עמית דובקין
צילום: יח"צ

על רעידת האדמה באיטליה ועל בגדי המלך החדשים של תמ"א 38

יועץ התקשורת עמית דובקין חושב שהמלך הוא עירום, ושרעידת האדמה באיטליה היא ההוכחה הטובה לכך
עמית דובקין | (5)
נושאים בכתבה רעידת אדמה תמ"א 38

רעידת האדמה השלישית ברציפות שפקדה הבוקר את איטליה, מזכירה לכולנו את סיפור "בגדי המלך החדשים" של הסופר הדני האנס כריסטיאן אנדרסן. ובכן, סיפור המעשה הינו על צמד חייטים נוכלים ששכנעו את המלך ויועציו שהם מכינים לו בגדים חדשים, זאת שעה שלא הכינו דבר וחצי דבר. סוף המעשה בכך שהמלך צעד בתהלוכה החגיגית לעיני כל עירום כביום היוולדו, כולם הריעו לו והיו סבורים, כל אחד לחוד, שרק הם אינם רואים את בגדיו, זאת עד שנער צעיר זעק "המלך הוא עירום", ואחריו החרו, החזיקו כולם.

זה המשל. והנמשל הינו סיפור "בגדי המלך החדשים" של תמ"א 38. למי שאינו זוכר: התמא נוצרה ב-2005 למטרה מאוד מסוימת: למגן מאות אלפי בניינים בישראל כנגד רעידות אדמה. מטרתה לא היתה, אדגיש, להוסיף שתיים או שלוש קומות למבנים קיימים, לא להוסיף מעליות, לוביים וחניות, אלא להתכונן לאפשרות, הסבירה מאוד לדעת כל המומחים, שבמהלך השנים הקרובות תפקוד רעידת אדמה קטלנית את מדינת ישראל.

בדומה לאיטליה, מדינה שבעת רעידות אדמה ורבבות הרוגים במהלך השנים, גם ההיסטוריה שלנו רצופה ברעידות שכאלה. סטטיסטית מידי 100 שנה לערך התרחשה רעידת אדמה קטלנית כוללת, זאת במהלך 2000 השנה שרעידות שכאלה מתועדות. האחרונה שבהן היתה ב-1927, שעה שבארץ ישראל המנדטורית התגוררו כרבע מיליון תושבים בלבד ותל אביב היתה עיירה קטנה ושלווה. היו אז מאות הרוגים, בעיקר בערים ותיקות דוגמת טבריה, לוד ורמלה.

לא צריך לדמיין הרבה מה יקרה, חלילה, אם בשנים הקרובות תפגע רעידת אדמה שכזו בתשעה-עשרה מיליוני תושבים, רובם הגדול במטרופולינים הצפופים של גוש דן, חיפה וירושלים. התרחישים מדברים, במקרה הטוב, על אלפים, הגרוע על רבבות נפגעים, שלא לדבר על הנזקים האדירים האפשריים ברכוש ותשתיות. מיליארדים? עשרות מיליארדים? פגיעה אנושה בכלכלה הישראלית? לא, אין אלו כלל ועיקר תרחישים אפוקליפטיים.

אולם, ובניגוד גמור לתרחישים אלה, עוצמים אצלנו מקבלי ההחלטות את העיניים, והמתייחסים לתמא 38, רחמנא ליצלן, כאל מכשיר נוסף להגדלת מלאי הדיור במדינת ישראל. חילוקי הדיעות שהיו לאחרונה בין מטה הדיור לבין העיריות, נסב סביב פוטנציאל הרחבת הזכויות של התמא. איש לא התייחס למטרה האמיתית שלה – מיגון מיליוני אזרחי ישראל בפני רעידת אדמה.

הבעייה חמורה שבעתיים, זאת משום שדווקא אותם אלפי בניינים שכן בוצעה בהם תמא במהלך העשור האחרון, ממוקמים רובם ככולם דווקא באזורים המועדים פחות לרעידת אדמה, ולאו דווקא באיזור המסוכן של השבר הסורי אפריקני_טבריה, צפת, בית שאן, קרית שמונה וכו'), בו ערכי הקרקע המאוד נמוכים אינם כדאיים כלל ועיקר ליזמים. ובמילים אחרות: התושבים שם מופקרים לחלוטין לרעידת האדמה הבאה!

לכן, ולפני שיהיה מאוחר מידי, ודווקא לאור הנסיון האיטלקי המר, יש להעלות מידית על המדוכה את נושא מיגון אזרחי ישראל, המשמעות הקריטית שלו מבחינה לאומית, כלכלית ובטחונית, ולייצר מכשיר שיאפשר קידום מיידי של מיגון רבבות ובמידת הצורך מאות אלפי בניינים, כולל איזור השבר הסורי אפריקני. במידה ונושא זה לא יקודם לאלתר, נזכה לצערנו לצפות בשידור חי ומצמרר בתהלוכת בגדי המלך החדשים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חסר דירה 31/10/2016 12:20
    הגב לתגובה זו
    לבנות ומהר
  • 4.
    זה עונש על מה שעשו ל 31/10/2016 08:50
    הגב לתגובה זו
    זה עונש על מה שעשו לפשטונים שבאפגניסטן!
  • 3.
    תמא 38 30/10/2016 16:15
    הגב לתגובה זו
    כמה שצודק כותב המייל, מי שעירום הם הפוליטיקאים וראש הממשלה קודם כל, המכסים עיניהם וטומנים ראשם בחול
  • 2.
    ט 30/10/2016 13:39
    הגב לתגובה זו
    תמא 38 1=מחוקקים מנוולים+''יזמים סוחים ומאיימים בחסות החוק+בעלי דירות שברובם לא יודעים על מה הם חותמים והם נסחטים ומאוימים. ברעש הכי קטן ייצור הכלאיים הנורא יקרום יהרוג חפים מפשע והפושעים האמיתיים כרגיל יחייכו ויפתח עיני עגל.... להקיא..
  • 1.
    ארבע מטרות 30/10/2016 13:22
    הגב לתגובה זו
    2. מיגון נגד טילים. 3. התחדשות עירונית 4. הגדלת היצע הדירות.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.