האוצר ובנק ישראל בתחזיות שונות על הכלכלה המקומית - מי צודק?
מספר גופים מספקים תחזיות על כלכלת ישראל, לרבות הערכות על הגירעון, התקציב, המדד ונתנונים נוספים. הגופים העיקריים והרשמיים הם משרד האוצר ובנק ישראל. התחזיות שלהם לא זהות, אחרי הכל, מדובר על כלכלנים שונים, בלתי תלויים ועל הנחות שונות. זה נכון וטוב לציבור שיש מספר כלכלנים וחזאים שמספקים תחזית. זה סוג של ביקורת, בדיקה נוספת לנתונים. אלא שבהערכות האחרונות נוצר פער שהוא מעבר לנורמה. הוא חריג והוא מלמד על נתק בין ההערכות שני הגופים המרכזיים במשק - הם חושבים אחרת וההערכות שלהן שונות מאוד אחת מהשנייה. האוצר יחסית אופטימי, בנק ישראל מספק תחזית שלילית.
הלו! אתם מדברים?
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מתייחס לפערים בין שני הגופים הגדולים בסקירתו האחרונה - "די מוזר לראות את שני הגופים האחראים על כלכלת ישראל עם תחזיות כל כך שונות. לכאורה, קיים פער לא גדול בין התחזית לצמיחה ב-2024 של בנק ישראל שעומדת על 1.5% לבין התחזית ל-1.9% של משרד האוצר. אולם, מבט על התחזית למרכיבי התמ"ג משקף שתי כלכלות שונות.
"בנק ישראל צופה צמיחה הרבה יותר נמוכה בצריכה הפרטית של 2% לעומת תחזית של 3.3% למשרד האוצר. בנק ישראל צופה ירידה בהשקעות בנכסים קבועים של 9% לעומת ירידה של 4.6% אצל האוצר. התחזית לירידה ביצוא של בנק ישראל עומדת על 1.5% לעומת עלייה של 2.9% בתחזית של משרד האוצר (נציין שלגבי יבוא בנק ישראל נותן תחזית ליבוא האזרחי). מנגד, בנק ישראל צופה גידול הרבה יותר חד בצריכה הציבורית של 8% לעומת גידול של 4.7% שצופה משרד האוצר, שאגב משפיע על הצריכה הציבורית
"למעשה, אם בנק ישראל ומשרד האוצר היו מציגים תחזית לצמיחה בתוצר העסקי, הפערים בין התחזיות היו גדולים מאוד. גם באינפלציה קיים פער, במיוחד בתחזית ל-2025. בנק ישראל צופה אינפלציה ב-2024 של 3% לעומת 3.3% בתחזית של משרד האוצר. ל-2025 הפער בין התחזיות עוד יותר גדול, אבל הפוך. בנק ישראל צופה אינפלציה של 2.8% לעומת 2.2% בתחזית של משרד האוצר.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לא רק גודל הפער בתחזיות ל-2025 אלא גם ההסבר שניתן די משונים. בנק ישראל טוען שכ- 0.8% מהתחזית לאינפלציה שלו ל-2025 נובע מהמיסים העקיפים. במשרד האוצר אמורים לדעת על זה יותר. יתכן ששני הגופים לא מדברים אחד עם השני או שבנק ישראל מציג תמונה מחמירה במיוחד כדי ללחוץ על הממשלה לבצע קיצוצים בתקציב".
השאלה הגדולה היא מי צודק? אבל האמת שבהינתן אי וודאות כל כך גדולה, הרי שכל נתון הוא ירייה באפלה. הכל תלוי במלחמה, מתווה החטופים, ההתפתחות בצפון ובתקציב הביטחון. סיום מהיר וחזרה לשגרה הם בשורה כלכלית למשק, אבל מנגד, הסלמה בצפון לא מתבטאת בנתונים. מלחמה מעבר ל-2024 תהיה הפתעה לכלכלני האוצר וכלכלני בנק ישראל ותגרור גירעון גדול יותר ונתונים קשים יותר. למעשה, הנתונים השונים ואפילו הסותרים מלמדים שהערכות הן רק הערכות וצריך לקחת אותן בעירבון מוגבל.
פערים בין בנק ישראל לאוצר:
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
נתוני בנק ישראל (עיבוד מיטב)
נתוני בנק ישראל (עיבוד מיטב)
על פי הנתנים הכלכליים הריבית היתה אמורה לרדתזבז'ינסקי אמר לפני פרסום הריבית שעל פניו, בהינתן נתוני הכלכלה, יש מקום להורדת הריבית. הוא צדק, כי האינפלציה בירידה, הדולר בירידה, ריבית של 4.5% נראית גבוהה למשק בנקודת הזמן הזו, אך במלחמה כמו במלחמה - הכל פתוח. בנק ישראל, בצדק, חושש מאוד להוריד ריבית כשהאי וודאות כל כך גבוהה. הוא רוצה לראות יציבות (וגם ירידה בארה"ב) לפני שהוא מוריד את הריבית.
התחזית של בנק ישראל לגבי הריבית מאכזבת מאוד - הוא צופה ריבית של 4.25% ברבעון שני של 2025. משמע הורדת ריבית אחת. אולי באמת הוא מספק תחזית כזו כדי להאיץ את האוצר לדאוג להפחתת הגירעון. אולי זה מסר בסגנון - תפעלו אתם קודם ואחר כך אני. אבל, לא בטוח שזה ישרת את המטרה, ולא בטוח שהוא צריך לתת דגש כל כך גדול לתקציב. אחרי הכל, על פי ההערכות גם שלו וגם של האוצר, הגירעון בסוף שנה הבאה לא יעלה מעל 70% מהתקציב.
זבז'ינסקי סבור כי תהיה הפחתה אחת או שתיים במהלך השנה הקרובה. הוא מציין שקשה מאוד לחזות את הגורמים המשפיעים על הנגיד ולכן קשה לכלכלנים לחזות את תוואי הריבית. "אנו מותירים את התחזיות ל-1-2 הורדות הריבית במהלך השנה הקרובה, אך תחזית זו עשויה להשתנות במהירות מאחר שהיא מבוססת על גורמים שכמעט לא ניתן לצפות אותם", אומר זביז'ינסקי, "קושי לחזות שינויים בריבית, מגביר ערפול גם בתחזית לשוק האג"ח. אנו מעריכים שהאג"ח השקליות לטווחים של 5-6 שנים שנסחרות קרוב לריבית בנק ישראל מעניקות יחסי סיכוי/סיכון עדיף לאג"ח בטווחים האחרים. בציפיות האינפלציה הנוכחיות הצמודים הפכו למעניינים".
האם תקציב 2025 יאושר בזמן?
בין השורות, מתייחס זביז'נסקי להגשת התקציב ל-2025 ומביע חשש שאישורו יתעכב. "על רקע המשך עלייה בגירעון, ההכנסות ממיסים ממשיכות להשתפר. בינואר הן היו נמוכות בכ-5% במונחים ריאליים לעומת אשתקד. ביוני כבר נרשמה עלייה של 7% (תרשים 6). ניכרת עלייה גם במיסים הישירים וגם העקיפים", אומר זביז'נסקי, "לפי ההערכות שלנו, הגיוסים עד סוף השנה ימשכו בקצב של כ-16 מיליארד שקל לחודש, בדומה לחודשים האחרונים.
"אלא שעולה חוסר הוודאות לגבי התקציב לשנה הבאה. לפי דבריו של ממונה על התקציבים במשרד האוצר בשבוע שעבר, במשרד האוצר עדיין לא מתנהלים דיונים על התקציב ל-2025, למרות שבדרך כלל באוגוסט התקציב כבר אמור להיות מוגש לממשלה".
- 6.משה 14/07/2024 17:22הגב לתגובה זובתחילת השנה, השר יחלק כספים, לפי התוכנית האופטימית, ואז בסוף השנה, שמתחזית הפסימית תתגשם, יעשו קיצוץ רוחבי, בדיוק כמו שהיה השנה
- 5.הנגיד פחדן , לא רוצה להפחית ריבית ומחפש תירוצים, פ 14/07/2024 15:48הגב לתגובה זוהנגיד פחדן , לא רוצה להפחית ריבית ומחפש תירוצים, פעם הדולר, פעם האינפלציה, פעם התקציב, פעם התקציב בשנה הבאה.מדיניות בנק ישראל היא שב ואל תעשה.איפה סטנלי איפה.
- סיגלית 14/07/2024 18:02הגב לתגובה זולמה שיחפש??
- 4.אבי 14/07/2024 15:47הגב לתגובה זוהכלכלנים שחתומים על זה הם ממילא לא השורה הראשונה (אלה ששרדו שם הם כנראה כאלה שפחות מפריע להם פוליטיקה), וברור שבצלאל מכניס משאלות לב ממש כאילו הן תחזיות כלכליות אמיתיות.
- 3.לא לקצץ לסטרוק 14/07/2024 15:44הגב לתגובה זוחשוב לשמור על תקציב למשרדי המסורת המורשת והקשקשת חחח
- 2.גרעון בתקציב 2025 14/07/2024 15:05הגב לתגובה זויש גרעון עצום בתקציב גם ב2025 גם הצבא וגם שיקום העוטף ועוד לא דיברנו על החורבן בגבול הצפון
- 1.סמוטריץ פוליטיקאי והנגיד לא. למי תאמין ??? (ל"ת)סמוטריץ פוליטיקאי 14/07/2024 15:01הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
