לא הכל זוהר בסקטור הנדל"ן: על דעיכתו בטרם עת של ענף הקבלנות והביצוע

צחי קלמין, יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסים, על סקטור הנדל"ן, שנראה שלא הכל זוהר בו

צחי קלמין | (7)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

ענף הקבלנות והביצוע רושם בשנים האחרונות את אחת התקופות הקשות שידע. בשבוע שעבר הגישה חברת האחים שגראוי 1989 לבית המשפט המחוזי, בקשה להקפאת הליכים בשל חובות של 100 מיליון שקל. בפנייתה לבית המשפט טוענת החברה כי היא נקלעה לקשיים כלכליים בשל התייקרות עלויות הביצוע, עיכוב בתשלומי חשבונות סופיים מצד מזמיני עבודות, עיכובים בלוחות הזמנים וגרירת הפסדים מפרויקטים קודמים.

חשוב להבין שלהבדיל מפעילות הייזום שנהנית מפוטנציאל גבוה לאפ-סייד אם השוק טוב והמחירים עולים, קבלן הביצוע אינו מרוויח יותר כאשר מחירי הנכסים עולים, שכן התמורה לקבלן נקבעת במסגרת חוזה שנסגר עם היזם בטרם יציאת הפרויקט לדרך, ללא כל קשר למחירי המכירה הסופיים ללקוחות הקצה. במצב זה הקבלן המבצע נאלץ לספוג כל שינוי במחירי חומרי הגלם, בשכר עובדים וכד'.

בשלוש השנים האחרונות קרסו שורה של חברות קבלניות מוכרות ותיקות בישראל: צ.לנדאו, טל חיות, ס.טנוס, האחים מולר וגם חברת א. דורי שנרכשה בסכום של פחות מ-10 מיליון שקל על ידי עמוס לוזון, לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים תחת ניהולה של קבוצת גזית גלוב. במסמך זה, ננסה לבדוק מהו שיעור הרווח הקיים בענף וכיצד נוכל לזהות חברה בעלת איתנות פיננסית נאותה:

כאשר בוחנים את הדוחות הכספיים של החברות המייצגות את הקבלניות הגדולות מגלים שהטענות שלהן בדבר רווחיות נמוכה בהחלט מבוססות. כך למשל, הרווח התפעולי (הרווח הנקי לפני הוצאות המימון והמסים) שרשם ענף הקבלנות לבנייה ותשתיות של קבוצת אלקטרה הסתכם במהלך שנת 2015 ב-131 מיליון שקל, סכום שמשווה לפעילות הזו רווחיות בשיעור 4% מההכנסות.

גם בקרב קבלניות נוספות שמניותיהן נסחרות בבורסה ניתן למצוא שיעורי רווחיות דומים, קבוצת אשטרום, היא אחת מהן. בשנת 2015 הניב לה מגזר עבודות הקבלנות והתשתית רווח זעום של 41 מיליון שקל, המייצג שיעור רווח תפעולי של 2.2%. שיעורי הרווחיות העגומים שציינו עשויים להסביר דבר אחד או שניים לגבי רצונן של חברות נדל"ן מקומיות כדוגמת שיכון ובינוי להתרחב אל מעבר לים, וכן את העובדה שבשנה האחרונה חברת לוינשטיין הנדסה לא ביצעה שום התקשרות חדשה למתן שירותי בנייה כלשהם.

אחד הפרמטרים שבוחן את היכולת של החברות הקבלניות לעמוד במחויבויות שלהן להשלים את ביצוע הפרויקטים, מכונה "יחס שוטף" – יחס זה מגדיר פי כמה גדולים סעיפי הרכוש או הנכסים השוטפים בדוחות הכספיים של החברה מההתחייבויות השוטפות שלה. ככל שהיחס הזה גדול מאחד, לחברה יש יותר משאבים לפרוע את ההתחייבויות שלה בטווח הקרוב.

למעשה, ככל שהחברה גדולה יותר ומתפרשת על תחומי פעילות נוספים, ה"יחס השוטף" מצליח לרסן את הפעילות הקבלנית גרידא, היות והוא מבוסס על המאזן המאוחד של החברה. כך לדוגמא היחס השוטף של קבוצת אלקטרה וקבוצת אשטרום עמד בשנת 2015 על 1.27 ו- 1.31 (בהתאמה). פרמטר נוסף שיש לתת עליו את הדעת הינו צבר ההזמנות, גידול בהיקפי פעילות הקבלנות והביצוע תוך ניצול יעיל של הפלטפורמה הקיימת וריסון בהוצאות השוליות עשוי לתרום לשיפור שורת הרווח ולאיתנותה הפיננסית של החברה. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום: מגזר הקבלנות והביצוע מהווה "מלכודת דבש" בשרשרת הערך של ענף הנדל"ן. מחד, הוא אחראי על מרבית ההכנסות של חברות הנדל"ן ומאידך, הוא נושא עימו שיעור רווחיות זניח אשר אינו מגלם את הסיכונים המקצועיים ואת השינויים התכופים במחירי התקורות.

ניתן להעריך כי קריסתה הכלכלית של חברת האחים שגראוי אינה האחרונה בענף הביצוע התובעני ובעתיד נשמע על קבלני ביצוע נוספים אשר יקלעו לקשיים תזרימיים. בסופו של יום, חברה קבלנית אשר לא תשכיל לגוון את מקורות הכנסה שלה ולהרחיב את פעילותה העסקית לתחומים נוספים כגון ייזום למגורים, השכרת מבנים, זכיינות, ייצור חומרי בנייה וכד' לא תוכל להתמודד עם האתגרים בענף.  

 

 

 

 

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלכס 11/11/2016 20:31
    הגב לתגובה זו
    כתבה מטופשת.
  • 6.
    עדי 27/10/2016 20:40
    הגב לתגובה זו
    יש לי שאלה המשופם הזה ניהל פעם כסף או שהוא רק מייעץ לאחרים מה לעשות?
  • 5.
    יוסי 26/10/2016 14:11
    הגב לתגובה זו
    בלבל לכולם בשכל
  • 4.
    ברגר 23/10/2016 09:08
    הגב לתגובה זו
    הבעיה העיקרית של חברות הביצוע הוא הנסיון לזכות במכרזי בניה בכל מחיר ולכן לא פלא שמרבית החברות הקורסות הן ציבוריות כמונבעבר חברות התשתית שנלחמו על המכרזים במחירי הפסד העיקר להראות פעילות .ומי משלם? הציבור. צודק שלום חנוך כי הציבור מטומטם.
  • 3.
    אורי 21/10/2016 19:50
    הגב לתגובה זו
    גינדי אינו קבלן , הוא יזם שמוכר חלומות גוזר קופון של 20% על כל דירה ורק שהכל מכור מפעיל קבלן במכרז הכי נמוך שאפשר אם לא מצליחים למכור את גינדי זה כבר לא מעניין שימו לב מי נופל : קבלני הביצוע ולא היזמים חייבים להוציא אותם מחוץ לחוק - שהיזם יהיה הקבלן
  • 2.
    שוש 21/10/2016 16:07
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה עם הלקוחות שלהם?
  • 1.
    איתמר 19/10/2016 12:53
    הגב לתגובה זו
    כולם נוסעים במרצדסים ומרווחים משכורות של 5 ספרות....
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.