משה ברקת ומיכל הלפרין
צילום: דוברות משרד האוצר; יח"צ
עובדים עליכם

משה ברקת ומיכל הלפרין - הם האשמים בשוד הפנסיה הגדול

ברקת הממונה על שוק ההון והלפרין הממונה על ההגבלים העסקיים עומדים לאשר לאלטשולר שחם לקנות את פסגות ולהפוך למפלצת בתחום הגמל וקרנות ההשתלמות; כשתקום וועדת בדיקה-חקירה עוד עשור לברר מי  עושק את החסכונות שלכם, הם יימצאו האשמים

אבישי עובדיה | (51)

שני רגולטורים מכובדים - משה ברקת ומיכל הלפרין עומדים לאשר לאלטשולר שחם גמל לקנות את פסגות גמל. שני אנשים עם ניסיון, ראייה מערכתית, הבנת תהליכים עסקיים, יגידו בימים ובשבועות הקרובים שהם בחנו את העסקה ומצאו שהיא לא פוגעת בתחרות, שאין להם אפשרות למנוע רכישות כאלו. הם יגידו שצריך יהיה לבדוק ולפקח באופן שוטף אחרי השוק ואחרי אלטשולר שחם, הם יגלגלו את האחריות הלאה, ויחזרו למשרדים המרווחים שלהם ולתפקידים הנחשקים שלהם. 

אבל האמת היא אחרת לגמרי - האמת שבתוך תוכם הם יודעים שזה מיזוג רע לצרכנים. הם יודעים שזה מיזוג שיפחית את התחרות בחיסכון בגמל בקרנות השתלמות ובפנסיה, ואת התחרות בשוק ההון בכלל. הם יודעים שהם נכנעו. הם נכנעו ללשון הכתובה ולא פעלו לפי ההיגיון הבריא. הם בעיקר נכנעו לפחד שלהם - מה הם צריכים להסתבך ולהסתכסך עם אלטשולר הענקיים ועל מה? למה לריב איתם, אולי מתישהו הם ימצאו את עצמם בצד השני של המתרס ויחפש ג'וב. צריך לשמור על קשרים.  

המיזוג הענק בין אלטשולר ופסגות הוא אפשרי על פי החוק-תקנות. אלטשולר שחם אחרי רכישת פסגות לא יעבור בתחום הגמל והפנסיה את רף הנכסים של 15% מסך השוק (או שיעבור ויצטרך לממש). כלומר מבחינת "מה שכתוב" המיזוג עומד או יעמוד בתנאים. אבל הבדיקה הכמותית משקרת. מה שחשוב זו הבחינה האיכותית. אלטשולר ישלוט בשוק הגמל ובשוק קרנות ההשתלמות שהם תת תחום של עולמות החיסכון לטווח הבינוני ולטווח הארוך. אלו התחומים "האיכותיים" בחיסכון וגם ברווחים. חייבים לבדוק את השווקים האלו בנפרד - קופת גמל זה לא קרן השתלמות וזה לא פנסיה. לכל אחד מהתחומים האלו יש "חיים משלו", יש סביבה משלו, יש תחרות אחרת. הרגולטורים יודעים את זה, הם מתעלמים. מה זה משנה אם במכלול לאלטשולר יש 15% מהשוק, אבל בבוננזה - קרנות השתלמות וגמל להשקעה יש 35% מהשוק? זה כמו להגיד שקוקה קולה ופפסי קולה יכולות להתמזג כי בשוק המשקאות יש גם מים מהברז.

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הן מכרה זהב. דמי הניהול שם גבוהים, וחיסול פסגות בשוק הזה, משמעו, הפחתת התחרות דווקא במקום שהצרכן הכי נפגע, והכי נדרש התערבות של רגולטור לעזור לצרכן ולהפחית את דמי הניהול.

בתחומים האלו בנפרד - קופות גמל (לרבות קופות גמל להשקעה) וקרנות השתלמות צריך לבדוק מה נתח השוק של אלטשולר ולא בסך הנכסים לטווח ארוך, וכאן יהיה לה נתח שוק שעובר את ה-15% פי כמה. אי אפשר לערבב בין המכשירים השונים ואז לבחון את רמת התחרותיות. הבחינה היא בכל מוצר-מכשיר. ברקת אחראי על המוצרים האלו, הוא מכיר אותם, את ההבדלים, את השימושים השונים, את רמת התחרות בכל מסלול. הלפרין אמורה לדעת לזהות שוק תחרותי או שוק לא תחרותי. הם מתעלמים.

ייתכן שבאלטשולר פשוט מספרים להם סיפור שנוח לאג'נדה של כולם - פסגות היא פגר בלי יכולות תחרותיות ולכן מכירתה לא משנה דבר. היא גם כך לא משפיעה על שוק הגמל. זה לא נכון. היא כן משפיעה; מעצם קיומה היא משפיעה על השוק ועל התחרותיות בשוק. חוץ מזה, הבעיה היא לא בפסגות, אלא באלטשולר. אלטשולר יפסיק להתחרות בשוק בשביל מה הוא צריך להתחרות - גם ככה הוא נמצא במקסימום האפשרי. כשמוביל השוק מוריד הילוך בתחרות, כולם יודעים מה קורה בשוק - אין תחרות! זה רע לצרכנים.

הגוף הממוזג ינהל מעל 200 מיליארד שקל (פסגות מביאה 53 מיליארד שקל לנדוניה). למעשה, הרכישה תגדיל את היקף הנכסים של אלטשולר בקרוב ל-30%. הרווח יגדל יותר. רוב דמי הניהול שיזרמו מהנכסים החדשים (קופות הגמל של פסגות) יזרמו לשורה התחתונה. זו הסיבה שאלטשולר מעוניינים בעסקה - היא נהדרת לבעלי המניות והם צודקים שהם מתעקשים עליה. אבל בשביל מה יש רגולטורים? 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מבחן חשוב שמודד ריכוזיות ותחרותיות הוא מבחן הרווחים. באמת שלא צריך להיות רגולטור כדי להבין שהשוק של הגמל וקרנות ההשתלמות, עם יהיה מיזוג הופך למאוד ריכוזי, נשלט על ידי אלטשולר שתתפוס חלק גדול מאוד מכל הרווחים בתחום. מדד הרווחים בתחום הרבה יותר חשוב ממדד נתח השוק ובמדד הזה אסור לאשר לאלטשולר לבצע את הרכישה.  

ואם זה לא מספיק, עוד כמה נקודות שמוכיחות שהמיזוג רע לצרכן - 

- המכשירים הצומחים ביותר בחיסכון לטווח בינוני וארוך - קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות - יהיו באם יהיה המיזוג בשליטה מוחלטת של אלטשולר שחם. במכשירים האלו דמי הניהול גבוהים יחסית.

- אלטשולר משלמת 910 מיליון שקל עבור קופות הגמל של פסגות. מה היא קונה בעצם? לא ניהול השקעות (פסגות לא מתמחה בזה - היא הגוף המנהל הכושל ביותר בעשור האחרון), אלא לקוחות. אם אלטשולר לא היתה רוכשת תיק קיים היא היתה משקיעה 910 מיליון שקל בתמריצים שונים כדי להביא לקוחות, בין היתר בהפחתת דמי הניהול. אז במקום לתת לציבור 910 מיליון שקל, באלטשולר נותנים זאת לפסגות - איך בדיוק זה טוב לתחרות, גב' הלפרין? למה לא לתת לאלטשולר להתחרות ולהוזיל עלויות?

- יציאת פסגות מהשוק היא לא מחויבת במציאות. בעולם שבו יש המון כסף שמחפש השקעות, יש רוכשים לפסגות. הבעיה שם היא ניהול השקעות גרוע ותדמית חלשה. אבל גוף אסטרטגי בינלאומי שירכוש אותה, יכול לעשות חיל. אז אולי בעלת הבית - איפקס של זהבית כהן, לא מצאה. זה לא אומר שצריך לאשר את המיזוג. פסגות יכולה להיות מחוללת תחרות במיוחד בידי בעלים חדש. בידי אלטשולר היא תהיה מדכאת תחרות. 

אז ברקת והלפרין, שני רגולטורים מכובדים, עומדים לקבל החלטה גורלית ומסתמן שהם יאשרו את המיזוג. אני מתבייש בהם. כשתהיה וועדת בדיקה-חקירה עוד עשור שתברר מי עושק את כספי החסכונות, התשובה כבר ברורה - שני הרגולטורים האלו שיכולים להיות ראש גדול, אבל מעדיפים להיות ראש קטן.   

תגובות לכתבה(51):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 37.
    הנצ 20/07/2021 09:04
    הגב לתגובה זו
    אישית מכיר את הגברת מהתביעה הייצוגית של טבע - בחורה טובה וטו לא בבחור עובד קשה תחת מתקפות יומ יומיות של אינטרסטיים ושאפו מקדם ודואג למשקיע הקטן - כל הכבוד הגברת - גם בחינם לא יהיה מוכן לרכוש שירותים ממנה ! אינני מחפש קשרים מחפש כישורים ואחרות שניהם יגיעו בקרוב לבית דין של מעלה וכל אחד יציג את פעילותו בעולם הזה שם אי אפשר להשפיע בכל דרך על השופט העליון - בהצלחה
  • 36.
    רועה צאן 17/05/2021 09:34
    הגב לתגובה זו
    הרגולטור חזק על חלשים. בושה. חסר ערכיות. איך הם מסתכלים במראה בבוקר. ירמסו את החלשים אבל ילקקו לחזקים.
  • טעית ב-50% ברקת מבריק (ל"ת)
    החוק והצדק 20/07/2021 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 35.
    אנונימי 10/05/2021 00:30
    הגב לתגובה זו
    יש ספר שנקרא חשיפה לסיכון . הוא מדבר בדיוק על הסוגיות האלה של התפקידים הגבוהים והמנכ"לים שלא באמת חשופים לסיכון ומגלגלים אותו הלאה. לו הם יהיו חשופים לסיכון - למשל והמשכורות שלהם ירדו בדיעבד ב2/3 במידה ותוצאות המיזוג יהיו הרסניות בעוד 5 שנים נגיד. כן כן יאלצו להחזיר כסף.. אזי דברים כאלה לא יקרו או לפחות יקרו הרבה פחות ובתום לב . " כשאיננו חשופים לסיכון אנו הופכים לטיפשים .. בעיקר על חשבון אחרים "
  • 34.
    מישהו 09/05/2021 08:08
    הגב לתגובה זו
    שהרגולטור יוריד את דמי הניהול המקסימלים המותרים ללא שטיקים וטריקים. עכשיו אפשר להתחרות
  • 33.
    תשמעו אתם הזויים (ל"ת)
    כתבה פח 06/05/2021 18:55
    הגב לתגובה זו
  • 32.
    אשק 06/05/2021 13:04
    הגב לתגובה זו
    כאילו יש משמעות לרגולטור ברפובליקת בננות. יבוא בית משפט ויחליט לטובת בעלי ממון.
  • 31.
    רמי 06/05/2021 03:33
    הגב לתגובה זו
    ועוד לא נגעתם בגזל הנורא הנובע מהגרעונות האקטוארים.
  • 30.
    אנונימי 06/05/2021 00:36
    הגב לתגובה זו
    לברקת כבר בא מגוב אצל תשובה ואישר לו למכור הפניקס
  • 29.
    יפה מעולה כתבת! (ל"ת)
    תודה 05/05/2021 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 28.
    כרמל 05/05/2021 19:22
    הגב לתגובה זו
    אולי בעיניך הם מכובדים, לא בעיני, ולא מאמין לאנשים כאלה בכלום.
  • 27.
    כל הכבוד,מילים כדורבנות.כל כך נכון (ל"ת)
    רגולציה מושחתת 05/05/2021 18:53
    הגב לתגובה זו
  • 26.
    רמי 05/05/2021 18:28
    הגב לתגובה זו
    מעבר לכך שזאת הפקרות איך את נותנת אישור כזה איך? שיבוא בעלים אחר ובשמחה ייקנה . העובדים יתאמצו עוד יותר מאשר למנוולת כזאת כמו זהבית..
  • 25.
    מיקי 05/05/2021 17:13
    הגב לתגובה זו
    לכיוון זה הינו מכירת פסגות לאלטשולר רע מאד אני מתפלא שאפ אחד לא עוצר זאת
  • 24.
    אמינות ממנה והלאה על גבול הנוכלות ביזיון שתלך לפתוח מכו (ל"ת)
    פאפ דדי 05/05/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    דוד 05/05/2021 16:13
    הגב לתגובה זו
    עם משכורות מנופחות ויצחקו עלינו בעיניים כל הדרך אל הבנק
  • עוזי 05/05/2021 18:50
    הגב לתגובה זו
    נתבע אותם אישית
  • 22.
    בעל קהש וקפג 05/05/2021 16:10
    הגב לתגובה זו
    אומנם כמות השחקנים קטנה, אני לא רואה הפסגות גוף שיצר תחרות ממש. או אלטשולר לצורך העניין. לעולם לא התעניינתי בהם ואני די מקפיד על לשמור דמי ניהול נמוכים. כרגע יש לי 0.23 על גמל וקהש בלי הסדרים של מקום עבודה, רק בגלל תחרות בשוק.
  • 21.
    ומה עם האישורים שהיא נותנת לשופרסל????????????????????? (ל"ת)
    ישראלי 05/05/2021 15:58
    הגב לתגובה זו
  • כבודו מתכוון לרכישת "אמיגה שיווק מזון" או למשהו אחר? (ל"ת)
    תוהה 05/05/2021 21:14
    הגב לתגובה זו
  • היא עובדת אצל מי שמשלם לה הרבה (ל"ת)
    בני 05/05/2021 20:50
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    חיפאי 05/05/2021 15:37
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להודות בטעות של העברת הבעלות והניהול מהבנקים לבתי השקעה וחברות ביטוח שבהן הוצאות הניהולהתייקרו מאד וההשגיות הכלכלית איננה מצדיקה אותן ללקוח שנפגע בפועל.
  • 19.
    ניגוד עניינים 05/05/2021 15:29
    הגב לתגובה זו
    עצם החשד לניגוד עניינים שולל מהם את הסמכות לקבל החלטה בעניין!
  • 18.
    מסכימה עם אבישי (ל"ת)
    ספיר 05/05/2021 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    כלכלן 05/05/2021 14:46
    הגב לתגובה זו
    צריך חוק להורדת דמי הניהול ל 0.5
  • 16.
    אנונימי 05/05/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    עובד שפוטר
  • 15.
    איגור 05/05/2021 14:21
    הגב לתגובה זו
    זה פשוט ירידת רמה כתבה הזויה אני לא אטפלה ואפילו ארצה שייתבעו את הכותב על לשון הרע בקשה מביזפורטל תעשו שיחה עם כותב זה פשוט בושה מה שהוא כותב
  • בושה מה שאתה כותב (ל"ת)
    יגאל 05/12/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    צבי נוי 05/05/2021 14:19
    הגב לתגובה זו
    תחרות טובה נוצרת מאי התערבות, לא מהתערבות יתר. אם היו פחות חוקים על מי מותר לו לנהל כספים פנסיוניים, איך לנהל אותם וכמה מותר לקחת, הייתה תחרות טובה והכתבה הזאת בכלל לא הייתה קיימת. החוקים וההגבלות שאתה מציע ליישם רק פוגעים בתחרות ומעלים מחירים
  • 13.
    בגלל הרגולציה הכבדה שהטילו על שוק ההון לא כדי להחז 05/05/2021 14:12
    הגב לתגובה זו
    בגלל הרגולציה הכבדה שהטילו על שוק ההון לא כדי להחזיק הרבה בתי השקעות. העלויות הכבדות העלו את כדאיות המיזוגים, אז איך אתה מציע לפתור את זה?! עוד רגולציה??? אתה פשוט הזוי, מה שצריך זה להוריד את ההתערבות של הרגולטורים, לצמצם תקנותעל מנת להגדיל תחרות.. נ.ב - אם הצרכנים לא יאהבו את אלטשולר הם יכולים בדקה וחצי לעבור לגוף אחר.
  • 12.
    צודק מאד 05/05/2021 13:51
    הגב לתגובה זו
    ריכוזיות היא דבר שלילי במקרה דנן. עד שסילקו את הבנקים מלרכוש ני"ע, מביאים מתחרה בכיר שיבלע את הקטנים. ילין לפידות התלוננו שאלטשולר מכרו מניות שהן העוגן בהשקעות ילין לפידות, כדי להוריד את מחירי המניות הללו, ולפגוע בתשואה של קרן ההשתלמות שלהם. זה לא הוגן. ברקת מראה לפעמים שרירים, אולם לא במקומות הנכונים. וכנ"ל לגבי הלפרין.
  • 11.
    מילים בסלע, השמדת תחרות היא פגיעה בחוסכים (ל"ת)
    רוני 05/05/2021 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    1 שיודע 05/05/2021 13:44
    הגב לתגובה זו
    קח יום למחשבה ותכתוב על היתרונות שבמיזוג . אינך יכול אז אל תכתוב שטויות מתוך אינטרסט אישי שלילי.
  • אתה לא מכובד (ל"ת)
    יגאל 05/12/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לרון 05/05/2021 13:44
    הגב לתגובה זו
    מתעקשים להגשים את מהות המשפט "ברצונך להיות מיליונר,היה קודם מיליארדר"
  • 8.
    פסגות 05/05/2021 13:21
    הגב לתגובה זו
    בשנים האחרונות ו פלא במקרה פסגות הלכה והדרדרה כנראה בגלל החלטה של הבעלים- זהבית לא להשקיע בכלום. לא במקצוענים, לא בהון האנושי ולא במערכות. התוכניות היחידות בשנים האחרונות היו צמצום כח האדם שפגע עוד יותר בשירות. פסגות חולה, חולה קשה היא זקוקה לריפוי עמוק וארוך אך ממש לא המתת חסד. אישור המיזוג הוא בלתי הפיך ובכיה לדורות כפי שכבר נאמר. צריך לעצור את הדבר הזה בהקדם. תנו לזהבית אפשרות להעביר בעלות על כל פסגות במחיר שאלטשולר רכבש תוך הבטחה להליך אישור זריז ותראו את כמות הקופצים על החברה. ריפוי לא מוות
  • 7.
    אחד שיודע 05/05/2021 13:17
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר ידוע שנים בתור גוף שלוקח עמלות גבוהות - נקודה! ובכל זאת כולם נוהרים אליו בהמוניהם בגלל הבדלי התשואה!!! אז אם הוא לוקח עוד 0.2% בדמי ניהול ונותן עוד 1.5% בתשואה, נראה לי מתמטית שזה שווה. ברגע שזה יפסיק, נדבר...
  • 6.
    בעיה נוספת -דמי הניהול שגובה אלטשולר גבוהים יותר מפסגות (ל"ת)
    מאמר אמיץ!!! 05/05/2021 12:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טלי 05/05/2021 12:43
    הגב לתגובה זו
    בכלל? צא מהסרט שאתה חי בוא שאתה לוחם צדק או משהו דומה, ואם אלטשולר בעשר שנים הבאות יביאו אחלה תשואות מה תגיד? אתה יהיר שוייצר עם אגו נפוח!!! צא מהסרט שאתה חי בוא פישר קטן
  • איגור 05/05/2021 14:08
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בין התשואה לבין הרעיון של תחרות . כשאין תחרות המוטיבציה של אלטשולר לייצר תשואה עודפת תרד וגם היכולת , אנחנו שוק קטן וגוף ענק יתקשה בכך ולראייה מה שקורה שם בשנה האחרונה עם הירידה בתשואות שככל הנראה תמשיך וכל מה שישאר זה המותג ודמי ניהול גבוהים
  • לרון 05/05/2021 13:47
    הגב לתגובה זו
    כבר משיגים פחות מבעבר בשל גדלם,אנליסט לעומת זאת שהפסידו 60% בגמישה שלהם ,המנוהלת ע"י לב, במפולת 2008 משתפרים
  • 4.
    יריב 05/05/2021 12:41
    הגב לתגובה זו
    אתה כל הזמן מוכיח מחדש כמה חוסר הבנה כלכלית יש לך ועושה פאדיחות לאתר. אתה לא חייב לקפוץ ולכתוב על כל נושא. עודה רושם שאתה יותר רודף פירסום מאשר איש מקצוע
  • יריב הוא מגיב מטעם אלטשולר , מקשקש הרבה בלי לאמר בעצם (ל"ת)
    כלום 07/05/2021 10:24
    הגב לתגובה זו
  • עוד מגיב מטעם (ל"ת)
    איגור 05/05/2021 14:09
    הגב לתגובה זו
  • האתר שלו, והוא האתר (ל"ת)
    משה 05/05/2021 13:17
    הגב לתגובה זו
  • מני 05/05/2021 13:10
    הגב לתגובה זו
    ליריב , המדור הזה הוא מקצועי , מעבר "לירידה" על אבישי עובדיה , לא ציינת במה הוא טועה לדעתך .
  • 3.
    קופות גמל 05/05/2021 12:37
    הגב לתגובה זו
    לא מרשים למשוך כסף כאילו זה שלהם השוטר הבולשביקי של ביבי . שוב המדינה מתיחסת אל האזרחים כמו מפגרים שצריך להרשות להם להשתמש בכספם. הליכוד מפלגה מאוסה
  • אתה באמת חושב שהמערך ישחרר לך את הכספים? (ל"ת)
    דוד 05/05/2021 13:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פועלת 05/05/2021 12:35
    הגב לתגובה זו
    לא נופתע אם מחר נשמע על 2 ג'ובים עתירי תגמול שיקבלו השניים בתאגיד החדש.
  • 1.
    בני 05/05/2021 12:35
    הגב לתגובה זו
    לבדוק האם חברות משחדות אותה.
  • חסרת חוט שדרה (ל"ת)
    דב 05/05/2021 17:19
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.