הקשר בין תשואות האג"ח למכפילי ההון של חברות נדל"ן מניב

ערן קלינסקי, מנהל מחלקת מחקר באפסילון, משווה בין תשואות איגרות החוב של חברות הנדל"ן המניב. מהי כדאיות ההשקעה של שתיים מן חברות הסקטור?
ערן קלינסקי | (4)

אחת ההגדרות לאנומליה, היא אי סדירות שקשה להסביר בכללים ותאוריות קיימות. בשוק ההון קיימים מקרים לא מעטים של אנומליה, ובטור זה בחרתי להציג את אחד מהם.

ע"פ כללי ה-IFRS, חברות נדל"ן מניב מציגות את נכסי הנדל"ן במאזנים שלהן ע"פ שווי הוגן. כתוצאה מכך, ההון העצמי של החברות למעשה נותן אינדיקציה לשווי החברות, שאמורות להיסחר במצב עסקים נורמלי סביב הונן העצמי.

חברות נדל"ן מניב רבות, בעלות מינוף גבוה, אשר פועלות בשווקים פחות יציבים או שברשותן נכסים פחות איכותיים או קרקעות אשר קשה להעריך את שווין, והשוק מצפה למחיקות בשווי הנכסים - נסחרות בהתאם מתחת להונן העצמי. כך לדוגמא ניתן לציין את החברות אפריקה נכסים ואלקטרה נדלן, הנסחרות עמוק מתחת להונן העצמי, לפי מכפילי הון של 0.43 ו-0.3, בהתאמה.

עד כאן הכל בסדר - אם השוק מתמחר מחיקות בנכסים, סביר שהחברה תסחר בשווי שוק שהינו נמוך מהונה העצמי. מה שפחות סביר, הוא מקרה בו חברה נסחרת עמוק מתחת להון, בעוד האג"חים שלה נסחרות בתשואות חד ספרתיות.

אלקטרה נדל"ן כמשל

בשנים האחרונות, החברה נסחרת עמוק מתחת להונה העצמי, בעוד האג"חים שלה, עד אמצע שנת 2011, נסחרו בתשואות נמוכות באופן יחסי (תשואות חד ספרתיות סביב ה-6%) - אז החלו התשואות של אג"ח החברה לעלות, כאשר בשפל נסחרו בתשואות של מעל 20%. כיום נסחרות אג"ח החברה סביב ה-10%, צמוד למדד, כאשר ברור כי לחברה קושי לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות במועדן, והיא תלויה במימושים (החברה אף "זכתה" להורדת דירוג מצד מעלות, מ-BBB+ ל-BBB- עם אופק שלילי).

מן העבר השני של המתרס, חברת אפריקה נכסים. נסחרה, עד לאחרונה, במכפיל הון סביב ה-0.3. כאשר איגרות החוב שלה, מסדרה ג' ו-ה', נסחרות בתשואות חד ספרתיות. מדובר במצב של אנומליה. אם השוק מתמחר מחיקה של 70% מההון העצמי של החברה, הרי שהוא אמור גם לתמחר בהתאם שיעורי מינוף שגבוהים יותר משיעורי המינוף הנוכחיים של החברה.

המסקנה המתבקשת היא שיש פה עיוות. או שמניות החברה צריכות לעלות בצורה חדה, שכן החברה לא תמחוק חלקים כה גבוהים מהונה העצמי, או שאג"ח החברה צריכות להיסחר בתשואה גבוהה יותר, שכן החברה צפויה לבצע מחיקות בשווי הנכסים כביכול, וכתוצאה מכך רמת המינוף בחברה תעלה בצורה משמעותית.

בעוד שבמקרה של אלקטרה נדל"ן התיקון הגיע מכיוון התשואות על איגרות החוב שעלו, נראה כי במקרה של אפריקה נכסים התיקון יגיע דווקא מכיוון המניה, שאכן החלה לתקן ורשמה בחצי השנה האחרונה זינוק אדיר של כ-50%, ונסחרת כיום במכפיל הון של 0.43. זאת כאשר אג"ח החברה שומרות על יציבות, נסחרות בתשואות נמוכות יחסית וכן מדירוג Baa1 עם אופק חיובי ע"י מידרוג, שאושר מחדש ב-31/1/2013.

בשורה התחתונה, יש לשים לב למקרים בהם חברות נסחרות עמוק מתחת להון העצמי, בעוד האג"חים שלהן נסחרות בתשואות חד ספרתיות נמוכות. מצב כזה צריך להדליק נורה אדומה, שכן ייתכן והתשואה של איגרות החוב לא משקפת את מצבה הפיננסי האמיתי של החברה ואת הסיכון הטמון בה. מנגד, ייתכן ושווי החברה נמוך מדי, והוא צפוי לעלות על מנת לשקף מכפילי הון כלכליים יותר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לערן-מה דעתך על אספן גרופ, נמצאת גם במצב דומה-תודה (ל"ת)
    יובל 03/02/2013 17:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רונה מאשקלון 03/02/2013 17:32
    הגב לתגובה זו
    זה גם אופה וגם רופא
  • 2.
    בשובב 03/02/2013 16:46
    הגב לתגובה זו
    בתווך הקצר יש הרבה משחק טכני. הקונצרני -בתמחור יתר בלשון המעטה . איני בטוח שמסקנתך נכונה.
  • 1.
    הסבר פשוט ויפה. (ל"ת)
    אני 03/02/2013 12:17
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.