בתקופה האחרונה דובר רבות על מחזורי המסחר הנמוכים בבורסה המקומית. הגורמים שסומנו כאחראים העיקריים לתקופת היובש שחווה הבורסה בת"א נכונים רובם ככולם: ירידת עניין מצד המשקיעים הזרים, יציאת כספי המוסדיים להשקעות בחו"ל, מגמת המיזוגים והתמעטות בתי ההשקעות וכמובן הרגולציה המופרזת שמגבילה את הפעילים והחברות בשוק.

כצעד עיקרי לעצירת הסחף, בחרה הבורסה להאריך החל מהשבוע את שעות המסחר, בתקווה כי שהייה ארוכה יותר מול המסכים תגרום בסופו של דבר לגידול במחזורי המסחר. אפשר לנחש שמחזורי המסחר אכן יעלו בעקבות החפיפה שתיווצר בין המסחר בארה"ב למסחר בארץ, אך השינוי לא צפוי להגביר פעילות בחברות שאינן נסחרות בת"א 25.

הפיתרון הנ"ל לא אידיאלי בלשון המעטה. בעיית הנזילות משולה לבעיה בצנרת, הבורסה מציעה להרחיב את צינור המים (שתפקד היטב עד לפני כשנתיים). התוצאה צפויה להסתכם בזרימת כמות מים דומה בלחץ נמוך יותר. במילים אחרות, נקבל מחזור מסחר דומה שיטפטף לאורך יותר שעות, כלומר נחליף ברז מים מקרטע בטפטפת.

לתת למערכת שעובדת לא טוב לעבוד יותר זמן בתקווה שהיא תסתדר זה לא פתרון יעיל ובעיית הנזילות בבורסה בת"א צריכה להיפתר בדרכים אחרות, יצירתיות יותר, חלקן קשות לביצוע וחלקן קלות להפליא ליישום. כך או כך אפשר להתחיל מהקל ולעבור אל הכבד. להלן 3 נקודות מפתח לשיפור אמיתי במצב הקיים:

• האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
• להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טיפול בברז המרכזי

אטרקטיביות של שוק, כל שוק, טמונה בסחורה שהוא מציע. במהלך השנים האחרונות, השוק המקומי מתרוקן, דוכנים רבים נסגרים ולא נפתחים אחרים במקומם. חברות מקומיות לא מוצאות את מקומן בבורסה המקומית, ורבות מהן מעדיפות להנפיק את מניותיהן בבורסות זרות. הבורסה חייבת לעשות כל שניתן כדי לפתות ענקי תעשיה מקומיים להצטרף אליה, גם במחיר "מבצעי הצטרפות", שיפחיתו מהכנסותיה מאותן החברות מתוך מחשבה על עתיד השוק ולא רק על הרווחים הנוכחיים.

דמיינו איך היה נראה השוק אילו נסחרו במדד ת"א 25 ו-75 חברות בינלאומיות מצליחות כגון צ'ק-פוינט, אמדוקס וסנדיסק (ומה זה היה עושה למדד בלו-טק 50) נטפים (מישהו אמר טפטפות?), אבן-קיסר (שמאז הנפקתה בוול-סטריט הוסיפה לערכה מעל 150%) ואולי אפילו תנובה, טרה ורבות וטובות שיוכלו לגוון את השוק, למשוך משקיעים זרים ולתת השראה לחברות קטנות יותר לבחור בשוק ההון הישראלי כאמצעי מימון בדרך להרחבת הפעילות. גם חברות הזנק בעלות פוטנציאל יוכלו לנווט דרכן למימון בשוק ההון המקומי לפני שהן מחפשות אקזיט אצל חברות ענק זרות.

מה זה בכלל יתר?

דבר ראשון, יש כאן עניין סמנטי. ישנם הורים שקוראים לילדיהם בשמות תואר כמו איתן, תמיר או יפה, לא משנה אם הילד הסתבר כחלשלוש, נמוך-קומה או שהילדה היא מאותגרת מבחינה אסתטית, ההורים מביעים משאלה חיובית מתוך תקווה סמויה שהתכונה תדבק באדם.

• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
• הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

בהקשר דומה מעניין לדעת מדוע בחרה הבורסה לכנות את המניות הקטנות יתר? שם שמלמד על היותן שאריות / עודפים / מוצרים משניים / חסרות חשיבות לכשעצמן. המניות הקטנות מעניקות לשוק את התכונה הכי חשובה עבורו - גיוון, והצעד הראשון בשיקומן הוא בשינוי המיצוב שלהן.

כפי שידעה הבורסה לכנות את מדד הסדרות בדירוג נמוך וסיכון גבוה בשם המתיימר תל-בונד תשואות, ולא כינתה אותן תל-בונד סיכון. טוב תעשה אם תשדר לציבור כי היתר אינו שולי. אפשר למצב את המניות הקטנות על שם הבורסה עצמה, כמו מדד אחד-העם 50 או לפרגן לאחד מנדבני הארץ המוכרים שהוא במקרה הרחוב השכן, מה לגבי מדד רוטשילד מאגר? או אולי מדד פוטנציאל 50? או בקיצור כל דבר שהוא לא יתר.

רגולציה לעידוד השוק

אפשר להפעיל את הכלי הבירוקרטי שנקרא רגולציה, כמו גם כדי לעודד את הפעילות בשוק במקום להכביד על פעילותו. במסגרת מגמת ההפחתה בדמי ההפצה של הבנקים, ראוי להפחית את דמי ההפצה על קרנות נאמנות שמתמחות בחברות קטנות ל-0.10% - כפי שנעשה, להבדיל, במקרה של קרנות כספיות. מנהלי הקרנות יוכלו להציע דמי ניהול נמוכים יותר מאלו המתאפשרים בקרנות מניות כלליות, והמשקיעים יוכלו ליהנות מתמחור זול יותר בתמורה לנכונותם להשקיע בחברות הקטנות.

הבורסה מצידה יכולה לסייע לחברות הקטנות, אם זו תשיק תכנית ממומנת של עבודות מחקר בלתי תלויות עבור החברות הנסחרות עליהן יוכלו להתבסס הגופים המוסדיים בפרט והמשקיעים בכלל. זה מהלך שיכול להגדיל את השקיפות והעניין בשוק בעלויות סבירות מאוד יחסית לעלייה בהיקף הסחירות שהוא עשוי לחולל. לסיכום, אם נעשה את השוק יותר קל ומעניין זה יעשה את העבודה יותר משעת מסחר לכאן או לשם.