אם לא זכינו לפנסיה תקציבית, האם בכלל תהיה לנו פנסיה?
דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר דן בין היתר בתחום הפנסיה ובסכנות הטמונות לחוסך בתחום זה. הדוח מבחין בין העמיתים בפנסיה התקציבית, ואדגיש עמיתים ולא חוסכים כי בפנסיה התקציבית אין הפקדות אלא הכל משולם כחלק מהתקציב המדינה (פרט להשתתפות של אחוזים מועטים), ששם "הבור של הפנסיה" גדול - כ-650 מיליארד בסוף 2015 (56% מהתוצר הגולמי!). עם זאת, נראה שהסיכון של העמיתים קטן בהרבה מאשר של הקבוצה השניה של החוסכים, שם לכאורה הבור קטן יותר ולו מעצם העובדה כי מדובר על קרנות צעירות יותר ומחויבות לאיזון, אך הסיכון על החוסכים רב יותר.
מהנתונים העולים מהדוח מסתבר כי למרות שפע הכתבות ולמרות המודעות ההולכת ועולה של הציבור עדין היכולת והרצון של הפרט שחוסך להבין את המשמעות של הפנסיה היא נמוכה ולעיתים כמעט ולא קיימת. למה זה קורה? הרי ברור לנו שמדובר על החיסכון הגבוה ביותר שנחסוך בימי חיינו ועל עתידנו הפיננסי. לטעמי לשאלה זו תשובות רבות, ואחת מהתשובות שאני רגיל לשמוע הינה שלא משנה מה נעשה במילא לא יהיה לחברות כסף לשלם לנו, או "אני לא סומך על חברות הביטוח".
כפי שצויין בתחילת הטור, אכן בעיית הפנסיה והמקור לתשלום אינה בעיה פשוטה, התארכות תוחלת החיים וההנחות הפנסיוניות אינן תואמות כנראה את המציאות הכלכלית הקיימת. יחד עם זאת, מדובר על האפיק היחיד שקיים שמזכה את החוסכים בהטבות מס (למרות שחלקם לא מגיע להטבות אלו), האפיק היחידי שאליו יכול המעסיק להפקיד ולקבל ניכוי ממס והאפיק היחידי שמחוייב על פי חוק. האם המעסיק יכול להפקיד עבורנו לקניית נדל"ן במקום לפנסיה? ברור שהתשובה היא שלילית.
לגבי הדאגה לאיתנותה של חברת הביטוח, מובן כי רק לשוטים ניתנה הנבואה אך כהרגלנו ננסה להיתלות בעבר ואם נבדוק אותו בקפידה נראה כי נתקלנו בפשיטת רגל של חברת ביטוח אחת בשם "הסנה" שגם לאחר שפשטה רגל מבוטחי ביטוחי החיים והמנהלים שלה לא נפגעו, נגלה קרנות פנסיה ותיקות שהמדינה ערבה להתחיבויותיהן (עד גובה מסויים), האם כך יהיה גם בעתיד? לא בטוח, אך מדובר על ענף שמפוקח רגולטורית בצורה הדוקה ומוקפדת.
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- רוצים לדעת כמה האינפלציה האמיתית במדינה? תסתכלו על הנתון הזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מסבירים לי כלכך הרבה מושגים וכמה שאני מנסה אני לא מבין". דומה הדבר למי שאומר מכיון שהחומר קשה לי אני מוכן להפסיד הרבה מאד כסף. תנו לי לגלות לכם: איננו מדברים על נוסחאות מתמטיות או פיסיקליות קשות, אנחנו מדברים על כמה וכמה עקרונות שאם נקפיד עליהם נוכל להשיג הרבה יותר על ההשקעה.
בניגוד לפנסיה התקציבית שם הדברים ברורים וסגורים, בקרן הפנסיה הצוברת שלנו אנחנו חיבים להקפיד על כללים ברורים ועל מעקב לאורך זמן. השפעת דמי הניהול היא קריטית, וההבדל בין דמי ניהול של 6% מהפרמיה ו-0.5% מהצבירה לבין דמי ניהול של 2% ו-0.25% בהתאמה הוא הבדל שיכול לגרום לחסכון להיות גבוה יותר במעל 10%. ההבדל בין תשואה של 3.5% לאורך זמן לבין 4% לאורך זמן גם הוא משפיע על החסכון במעל 10% (ראו הערה בסוף המאמר), עלויות הביטוח משפיעות גם הן ועוד כהנה וכהנה.
לגבי השאלה האם לעשות את זה לבד או עם אנשי מקצוע, זו כבר שאלה שכל אחד יכול וצריך לשאול את עצמו. קיימים אנשי מקצוע טובים מאד בשוק הפנסיוני שתרומתם ללקוח גדולה לאין שיעור מעלותם, וכמו שבהחלטות גדולות בחיינו אנו מתיעצים עם אנשי מקצוע טובים ומצויינים ומשלמים להם את שכר טירחתם, גם במקרה הזה אפשר לפעול באותו מודל.
- משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
- הגענו לרגע המכריע בוול סטריט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
אז לא לטמון את הראש בחול , לא להמתין לדוח מבקר המדינה ולהתחיל לפעול ולבדוק כבר היום כאמור לא מדובר על פיצוח תורת הקוואנטים מדובר על פנסיה.
הערה:
ללקוח בן 35 אשר הוא ומעבידו מפקידים 20% משכר של 15,000 ש"ח עד גיל 67.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמוריםו/או בנכתב במאמר זה ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות במידה ומוזכרות**
- 5.עם כזה חוסר בטחון בפנסיה למה מתעלקים על משקיעי נדל"ן ? (ל"ת)אלי 01/11/2016 09:34הגב לתגובה זו
- 4.כותרת פופוליסטית ירודה (ל"ת)אלי 01/11/2016 09:28הגב לתגובה זו
- 3.אחד 01/11/2016 07:52הגב לתגובה זושגם ילדינו ונכדינו יאלצו לממן
- 2.גד 31/10/2016 20:42הגב לתגובה זוהאם מקבלים אחרי 40 שנות הפקדה פנסיה גבוהה יותר למרות שהמרבי זה 35*2=70 % האם חלק ממפקדות העודפות חוזר כמזומן בגיל 67 ?
- 1.אזרח 31/10/2016 19:31הגב לתגובה זו0.5% מהצבירה זה מכל הכסף שנצבר ( עדיין לא מחקו) מי זאת הפרמיה???? ולמה היא דורשת לעצמה 6% ??
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
