כשקונים שקט אי אפשר להתלונן על הסטירה המצלצלת

אופיר פרבר, מנהל שיווק בקסם מדדים, על הכוח הגדול שיש לאוהדים - בעיקר מפני שההנהלה מעניקה להם אותו
אופיר פרבר |

אחד הכללים הבסיסיים בניהול הוא שכאשר המנהל מנסה "לקנות" שקט באמצעות פתרונות קוסמטיים לבעיות נפיצות, הוא בסופו של דבר לא רק דוחה את הקץ, אלא מזין ומעצים את הבעיה שאיתה הוא מנסה להתמודד. אם הדבר נכון בניהול עובדים בתוך סביבה היררכית שבה עבור כל אחד מהשחקנים מוגדר בדיוק התפקיד שלו והוא מבין היטב את גבולות הגזרה, הרי שהנוסחה הזאת נכונה ובעלת משמעות גדולה הרבה יותר כאשר מדובר בספורט. ההנהלות השונות מנסות לנהל מועדוני ספורט, לחלקן תקציבי ענק, ולצד ניהול העובדים, השחקנים והמאמנים, הם צריכים לנהל ולהתנהל מול ארגוני האוהדים, בתוך מציאות שבה כל אחד מהצדדים תופס אחרת את התפקיד שלו.

לפני מספר חודשים, אחרי הסתה נוראית נגדו בפייסבוק, החליט קפטן מכבי חיפה, יוסי בניון, לתבוע את אותו אוהד שהסית אותו. ה"תעוזה", כביכול, של נציג מהקבוצה לערב את גורמי החוק בתוך משחק (שעל פי חלק מאלה שמכנים את עצמם אוהדי הקבוצה, צריך להיות מנוהל על פי כללי הג'ונגל), הביאה לתסיסה והתססה. השחקנים התייצבו מאחורי הקפטן ונדמה היה שמכבי חיפה הולכת לקראת פיצוץ מול ארגוני האוהדים שלה. סופה של הפרשה, כך על פי תקשורת הספורט, היה בשיחה מלב אל לב של הקפטן עם הבעלים – שחר שכנע את בניון לרדת מהעץ, קנה לעצמו ולקבוצתו כמה שבועות של שקט ודידה אל עבר המשבר הבא.

והנה ממשבר למשבר הגיע עוד משבר שהציב רף חדש ביחסי הקבוצה ואוהדיה, במה שמכונה "אימון הגזרים". אפשר להתווכח ולקיים דיון סביב השאלה האם זה גרוע יותר או פחות מדברים שעברו על המועדון הזה בעבר, אבל הרף החדש מגיע בעקבות העובדה שמדובר בשבוע גורלי כל כך עבור המועדון – שבוע שיקבע האם הוא עדיין יכול להציל את העונה ולזכות בתואר או שזו תירשם כעונה נוספת של אפס תארים.

הנהלת הקבוצה שהתאמצה כל כך לקנות את השקט, צריכה להתמודד עם ההשלכות דווקא בשבוע כזה, ובמקביל שחקני הקבוצה צריכים להתמודד עם לחץ מיותר כך שדווקא הגיזרה שאמורה לחזק אותם ולהעניק להם יתרון, מביאה אותם אל שבוע חצי הגמר עם תחושות קשות ועם דרישות שמנוגדות לחלוטין מהדרישה של הצוות המקצועי ומההגיון הבריא (ואני לא טוען שמישהו במכבי חיפה החליט לוותר על המשחק הקרוב מול מכבי תל אביב, אך יחד עם זאת מבחינה עובדתית זה משחק פחות חשוב לקבוצה מאשר חצי הגמר ואם ישנם שחקנים שיכולים לשחק רק באחד מהמשחקים הללו –אין שום מאמן בעולם שהיה מרכיב אותם דווקא המשחק הפחות חשוב).

כאן גם נכנס לעניין קניית השקט אלמנט נוסף והוא השימוש באלימות. כללי הניהול בהם עסקנו מדברים על סביבה שבה כל השחקנים הם אנשים בוגרים וסבירים, ואם בסביבה כזאת זו טעות לנסות ולטפל במשברים באמצעות פעולות קוסמטיות – על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באלימות. בשלב כזה או אחר מכבי חיפה תצטרך להתעמת עם ארגוני האוהדים שלה מכיוון שבסופו של דבר רק אחד מהם יוכל לנהל את הקבוצה. בתוך מאזן האימה הזה, הזמן שחולף רק מעצים את ארגוני האוהדים. הם משכנעים את עצמם שאלמלא הם השמיים היו נופלים, והקבוצה למעשה תהפוך לחסרת חשיבות. הם מייצרים לעצמם נקודות אחיזה בתוך חיי היום-יום של המועדון וטיפול השורש שנדרש הופך להיות יותר ויותר מסובך.

הנחמה היחידה שיכולה מכבי חיפה לשאוב היא מעצם העובדה שהיא לא לבד. דוגמאות מעין אלה שכיחות לצערי בספורט הישראלי, ורובן מסתיימות בנצחונם של ארגוני האוהדים ובהפסד הגדול לקבוצה ולאוהדיה הטובים.

בתחילת העשור הקודם העניקה הנהלת הפועל תל אביב גיבוי לאוהדים שלה, על אף לידתם של שירי השואה, זריקת חפצים למגרש ("אני לא מבין איזה שופט מתעלף מטרופית") ושלל גינויי שנאה. סופו של הסיפור היה שבמשבר המקצועי הראשון, האלימות ביצעה פניית פרסה וכבר לא הופנתה רק אל היריבות אלא כלפי הנהלת הקבוצה - עד שזו החליטה לקום ולעזוב, מה שהכניס את הקבוצה למדבר שלמעט הבלחות חד פעמיות היא מתקשה לצאת ממנו עד היום.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עם אותה בעיה מתמודדת מכבי תל אביב בכדורסל – אותם אוהדים שפרצו בשנה שעברה לחדר ההלבשה, תקדים מסוכן ביותר עבור מועדון מסודר יחסית,  ולא זכו לסנקציות משמעותיות - הם אלה שמובילים כיום את שביתת העידוד, כך שחוסר הרצון או היכולת להתמודד עם בעיה קטנה עלתה לקבוצה בבעיה שמשמעותה הכלכלית נאמדת במאות אלפי שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: