אג"ח להמרה: עולם הולך ונעלם - המצב היום ומה יהיה מחר
מתחילת השנה אנו עדים לגל הנפקות מרשים באפיק האג"ח הקונצרני, אולם מתוך סך של כ-20 מיליארד שקלים שגויסו, נעדר לגמרי מיקומן של אג"ח להמרה. אותו מכשיר מוכר המשלב בתוכו השקעה בחוב החברה, מבטיח תזרימי ריבית שוטפים והחזר קרן בסוף תקופת ההשקעה ומרכיב המרה של החוב למניות החברה, היה בעבר הלא רחוק מכשיר פופולרי ביותר בבורסה בת"א.
בין המנפיקים המכובדים בזמנו היו חברה לישראל, אורמת, אפריקה נכסים, גדות מכליות, אינטרנט זהב, ספאנטק, סאמיט, טמבור, אוסיף, דורי קבוצה, עוגן נדלן, סאטקום מערכות ועוד. המשקיעים מצדם, נהנו "ללכת בלי ולהרגיש עם" - אפשרות לאפסייד בהשקעתם במקרה ושווי המניות עולה (תמורת ויתור על גובה הריבית), נותנות דילול בהחזקתם במחיר גבוה יחסית למחיר השוק, באופן שפוגע בהם באופן מינימלי בהווה.
בשנים האחרונות, כחלק מתהליך "גסיסתה" של הבורסה בת"א, נפל דבר בשוק האג"ח להמרה ולהלן מוצגת תמונת המצב הנוכחית:
- 43 סדרות בלבד רשומות למסחר בבורסה. כ-20 מתוכן בתהליך של הסדר חוב או אחריו.
- המסחר היומי הממוצע (ב-90 הימים האחרונים) בכל הסדרות היה כ-3.5 מיליון ש', מתוכן 2.1 מיליון ש' (כ-60%) בממוצע בטאואר אג ו.
- 37 מהסדרות סובלות ממחזור יומי ממוצע נמוך מ-30 אלף ש' ביום, 18 מהם נסחרות ברשימת דלי סחירות או מצויות בהפסקת מסחר.
- הפרמיה הממוצעת להמרה המבטאת את השינוי הדרוש במחיר המניה על מנת שהאג"ח "ייכנסו לכסף" הינה 450%.
- המדאיג מכל - אין כיום אף קרן נאמנות שקבעה את מדד "אג"ח המרה כללי" כמדד ייחוס שלה.
דווקא בתקופה כזו, בה רעב המשקיעים לסיכון הולך וגובר, תשואות האג"ח נמוכות היסטורית ותמחור המניות בת"א נראה נוח יחסית' היינו מצפים שצרכי המשקיעים והחברות ייפגשו במוצר כאג"ח להמרה. אולם בפועל לא כך הדבר.
על רקע ה"התייבשות" המדוברת במחזורי המסחר בבורסה בת"א, ניתן לראות באפיק זה סימפטום מייצג למחלה כולה. ענף שאך לפני מספר שנים היה אבן שואבת לחברות מהגדולות והמכובדות במשק, שנהנה מהנפקות רבות, מקרנות נאמנות רבות שהשקיעו בו ומאטרקטיביות רבה יחסית, נמצא היום בשפל חסר תקדים והמספרים מדברים בעד עצמם.
עיון בערך "אג"ח להמרה" בויקיפדיה מעלה את התוצאה הבאה: "בישראל אג"ח להמרה נחשבות ליעד השקעתי פופולרי...", מישהו מתנדב לערוך?
- 4.אנונימי 03/08/2013 11:28הגב לתגובה זופרמית המרה נמוכה אגח מעניין שהונפק אחרי הסדר חוב
- 3.וורדה 01/08/2013 12:17הגב לתגובה זולמשל כל האגחים של אלביט הדמיה הם אגחים להמרה (באונס). אם תרצה או לא הקרנות הזרות יורק ו= DK בחסות בית המשפט מוחקות כלפיך את החוב ומנפיקות במקום מניות עלה תאנה ...
- 2.אלון 01/08/2013 09:37הגב לתגובה זולמה לי לתת בונוס בדמות הון?
- 1.צודק ב-100% (ל"ת)צחי. ק 31/07/2013 12:23הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
