ההפחדות, האיומים והדרמה שלא באמת קיימת: לאן צועד דירוג האשראי של ישראל?
לאחרונה התקבלו במשרד האוצר פניות מטעם סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, בהן התבקשו לספק הבהרות בנוגע לעליה בגירעון בתקציב המדינה. ישנם גורמים בשוק ההון שמצביעים על בעיה קשה שעלולה להתפתח כתוצאה מעליית הגירעון, עד כדי פגיעה בדירוג האשראי של ישראל. עם זאת, בדיקת Bizportal עם סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P העלתה כי ככל הנראה מדובר על מהומה רבה על לא דבר.
בתחילת החודש פרסם משרד האוצר נתונים מהם עלה כי בחודשים ינואר-אוקטובר 2018 נמדד גירעון של 24.3 מיליארד שקל לעומת גירעון של 1.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2017 עד אוקטובר 2018) עמד על 3.6% מהתמ"ג. מדובר בגירעון הגבוה ביותר מאז 2012 (לכתבה המלאה).
בשיחה שקיימנו עם ד״ר קארן ורטפטרוב, האנליסט האחראי על דירוג מדינת ישראל בסוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P, שאלנו אותו האם יש בעיה כלשהי עם התקציב שעשויה להשפיע על דירוג האשראי של מדינת ישראל?
"אנחנו לא מגדירים את המספרים הנוכחיים כבעיה, כי אנחנו בעיקר מתייחסים למגמות. הנתונים האחרונים, אשר הינם נתונים נקודתיים אינם יכולים להצביע בפני עצמם על מגמה חדשה. מה גם שהיינו מודעים לכך שצפויים להתקבל נתונים מעט חלשים ביחס לשנתיים-שלוש האחרונות, עם גירעון גבוה באופן יחסי וזה אף נלקח בחשבון בתרחיש הבסיס שלנו לצורך דירוג האשראי של מדינת ישראל".
- וול-סטריט בדרך לשיא - למה כדאי לשים לב?
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אתם צופים המשך התרחבות הגירעון?
"למעשה, יש לנו סיבות טובות להאמין שצפוי שינוי לטובה בביצועים התקציביים עד סוף השנה, אם מצד ההכנסות או מצד ההוצאות. כלומר, זה כנראה עדיין מוקדם מדי להגיע למסקנות כלשהן".
אז אם אין עדיין בעיה, מה צריך לקרות בשביל שתהיה בעיה?
"כפי שציינו בדירוג האשראי האחרון שלנו, פגיעה בדירוג של ישראל יכולה להתקיים כתוצאה מפגיעה משמעותית ביחס החוב תוצר. בנוסף, לצורך כך מה שמהותי ביותר זו המגמה, כלומר צריכה להיות מגמה של הרעה ביחס החוב תוצר. צריך לציין שלמעשה, במשך העשור האחרון דווקא נרשם שיפור ביחס החוב תוצר. בהינתן הצפי לצמיחת תוצר גבוהה מאד בישראל, אני חושב שזה מאד לא סביר שנראה עליה משמעותית ביחס החוב תוצר. הכלכלה הישראלית חזקה מאד עם פוטנציאל צמיחה חזק בשנים הקרובות, מה שצפוי לתרום לריסון הלחצים ביחס החוב תוצר".
משרד האצר בתגובה: משוחחים באופן שוטף
- 1.אני רק שאלה 15/11/2018 22:52הגב לתגובה זואתה חושב שהתוכנית מחיר למשתכן , תמשיך אחרי דצמבר ?, למרות הגירעון שיא . הרי כבר יש סוכנות דירוג שדורשת חקירה ,למה הגיעו לחריגה הענקית בגירעון הממשלתי.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.06% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.