לכך שהמנוח התכוון שההסכם ישמש הוראת ירושה. "המסקנה היחידה המתבקשת היא שהמנוח לא ראה בהסכם הממון את צוואתו", כתבה השופטת בפסק הדין.
"לא ניתן לתת פרשנות עקיפה להסכם הממון"
השופטת דחתה גם את האפשרות לראות בהסכם הממון "הוראה אחרת", השוללת את זכות הירושה של בת הזוג, כפי שניתן לעשות לפי סעיף 55 לחוק הירושה. לדבריה, ההסכם עסק בהפרדה רכושית במהלך החיים המשותפים ובמקרה של פרידה, אך לא כלל הוראות מפורשות בנוגע להורשה. "לא ניתן לתת פרשנות עקיפה להסכם הממון לפיה רצון המנוח היה לנשל את התובעת מעיזבונו", היא פסקה בהכרעתה.
- בת הזוג נותרה בלי שום חלק בירושה
- בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שנדחתה טענת הבן, פנה בית המשפט לבחון אם התקיימו התנאים להכרה בתובעת כידועה בציבור. השופטת ציינה כי אין מחלוקת שהצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית ארוכת שנים, והזכירה כי כבר בהסכם הממון הצהירו הצדדים על רצונם, "לחיות יחדיו באהבה וברעות ולקיים ביניהם חיי זוגיות מלאים כיחידה משפחתית אחת". עוד היא הוסיפה כי, "לא נטען שהצדדים נפרדו, שלא היתה רציפות בזוגיות, או שהיתה למנוח זוגיות אחרת".