רוני מזרחי
צילום: יח"צ

איך ענף הנדל"ן יחצה את סערת ימי הקורונה?

הבעיות בשוק הנדל"ן התחילו עוד לפני הקורונה, אך הווירוס החמיר אותן. הבעיה הגדולה - העדר כוח אדם וחומרי בנייה, מה שעלול לעצור פרויקטים ולמוטט יותר ממחצית מחברות הבנייה
רוני מזרחי | (1)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

גם לפני סערת ימי הקורונה ענף הנדל"ן עבר לא מעט קשיים. ראשית, הביורוקרטיה, תהליכי ההיתרים האיטיים, המחסור בעובדים מיומנים וטכנולוגיה מיושנת של "עבודת כפיים", גרמו לחוסר יכולת של הענף לחצות  את רף ה-50 אלף התחלות בנייה לשנה, מה שיצר במהלך העשור האחרון מחסור כבד בהיצע, זאת לעומת הביקושים ההולכים ועולים, והמשיך לתדלק את רמות המחירים בשוק כלפי מעלה.

שנית, השתלטות פרויקט מחיר למשתכן בהדרגה על השוק, שהפכה מתוכנית נישה נקודתית עד 2015, לכ-40 אחוזים בקירוב מהשוק ב-2020 ועם פוטנציאל להגיע לכ-60 אחוזים מהשוק, מה שבא באופן ישיר על חשבון ה"שוק החופשי" ועל חשבון משפרי הדיור, מה גם שמחיר למשתכן יצרה "שעטנז" מוזר בין דירות מוזלות לבין דירות במחירי שוק רגילים, מה שפגע בפועל בשתי האוכלוסיות והותיר בפרויקטים אלה רבבות דירות גדולות בלתי מכורות.

שלישית, ההתחדשות העירונית, הן תמ"א 38 והן פינוי בינוי, התקדמו ממש בעצלתיים, הרבה המאוד בשל העדר ,אבא", ולאחר שהנושא החשוב נזרק לפתחן של העיריות והרשויות המקומיות, כשכל ראש עיר קיבל החלטה שונה, ולעיתים קרובות התהפכו ההחלטות לאחר שנבחר ראש עיר חדש. כמו כן נוצרה בעיה לא פתורה של תקצוב תשתיות משלימות לתמ"א 38.

רביעית, משקיעי הנדל"ן, הקטר המוביל של השוק, שהיווה עד 2015 כשליש בקירוב ממנו(!), ירד באופן דרמטי לכ-10-12 אחוזים בלבד, רובם הגדול משקיעים קטנים בדירות זולות יחסית. רוב רובם של משקיעי חו"ל נעלמו לחלוטין, בשל התחזקות השקל בעשרות האחוזים מול המטבעות הזרים, הפיקוח של רשויות המס של העברות כספים בשל אירועי ה-11 בספטמבר 2001 ובשל התחושה שמול תוכניות מועדפות דוגמת מחיר למשתכן, הם נותרו בצד.

סערת הקורונה רק חידדה את הבעיות הללו הגבירה אותם. הנושא המטריד ביותר - העדר כוח אדם ואספקה שוטפת של חומרי בנייה לכל האתרים, מה שעלול חלילה לגרום לעצירת פרויקטים וגרוע מכך, להתמוטטות של לפחות 50 אחוזים, אולי אף 70-80 אחוזים מחברות הבנייה.

לשם כך פעלנו במהלך השבועיים האחרונים ימים כלילות לקדם פתרונות חירום לרבבות הפועלים הפלסטינים, שיוכלו להתגורר בתחומי "הקו הירוק" במשך זמן ארוך יחסית, חודש וחצי, אולי אף יותר, בסידורים שונים באחריות הקבלנים, החל מבתי מלון, בתי הארחה ואכסניות וכלה בקרוואנים שיוצבו באתרי הבנייה או במיקומים מוגדרים שיועדו לכך.

אולם, וזה אולם גדול, אני לצערי רואה בפתרון המיטבי הזה בבחינת "אקמול" ולא "אנטיביוטיקה", ושוק הנדל"ן, לצערי, לא יוכל לשמור על יציבות ולתפקד כהלכה, עד שלא נייצר פתרונות קבע ראויים. בראש וראשונה, ולמרות הדימוי הנמוך של עיסוק בבנייה, פעלנו כבר במהלך השנתיים האחרונות, ובתיאום עם משרד העבודה והרווחה, בהכשרה אינטנסיבית של צעירים ישראלים, יוצאי צבא ואחרים, למקצועות הבנייה, זאת כולל לימודים אקדמיים, משכורת התחלתית מובטחת והטבות נוספות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אין לי ספק כי פעולה זו תוריד במידה זו אחרת את התלות ההיסטורית של שוק הנדל"ן בכוח עבודה זר. אולם לא די בכך. הימשכות היתרי הבנייה, כמו גם זמן הבנייה שנסק רק בשנה האחרונה מ-24 חודשים בממוצע לבניית בניין לכ-28 חודשים, כלומר כמעט 20 אחוזים זמן יותר(!) הינו תופעה בלתי נסבלת ונובעת משילוב כל הגורמים שצוינו לעיל, העדר כוח אדם מיומן, טכנולוגיות מיושנות וכמובן בעיית היתרים הגורמת לכך שבממוצע לוקח 6-8 שנים לסיים פרויקט מרגע בקשת ההיתר.

נזכור גם, ובלי קשר לקורונה, כי ישראל ממשיכה להיות המדינה עם גידול האוכלוסייה הגבוה בעולם המערבי, עם תוספת של כ-180 אלף תושבים וכ-50-60 אלף בתי אב לשנה, מה שאומר שהאוכלוסייה תוכפל(!) לכ-18 מיליון תוך 20-25 שנה, מה שיצריך כמובן עוד מיליוני דירות חדשות.

על מנת להגיע למאסה הקריטית הזו, לא די בעובדים מיומנים וקיצור משך הבנייה, אלא גם בהפיכת ההתחדשות העירונית למנוע אדיר לקידום 70-80 אלף התחלות בנייה לשנה. לשם כך על ממשלת ישראל הנבחרת לתכנן את כל נושא ההתחדשות העירונית ברמה ארצית, לקבוע תיעדוף היכן לקדם מתחמים גדולים, וכמו כן להפוך את התמ"א 38/2 ל"מיני פינוי בינוי", זאת באמצעות איחוד מגרשים ויצירת מספרים משמעותיים של דירות חדשות במיקומים רבים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גוגלר 19/03/2020 12:44
    הגב לתגובה זו
    היה לכם 12 שנים טובות, מקווה שחסכתם לשנים הבאות
הנשיא טראמפ עולה על מדרגות מטוס Air force oneהנשיא טראמפ עולה על מדרגות מטוס Air force one

הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל

מטוס ה-Air Force One הוא אחד הסמלים המובהקים של ההנהגה, הביטחון ומדיניות החוץ של ארה"ב. מתי עלה לראשונה הרעיון של מטוס אישי לנשיא, איך התפתח ומה קורה היום בתוככי כלי התעופה הכי מפורסם בעולם 

עופר הבר |
נושאים בכתבה טראמפ בואינג


מטוס ה-Air Force One הוא לא רק כלי תחבורה אווירי. הוא סמל יוקרתי ועוצמתי של נשיא ארצות הברית, מעין ארמון מעופף שמסמל את מעמדו המיוחד של הנשיא. מטוס זה מסמל את עוצמת ארה״ב ועבורנו, בנחיתתו בישראל, את הרגעים הבלתי נשכחים של שחרור החטופים כשהלב של כולנו החסיר פעימה. המטוס טס בגובה נמוך מול חופי ישראל וביצע מחווה מעל כיכר החטופים בתל אביב לפני נחיתתו בנתב״ג. 

אז מה הסיפור של כלי התעופה שהוא הרבה יותר ממטוס?

מטוס אייר פורס 1 הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של נשיאות ארצות הברית ושל העוצמה האמריקאית בעולם. מעבר לנצנוצי הצבעים והסמל הלאומי, ההיסטוריה של המטוסים הנשיאותיים עד ליצירת המטוס המיוחד במינו שאנו מכירים היום, הייתה מורכבת ומרתקת וכללה טכנולוגיות ואמצעים ביטחוניים מתקדמים, שינויים וחידושים שהוטמעו בו והפכו את אייר פורס 1 לבית הלבן המעופף. 

הנשיא טראמפ נוהג לנהל שיחות עם כתבים ועם צוותי הסיקור היושבים באייר פורס 1, לעיתים תוך כדי טיסה, מה שיוצר אווירה ייחודית של נגישות וקרבה אל הצוות התקשורתי למרות הגבלות האבטחה.

זוג מטוסי בואינג שמפיקים את כל צורכי הנשיא

בכל פעם שנשיא ארצות הברית עולה לטיסה על מטוס של חיל האוויר האמריקאי, המטוס מקבל את הכינוי Air Force One, שהוא אות הקריאה הרשמי במהלך טיסתו. השם "אייר פורס 1" הוא למעשה אות הקריאה הרשמי לכל מטוס שמטיס את נשיא ארצות הברית. משמעות הדבר היא שכל מטוס של חיל האוויר האמריקאי שבו טס הנשיא באותו רגע, מקבל את הכינוי הזה. 

רוב הזמן, הכינוי מתייחס לזוג מטוסי בואינג מדגם VC-25A (גירסה מיוחדת ומתוחזקת של בואינג 747-200B), שמשרתים את הנשיא ומפיקים את כל צרכיו, מהבטיחות והתקשורת ועד הנוחות והייעוץ המדיני.