הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

בעיית נזילות בבורסה? צריך לשדרג את האינסטלציה

שי שמש, מנהל השקעות ראשי, "הדס ארזים" מבית הלמן-אלדובי, מתייחס לשינויים האחרונים בתנאי המסחר בבורסה המקומית - האם הצעדים יטיבו עם מחזורי המסחר?
שי שמש | (10)
נושאים בכתבה בורסה מסחר בשוק ההון נזילות

בתקופה האחרונה דובר רבות על מחזורי המסחר הנמוכים בבורסה המקומית. הגורמים שסומנו כאחראים העיקריים לתקופת היובש שחווה הבורסה בת"א נכונים רובם ככולם: ירידת עניין מצד המשקיעים הזרים, יציאת כספי המוסדיים להשקעות בחו"ל, מגמת המיזוגים והתמעטות בתי ההשקעות וכמובן הרגולציה המופרזת שמגבילה את הפעילים והחברות בשוק.

כצעד עיקרי לעצירת הסחף, בחרה הבורסה להאריך החל מהשבוע את שעות המסחר, בתקווה כי שהייה ארוכה יותר מול המסכים תגרום בסופו של דבר לגידול במחזורי המסחר. אפשר לנחש שמחזורי המסחר אכן יעלו בעקבות החפיפה שתיווצר בין המסחר בארה"ב למסחר בארץ, אך השינוי לא צפוי להגביר פעילות בחברות שאינן נסחרות בת"א 25.

הפיתרון הנ"ל לא אידיאלי בלשון המעטה. בעיית הנזילות משולה לבעיה בצנרת, הבורסה מציעה להרחיב את צינור המים (שתפקד היטב עד לפני כשנתיים). התוצאה צפויה להסתכם בזרימת כמות מים דומה בלחץ נמוך יותר. במילים אחרות, נקבל מחזור מסחר דומה שיטפטף לאורך יותר שעות, כלומר נחליף ברז מים מקרטע בטפטפת.

לתת למערכת שעובדת לא טוב לעבוד יותר זמן בתקווה שהיא תסתדר זה לא פתרון יעיל ובעיית הנזילות בבורסה בת"א צריכה להיפתר בדרכים אחרות, יצירתיות יותר, חלקן קשות לביצוע וחלקן קלות להפליא ליישום. כך או כך אפשר להתחיל מהקל ולעבור אל הכבד. להלן 3 נקודות מפתח לשיפור אמיתי במצב הקיים:

טיפול בברז המרכזי

אטרקטיביות של שוק, כל שוק, טמונה בסחורה שהוא מציע. במהלך השנים האחרונות, השוק המקומי מתרוקן, דוכנים רבים נסגרים ולא נפתחים אחרים במקומם. חברות מקומיות לא מוצאות את מקומן בבורסה המקומית, ורבות מהן מעדיפות להנפיק את מניותיהן בבורסות זרות. הבורסה חייבת לעשות כל שניתן כדי לפתות ענקי תעשיה מקומיים להצטרף אליה, גם במחיר "מבצעי הצטרפות", שיפחיתו מהכנסותיה מאותן החברות מתוך מחשבה על עתיד השוק ולא רק על הרווחים הנוכחיים.

דמיינו איך היה נראה השוק אילו נסחרו במדד ת"א 25 ו-75 חברות בינלאומיות מצליחות כגון צ'ק-פוינט, אמדוקס וסנדיסק (ומה זה היה עושה למדד בלו-טק 50) נטפים (מישהו אמר טפטפות?), אבן-קיסר (שמאז הנפקתה בוול-סטריט הוסיפה לערכה מעל 150%) ואולי אפילו תנובה, טרה ורבות וטובות שיוכלו לגוון את השוק, למשוך משקיעים זרים ולתת השראה לחברות קטנות יותר לבחור בשוק ההון הישראלי כאמצעי מימון בדרך להרחבת הפעילות. גם חברות הזנק בעלות פוטנציאל יוכלו לנווט דרכן למימון בשוק ההון המקומי לפני שהן מחפשות אקזיט אצל חברות ענק זרות.

מה זה בכלל יתר?

דבר ראשון, יש כאן עניין סמנטי. ישנם הורים שקוראים לילדיהם בשמות תואר כמו איתן, תמיר או יפה, לא משנה אם הילד הסתבר כחלשלוש, נמוך-קומה או שהילדה היא מאותגרת מבחינה אסתטית, ההורים מביעים משאלה חיובית מתוך תקווה סמויה שהתכונה תדבק באדם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בהקשר דומה מעניין לדעת מדוע בחרה הבורסה לכנות את המניות הקטנות יתר? שם שמלמד על היותן שאריות / עודפים / מוצרים משניים / חסרות חשיבות לכשעצמן. המניות הקטנות מעניקות לשוק את התכונה הכי חשובה עבורו - גיוון, והצעד הראשון בשיקומן הוא בשינוי המיצוב שלהן.

כפי שידעה הבורסה לכנות את מדד הסדרות בדירוג נמוך וסיכון גבוה בשם המתיימר תל-בונד תשואות, ולא כינתה אותן תל-בונד סיכון. טוב תעשה אם תשדר לציבור כי היתר אינו שולי. אפשר למצב את המניות הקטנות על שם הבורסה עצמה, כמו מדד אחד-העם 50 או לפרגן לאחד מנדבני הארץ המוכרים שהוא במקרה הרחוב השכן, מה לגבי מדד רוטשילד מאגר? או אולי מדד פוטנציאל 50? או בקיצור כל דבר שהוא לא יתר.

רגולציה לעידוד השוק

אפשר להפעיל את הכלי הבירוקרטי שנקרא רגולציה, כמו גם כדי לעודד את הפעילות בשוק במקום להכביד על פעילותו. במסגרת מגמת ההפחתה בדמי ההפצה של הבנקים, ראוי להפחית את דמי ההפצה על קרנות נאמנות שמתמחות בחברות קטנות ל-0.10% - כפי שנעשה, להבדיל, במקרה של קרנות כספיות. מנהלי הקרנות יוכלו להציע דמי ניהול נמוכים יותר מאלו המתאפשרים בקרנות מניות כלליות, והמשקיעים יוכלו ליהנות מתמחור זול יותר בתמורה לנכונותם להשקיע בחברות הקטנות.

הבורסה מצידה יכולה לסייע לחברות הקטנות, אם זו תשיק תכנית ממומנת של עבודות מחקר בלתי תלויות עבור החברות הנסחרות עליהן יוכלו להתבסס הגופים המוסדיים בפרט והמשקיעים בכלל. זה מהלך שיכול להגדיל את השקיפות והעניין בשוק בעלויות סבירות מאוד יחסית לעלייה בהיקף הסחירות שהוא עשוי לחולל. לסיכום, אם נעשה את השוק יותר קל ומעניין זה יעשה את העבודה יותר משעת מסחר לכאן או לשם.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אנונימי 19/06/2013 01:44
    הגב לתגובה זו
    ידוע הוא שככל שהמס קטן יותר הפעילות גדלה והגביה נטו דווקא תעלה...
  • 9.
    שמואל 18/06/2013 20:02
    הגב לתגובה זו
    המוסדים נמנעים מלהשקיע בשוק בגלל הנזילות הנמוכה שאינה מאפשרת פעילות מושכלת גם במניות טובות בגלל ההשפעה על המחירים כניסה בהיקף נמוך משפיעה על המחיר וכך גם יציאה מהמניה תוביל לירידה חדה במחיר הזרים ימנעו מהשקעה גם בגלל סיכונים גיאופוליטים רק שינוי פוליטי כמו שקט שיובטח ע"י הסכם שלום יוביל משקיעים זרים לשוק המקומי בשוק יש בעית התרנגולת והביצה ולכן הפתרונות אינם פשוטים יתכן והורדת המיסוי יעודד השתתפות שחקנים נוספים רווח ההון אינו גבוה צריך לאפשר קיזוז הפסדי הון מכל הכנסה כמו הכנסה מיגיעה אישית. ע"י תיאום מס שנתי ואפשרות לקבל זיכוי מס מיגיעה אישית ברור שהצעה זו תטיל על פקידי המס עבודה נוספת אבל יתכן ותועיל למדינה ברור שהסיכוי לקבלת הצעה כזו קלוש ביותר
  • 8.
    שמואל 18/06/2013 19:45
    הגב לתגובה זו
    חלקן הגדול של ההצעות לא יועיל שינוי שם של מדדים לא יואיל גם מבחינה שווקית ציבור המשקיעם בוחן השקעות על בסיס פוטנציאל ניהולי של מנהלי הקרנות חלק מהמשקיעים מסתמלך על ביצועי העבר דרל יעילה לבדוק ביצועים של מנהלי קרנות מתבססת על תשואה בעבר ותנודתיות של התשואה גופים מובילים כמו אלטשולר וילין לפידות הוכיחו בעבר כושר ניהולי מוצלח וחלקם בשוק הולך וגדל בהתאמה לביצועים. הורדת דמי הפצה עשויה להיות מבורכת במקביך צריך להקטין דמי ניהול או לקבוע דמי ניהול בהתאם לתשואה בתיק .מנהל מוצלח יהנה מדמי ניהול גבוהים בהתאם לרווחיות של חברות ביטוח שמתבססת על תשואה בתיק מנל שנכשל לא יקבל דמי ניהול. המוסדיפ אינם משתתפים בשוק המקומי בגלל העדר נזילות במדד היתר קימות מניות רבות עם ביצועים טובים
  • 7.
    שכחת את הפיתרון הטוב ביותר-פיטוריי מנהלי הבורסה הכושלים (ל"ת)
    מאמר נחמד 18/06/2013 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אם לא יתחדשו כאן הנפקות אקוויטי אז הכיוון ימשיך למטה (ל"ת)
    ינון מאשקלון 18/06/2013 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמואל בוכמינדר 18/06/2013 11:38
    הגב לתגובה זו
    טור עם גישה שונה לטיפול במשבר , מר שמש מי יתן ותנוח עלייך עט הסופרים לעיתים קרובות יותר.
  • 4.
    מוישהגרויס 18/06/2013 11:33
    הגב לתגובה זו
    השי הזה מוביל את קרנות הדס מזה תקופה ארוכה ואראי לביצועים הנאים
  • 3.
    Z 18/06/2013 11:22
    הגב לתגובה זו
    עד שהרגולציה לא תפסיק להציק לכול 100% הפעילים ולהפכם לעבריינים פוטנצאליים - טמבל הגוף הגדול שייסחר כאן!!! אגב כול הסיבות לירידה במחזורים פרט לרגולציה היו קיימים כאן שנים רבות אך נזכרו בהם רק כעת???
  • 2.
    רגולציה = שחיתות 18/06/2013 11:12
    הגב לתגובה זו
    די! נמאס!
  • 1.
    עצות מקוריות ומעניינות שבהחלט שוות בדיקה מצד הבורסה (ל"ת)
    יוחאי 18/06/2013 11:07
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים כיפת ברזל


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |
נושאים בכתבה מטוס שדה תעופה נתב"ג


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

להמשך הכתבה לחץ כאן