המשקיעים חוששים: האם אלפאבית תתפצל? המניה מאבדת 3%
האם אלפאבית GOOGLE , מטא META PLATFORMS ושאר ענקיות הטכנולוגיה עומדות בפני גורל דומה לזה של AT&T AT&T INC ? לא בהכרח. דן איבס, אנליסט מוודבוש, סבור כי הסיכוי שהרשויות בארה"ב יפצלו את אלפאבית הוא נמוך מאוד, וכי סביר יותר שהמקרה ייתקע בבתי המשפט למשך שנים רבות. עם זאת, נראה שהרעיון צובר בינתיים פופולריות בקרב בכירים בארה"ב.
הרעיון של פירוק חברות הביג טק - פיצול של כל חברה לעסקים שונים על מנת להפחית את הכוח שלה בשוק - אינו דבר חדש. הריעיון נזרק כבר לפני שנים, כאשר בפעם האחרונה הוא עלה מכיוונו של המועמד להיות סגן הנשיא של ארה"ב ג'יי. די. ואנס. לפי ואנס, הסיבה לכך שצריך לפצל את גוגל היא שהיא "גדולה מדי, חזקה מדי" ושולטת בפוליטיקה האמריקאית על ידי כך שהיא לא מציגה מידע בצורה הוגנת.
גם לינה חאן, יו"ר ועדת הסחר הפדרלית תחת ממשל ביידן, תומכת ברעיון הפיצול והוא הופך להיות עוד יותר פופולרי לאחר ששופט מחוזי בארה"ב קבע שהעובדה שגוגל היא מנוע החיפוש ברירת המחדל במכשירי האייפון ובפלטפורמות אחרות הופכות אותה למונופול בלתי חוקי בשוק החיפוש. גוגל כמובן מתכננת לערער על ההחלטה, אבל זה לא עצר את הספקולציות לגבי התוצאה האפשרית של החלטת בית המשפט, כולל האפשרות של פירוק.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- היום שבו אפל עשתה מהפכה בעולם המוזיקה וגוגל השיקה את מה שיהפוך אותה לאימפריה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החלטת בית המשפט בנוגע למנוע החיפוש הגיעה לאחר ההחלטה בחודש דצמבר אז השופט קבע כי גוגל משמשת כמונופול גם בהפצת אפליקציות באנדרואיד.
לפי דיווח אחרון מבלומברג, משרד המשפטים שוקל ברצינות לפרק את אלפאבית לאחר פסק הדין, מה שכנראה מפיל את מניית גוגל ב-3%. איבס כאמור סבור שגם במקרה ויוחלט לפרק את אלפבית, זה יתקע במשך שנים בבתי המשפט עד שבאמת יקרה אם בכלל. אפשרות נוספת היא שבית המשפט יאפשר לחברות אחרות להשתמש בטכנולוגיות של גוגל, כולל בינה מלאכותית ויפעל למנוע הסכמים מונופוליסטיים מצידה של גוגל.
גם האפשרות של מכירת מערכת ההפעלה אנדרואיד, שקיימת ב-2.5 מיליארד מכשירים עלתה, היות ולפי בית המשפט גוגל מחייבת את יצרני המכשירים לחתום על הסכמים מונופליסטיים בכדי לפתוח להם גישה לחנות האפליקציות שלה. כחלק מההסכמים הללו, היצרניות נדרשות להתקין כברירת מחדל את דפדפן הכרום וחיפוש גוגל ולמנוע את האפשרות למחוק אותם.
לפחות לעת עתה, התוצאות האפשריות הן עדיין ספקולטיביות ופחות הצהרה רשמית. בכל זאת, כנראה שכדאי למשקיעים להיערך לסביבה עם יותר רגולוציה על חברות הטכנולוגיה ובדיקה עם זכוכית מגדלת של מיזגוים ורכישות במגזר.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובשר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.
לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".
מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%.
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.
