מגבלות הכדורסל הישראלי יצרו שוק שחור חוקי לחלוטין - דרכים לשינוי

אופיר פרבר, מנהל שיווק בקסם מדדים, על היווצרות השוק השחור - החוקי - בכדורסל הישראלי, וכיצד ניתן לחסלו
אופיר פרבר |

אפשר לנתח את סוגיית המתאזרחים שמסעירה את הכדורסל הישראלי בימים אלה מהרבה זוויות. אך אפשר גם ללמוד, מעצם היווצרותה של הסוגיה, מהו שוק שחור, כיצד הוא נוצר וכיצד כדור שיורים למטרה מסויימת משיג בכלל את המטרה ההפוכה.

על פי ויקיפדיה, שוק שחור מתפתח כאשר השלטון מטיל מגבלות על ייצור ואספקה של מוצרים ושירותים הסותרים את ביקושי השוק. במקרה שלנו, ה"שלטון הוא מנהלת הליגה", הביקוש הוא הרצון / צורך לשחקני כדורסל איכותיים והחוק הרוסי מייצר מגבלה מלאכותית ביכולת להעסיק אותם. הסבר פשוט יותר מכיוון השני, המנהלת מייצרת ביקוש גבוה לשחקנים ישראלים בעוד שהכדורסל הישראלי ניצב בפני בעיה קשה בצד ההיצע. התוצאה, עליית מחירים וחיפוש פתרונות יצירתיים מצד הקבוצות, שבסיפור הזה מייצגות את הצרכן.

בשנות ה-20 של המאה הקודמת החליט הממשל בארה"ב להטיל איסור על מכירת אלכוהול. אך לצד האיסור המוחלט, עמדה עקומת ביקוש איתנה שהביאה ליצירת שוק שחור בו נמכר האלכוהול באופן בלתי חוקי במחירים אסטרונומיים. מה שכונה אז "תקופת היובש", הסתיים בכניעה של הממשלה. במקרה הזה - לא משנה מי צודק, כשהביקוש גבוה כל כך, קשה מאוד לייצר מגבלה מלאכותית שתנצח אותו.

ובחזרה אל הכדורסל שלנו - חלק מבעלי הקבוצות, אלה שתומכים בחוק הרוסי, מגבלת זרים ושאר מיני "חוקים יצירתיים", טוענים שריבוי המתאזרחים היא דרך לא מוסרית לעקוף את השיטה, אך בניתוח הסוגיה, על פי המודל הכלכלי הבסיסי ביותר, עולה מסקנה הפוכה - עצם השיטה היא זו שמביאה את הקבוצות לחפש פתרונות יצירתיים שיענו על הצרכים שלהן. לא מדובר כאן כמובן בשוק שחור קלאסי מאחר ואין כאן שום דבר לא חוקי, אלא בכשל שוק שמייצר בדיוק את אותם התנאים שמולידים שוק שחור - מגבלה שסותרת את ביקושי השוק.

מכבי תל אביב אינה הקבוצה היחידה בארץ שבשורותיה משחקים מספר מתאזרחים, אך מכיוון שהיא חלון הראווה של הכדורסל הישראלי ננתח את המקרה דרכה: מכבי תל אביב חייבת להצליח באירופה - שם משחקות קבוצות חזקות שבזכותן יימכרו יותר מנויים, משם יגיע הכסף מזכויות השידור, הספונסרים ושם השחקנים ייאלצו לשדרג את עצמם ברמה. הצורך של מכבי תל אביב בסגל רחב ואיכותי הוא לא משהו שהיא יכולה להתפשר עליו. מגבלת החוק הרוסי מאלצת אותה לבחור בין פתרונות שמייצרים בעיה בסגל לבין מיצוי האפשרות לאזרח כל מי שעומד בתנאי החוק. לכן, באופן טבעי, היא בוחרת באפשרות השניה. אגב, לא רק היא נקלעה ל"מעין שוק שחור" (ושוב נדגיש, במקרה הנדון הכל חוקי), והיא פועלת בדיוק כפי שכל שחקן רציונאלי אחר היה פועל, לו היה בנעליה.

הפתרונות שהכדורסל הישראלי צמא אליהם נמצאים בצד ההיצע ולא בצד הביקוש. הגדלת היצע השחקנים היא הדרך הטובה ביותר להגדיל את דקות המשחק של השחקנים הישראלים והיא הדרך הטובה ביותר לסייע לנבחרת ישראל להצליח, להגביר את התחרותיות בליגה, להגדיל את העניין בליגה, למשוך ספונסרים ולמכור מנויים.

לעומת זאת, פתרונות שמשפיעים על צד הביקוש, כמו החוק הרוסי, יכולים אולי לסייע, באופן מלאכותי ובטווח הקצר, להגדיל את מספר דקות המשחק של הישראלים, אך הם לא יקדמו את הכדורסל הישראלי לשום מקום - חוקים לא הגיוניים מביאים להתנהגות לא הגיונית, וזה בדיוק מה שמתרחש כעת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

קידום הכדורסל הישראלי לא יגיע על ידי מכסות ומגבלות אלא על ידי השקעה נכונה, ממוקדת וחשיבה מחוץ לקופסה. למשל, במקום לקבוע רף מינימום לכמות הדקות של שחקנים ישראלים על המגרש, אפשר לקבוע רף מינימום להשקעה במחלקות הנוער מצד כל קבוצה בליגת העל. להקים פנימיות למצטיינים במספר מוקדים בארץ ולחבק בחום כל נסיון של קבוצה ישראלית להצליח באירופה - כי זה מה שירים את הנערים והילדים מהפלייסטיישן והפייסבוק אל מגרש הכדורסל. כל כך קל לראות את זה מהצד, וחבל שאין אף גורם בר סמכות שרואה את כל הפרמטרים מלמעלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התרסקות מטוס (צילום מסך)התרסקות מטוס (צילום מסך)

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם 

עופר הבר |

הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.

הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.

מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.



המושבים הבטוחים יותר


היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם  Live Crash Test.