שוק הסלולר בצומת דרכים: מי תיעלם, מי תישאר ומי תצטרף?
חרושת השמועות לגבי פוטנציאל למיזוגים ורכישות גרמה לתיקון חד במניות חברות הסלולר, אך לא היה בכוחה לעצור לחלוטין את הדימום. פרץ האופטימיות שהגיח לאחר התבטאות מנכ"ל משרד התקשורת בחודש יולי הוביל לעלייה של עשרות אחוזים במניות חברות הסלולר מרמות השפל אליהן הגיעו לפני פחות משלושה חודשים. האופטימיות שאפיינה את חודש אוגוסט, התחלפה במנה גדושה של הססנות מהולה בפסימיות, שליוותה את מניות הסלולר לאורך חודש ספטמבר, והיא ממשיכה ללוות אותן לתוך חודש אוקטובר. הססנות זו, מן הסתם, קשורה להמשך המבצעים שמכווצים את ההכנסה ממנוי לחברות, אך מונעת להערכתנו בעיקר מהפוטנציאל המוגבל שטמון כרגע בצמצום מספר השחקניות בשוק. אם ננסח זאת בעדינות, כנראה שהמשקיעים בשוק ההון נמצאים כרגע בעמדת המתנה לגבי ההתפתחויות העתידיות שצפויות לשנות את גורל החברות. ניתן להכריז כי הבעיה המרכזית בשוק הסלולר הוליד, לא פחות ולא יותר, הביא מכרז התדרים לדור 4. אותו מכרז שאמור היה להוביל לשיפור קצבי הגלישה באופן מהותי וגביית תשלום עודף מצרכני הדור הרביעי. אך במקום זאת, מכרז התדרים הוליד מתחרה פוטנציאלי נוסף - חברת אקספון מובייל, בבעלותו של חזי בצלאל, שזכתה ברצועת תדרים המקנה לה גם במקביל רישיון של מפעיל. אין לנו כמעט צל של ספק שהמכרז היה כנראה מתנהל באופן שונה אילו היה מתקיים היום. חוסר הרציונאליות של השוק מעמיקה עוד יותר במידה ואקספון תחליט לממש את הזכות להיכנס לשוק כשחקן שישי. מאידך קיימת אפשרות נוספת שהינה כניסתה של אקספון לשוק באמצעות רכישת חברה קיימת. במצב זה, מספר השחקנים הקיים כיום צפוי להישמר ולשמר את חוסר שיווי המשקל והרציונלית שהשוק כל כך התרגל אליהם בשנים האחרונות. תהליך של מיזוגים ורכישות בסיטואציה הקיימת זה דבר מבורך ויתרה מזו מאוד נחוץ. נשאלות אם כך שתי שאלות מרכזיות: שאלת הקונסטלציה ושאלת העיתוי. התובנות שלי, על אף הפסימיות של השוק, נובעות משינוי עמדה של משרד התקשורת. נראה כי בסופו של דבר השוק יתכווץ ל-4 שחקנים. מחד, כניסה של אקספון מובייל כשחקן שישי לשוק ברמת התעריפים הנוכחית אפשרית לנוכח קצבי הנטישה, אך בעייתית. צרכן אשר מונע רק ממחיר רואה לנגד עיניו חברות המשווקות מוצר בסיסי, זהה שאינו מבודל, ממשיך לסובב את הדלתות בעוצמה על ציר המחיר בלבד.
מאידך, רכישת חברה קיימת מצד אקספון דורשת לא מעט מזומן. הבנקים שנכוו במימון של עסקאות בשוק הסלולר בעבר לא צפויים להיות חלק מהמשחק. הגופים המוסדיים, אף הם, למודי ניסיון בהסדרי חוב של השנים האחרונות, עשויים להתקשות ללבצע את הפעולה. סיטואציה זו יכולה בקלות לשרת את האג'נדה החדשה של משרד התקשורת ולפתור את אקספון מרצועת התדרים שרכשה באמצעות השבת הכסף. במידה ואכן תרחיש זה יתממש אנו חוזרים לנקודת ההתחלה - שוק לא רציונאלי בו חמישה שחקנים ופוטנציאל מיזוג אחד. משרד התקשורת, שרואה לנגד עיניו ירידה בהשקעות והפחתת דירוגה של ישראל בתשתיות מבין מדינות ה-OECD, לצד חוסר הרציונאליות המאיים על החברות בשוק, יאפשר מיזוג בכל הכוח. כל תרחיש אפשרי של מיזוג יוביל להכנסת רציונאליות לשוק, הפחתת המבצעים, התחלה של העלאת המחירים וגבייה של פרמיה על שירותים עודפים. איך שלא נסובב את הקובייה בסופו של דבר, בכל פאה ישנם רק 4 קודקודים ו- 4 צלעות. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 3.עדו 13/10/2015 23:04הגב לתגובה זוובכל נשנים הנל, בזק היא המניה הטובה בבורסה
- 2.לא מובן 13/10/2015 18:50הגב לתגובה זומאמר מיותר, שום דבר לא הוסבר.עכשיו אני יודע כמו לפני שקראתי.
- 1.בשורה תחתונה: מי נשאר ומי נעלם? אין תשובה!!!!!! (ל"ת)מאיר 13/10/2015 16:48הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)