בלומברג. מארק צוקרברג
צילום: בלומברג

"פייסבוק וגוגל הכי חשופות לפירוק ענקיות ההייטק"

לפי סיטיבנק, למרות שחברות הגדולות בארה"ב אינן עוברות על חוקי ההגבלים העסקיים, בקונגרס שוקלים לחזור למדיניות מבנית, על פני מדיניות הדאגה לצרכן. המשמעות: פירוק פירמידות של ענקיות הטק. מי חשופה לפירוק ומי הכי פחות חשופה?
ארז ליבנה | (2)

מעבר ללוח הזמנים, כשההערכות מדברות על פירוק ענקיות ההייטק יידחו לפחות בשנתיים לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו בעוד כשבועיים, יש הרבה סימני שאלה כיצד מתכוונים הרגולטורים בארצות הברית לעשות את המהלך שיווסת את כוחן של הענקיות, בהן אפל (AAPL), גוגל (GOOG), פייסבוק (FB), אמזון (AMZN).

 

האם להכריח את החברות האלה לבחור ליבה עסקית ולחייב אותם להתפרק, או לבצע שינויים חוקיים, שישנו את מבנה חוק ההגבלים העסקיים. זה יכריח את החברות להצטצמם? עוד שאלה טובה היא: אילו חברות צפויות להיפגע בצורה המשמעותי ביותר מההגבלו החדשות שיושתו על הביג טק.

 

כאמור, החודש תת ועדה של הקונגרס, שבה ישבו נבחרים דמוקרטים ורפובליקאים כאחד, מצאו שענקיות הטק הן בעלות מאפיינים מונופוליסטיים, שפוגעות בתחרות ובחדשנות. למרות שהמנכ"לים של חברות אלה הופיעו בקיץ בפני הוועדה, הם טענו שלא עברו על שום חוק ואין להם מונופולין בשום תחום בהן הן עוסקות. חברי הקונגרס משני צדי המתרס, שלרוב אינם מצליחים להסכים על השעה והתאריך, הסכימו שענקיות הביג טק צברו יותר מדי כוח – וקבעו שצריך לבחון דרכים להגביל את כוחן.

 

קשה להתווכח עם זה. כשהשווי המצרפי של החברות שצוינו למעלה מגיע ל-5 טריליון דולר, מבחינה עוצמה פיננסית, רק אפל, שוויה נאמד בלמעלה מ-2 טריליון דולר, חזקה פיננסית ובעלת השפעה גדולה יותר ממרבית מדינות העולם.

 

במכתב למשקיעים של האנליסט ג'ייסון בזינט מסיטיבנק, להערכתו האפשרות לשינוי חוק ההגבלים העסקיים היא האופציה ההגיונית יותר, כשהשתיים שצפויות להיפגע הכי הרבה הן פייסבוק וגוגל. "ההמלצות של תת הוועדה ואנשי האקדמיה, הן להעביר את הרגולציה בתחום ההגבלים העסקיים, למה שנקרא סטרוקטורליזם (מבניות), הגישה הרווחת להגבלים העסקיים בארה"ב עד שנות ה-70 של המאה הקודמת. המשמעות של מבניות היא שחברות הטק הגדולות ייאלצו לקטון,מאחר והקו המנחה כיום, שמכוון לרווחת הצרכן, יעבור הסבה משמעותית", כתב בזינט.

 

מי שייפגעו הכי הרבה מכך, לטענת בזינט הן גוגל ופייסבוק, כשאפל ואמזון פחות חשופות והכי פחות חשופה היא מיקרוסופט "שאינה עובדת במרבית הסגמנטים הבעייתיים ושיכולה להרוויח בכך שהרגולטורים לא יסמנו אותה ולא ישיתו עליה את אותן הכללים של האחרות", הוסיף.

 

"פייסבוק וגוגל הן עסקים יותר בשלים מהמתחרים, מאחר ומרבית הרווחים שלהן מגיעים בהפרסום בפלטפורמות שלהן, כשכיום 50% מעוגת הפרסום העולמית עוברת באינטרנט", המשיך. "בשל כך, לשתי החברות הללו יש פחות מרחב בריחה מאמזון ואפל".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

גם בתחום המיזוגים והרכישות, בזינט צופה שמרבית האמצעים אם וכשיושתו יכוונו לפייסבוק, השולטת על 3 הרשתות החברתיות הפופולריות בעולם, שכוללות גם את אינסטגרם וואטסאפ. "במקרה של טכנולוגיית ענן, אנחנו סבורים שלמיקרוסופט יש יתרון בשוק ויאפשר לה להמשיך לרכוש חברות ולמצב את עצמה עם כמה רכישות אסטרטגיות, בעוד אמזון וגוגל יהיו יותר חשופות להתערבות בכל רכישה או מיזוג", קבע בזינט.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 19/10/2020 10:42
    הגב לתגובה זו
    מניין הביטחון שחברות אמריקאיות יכנסו לוואקום שייווצר ? אולי סיניות או אירופיות שיחלישו את כלכלת ארצות הברית....
  • 1.
    לבטל להם פרסום עד כמות מסוימת והכול יחזור לקדמותו 19/10/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
    לבטל להם פרסום עד כמות מסוימת והכול יחזור לקדמותו מה הבעיה בכלל כח לא כח. לך עם הכח של היריב ואצה יכול לשבור אותו כמה וכמה פעמים. פיסבוק אמורה להיות רשת חברתית אז שתשאר ככה נהפכה לרשת מכירות. גוגל רשת מידע שתשאר ככה ולא פרסום בקליק בדולר אמזון גם כולם ביחד וכול אחד לחוד. לא אמרתי אי אפשר לפרסם אפשר! אבל לא להוריד חניות בקניונים לפת לחם. יש קניונים באמריקה שהם פשוט ריקים
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.