שנת שיא במיזוגים: על הגורמים שמאיצים את הרכישות בשוק ההון

רועי שגיב, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון, מתייחס לכמות העולה וגוברת של מיזוגים בתוך החברות של שוק ההון העולמי - מהם הגורמים להאצה?
רועי שגיב |
נושאים בכתבה S&P מיזוג רכישות

תחום המיזוגים והרכישות בעולם לוהט מתחילת השנה - עסקאות בסך 1.75 טריליון דולר נעשו במחצית הראשונה של השנה, ובשנת 2014 צפוי להישבר שיא הרכישות משנת 2007, שנה לפני המשבר הכלכלי של שנת 2008. מתחילת השנה נעשו פחות עסקאות מהשנה שעברה, אך סכום העסקאות גבוה ב-44%.

מספר סיבות עיקריות התומכות בהמשך העסקאות והמיזוגים בעולם, ראשית שיפור משמעותי בשוקי ההון העולמיים ועליות במחירי המניות דוחפים את מנהלי החברות לבצע רכישות, להגדיל את ההכנסות והרווחיות של החברות ולהמשיך לספק רוח גבית למחיר המניה.

גורם נוסף הוא הנזילות הגבוהה של החברות - רמת הנזילות של החברות במדד ה-500 P&S נוסקת בשנים האחרונות ונמצאת ברמה הגבוהה אי פעם. גורם נוסף הוא עלות המימון הנמוכה של החברות שנמצאת ברמת שפל הודות לריבית האפסית בחלק גדול ממדינות העולם ורמת השפל של תשואות האג"ח הארוכות המאפשרות לחברות לגייס סכומי כסף אדירים בריביות נמוכות תוך זמן קצר.

כמו כן קיימת מעורבותם של משקיעים אקטיביים הרוכשים נתחים מחברות. במטרת מיקסום רווחיהם פועלים אלה הראשונים בצורה אגרסיבית כדי שאותה חברה תעמוד למכירה במחיר הגבוה ממחיר הרכישה. דבר נוסף הוא התייעלות בעת מיזוגים והקיצוץ בהוצאות התפעוליות הגורמות לשיפור ברווחיות החברות.

ישנן גם הטבות מס, כאשר חברות מנסות להקטין את שיעור המס הן מבצעות רכישות במדינות עם מדיניות מס מקלה על מנת להקטין את שיעור המס. הדוגמא הטובה ביותר היא חברת ABBVIE האמריקנית שהשלימה את רכישת SHIRE הבריטית בשבוע שעבר עבור סכום של 54.7 מיליארד דולר - עניין שיפחית את המס האפקטיבי של החברה מ-22% לרמה של 13% בנוסף להרחבת בסיס התרופות.

ענף הפארמה מוביל את המגמה. במחצית הראשונה של השנה סך העסקאות בענף נאמד במעל ל-220 מיליארד דולר ועסקאות ענק נוספות, כגון רכישת החברה האירית COVIDIEN על ידי המתחרה MEDTRONIC בסכום של 42.9 מיליארד דולר, על מנת ליהנות משיעורי מס מופחתים. עסקת ענק נוספת בה ענקית התרופות PFIZER ניסתה לרכוש את חברת התרופות הבריטית ASTRAZENECA בסכום הנאמד ב-100 מיליארד דולר טורפדה זמנית, הודות להתנגדות של ממשלות שוודיה ואנגליה מחשש לפיטורים המוניים בחברה הנרכשת.

גם סקטורים נוספים נהנו מהגאות בעסקאות, בתחום התקשורת התבצעו שתי עסקאות ענק: AT&T רכשה את חברת הכבלים DIRECTV תמורת 48.5 מיליארד דולר וחברת TIME WARNER נרכשה על ידי COMCAST תמורת 45.2 מיליארד דולר. במקביל, תחום הטכנולוגיה עתיר עסקאות מתחילת השנה, בין העסקאות הבולטות ניתן לציין את רכישת האפליקציה WHATSAPP על ידי פייסבוק בסכום העולה על 18 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום שנת 2014 צפויה לשבור את שיא עסקאות הרכישה הודות לנזילות הגבוהה בשווקים, הקלות הרבה בגיוס הון ולחץ על מנהלי החברות להגדיל את הרווחיות והתשואה על ההון. חברות רבות צפויות להיות פעילות במהלך המחצית השניה של השנה, הן מבחינת החברות הרוכשות והן מבחינת הנרכשות.

הגורמים שעלולים להאט את המגמה הן המדינות ורשויות המס השונות שמנסות להימנע מפיטורי ענק ומבריחת כספים למקלטי מס, גם התנאים האופטימליים בשוקי ההון עלולים להשתנות ולהאט את הרכישות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.