עוצרת את מדיגוס: רשות ני"ע אסרה ביצוע הנפקות בעקבות ראיון ב-Bizportal

רשות ניירות ערך הנחתה את מדיגוס כי לא תוכל לבצע בשלב זה הנפקות לציבור בעקבות דברים שאמר רבינוביץ' בראיון

רשות ניירות ערך הודיעה הבוקר לחברת מדיגוס כי היא אוסרת עליה לבצע הנפקות בזמן הקרוב בעקבות דברים שאמר יו"ר הדירקטוריון יאיר רבינוביץ' בראיון ל-Bizportal.

בהודעת שפירסמה היום מדיגוס נאמר כי בעקבות הראיון שפורסם, רשות ני"ע מסרה כי "בשלב זה ועד להודעה אחרת נדרשת החברה שלא לבצע כל הצעה לציבור של ניירות ערך של החברה, וזאת על מנת שהחברה לא תיחשב כמי שהציעה ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף".

ב-21 במארס פורסם ב-Bizportal ראיון עם רבינוביץ' בו העריך בין השאר כי החברה, הפועלת בתחום האנדוסקופיה, תזכה באישור לשיווק ממנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) עד לסוף שנת 2011. בראיון העריך יו"ר החברה כי לאחר קבלת האישור, המעבר לרווחיות יהיה מהיר. בנוסף, רבינוביץ' התייחס לפיגור בלוח הזמנים של הניסויים הקליניים במוצר הדגל, ה-SRS המיועד לטיפול במחלת ה-GERD ולמכירת מניות החברה על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון (J&J). הראיון המלא עם יאיר רבינוביץ'

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הנהלה מטומטמת 11/04/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    צר לי. אך מי שמשקיע עם הנהלה כזאת גם מגיע לו להפסיד את כל הכסף......
  • 2.
    רשות של התחת (ל"ת)
    אני 11/04/2011 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניר 11/04/2011 11:07
    הגב לתגובה זו
    בחברה בושההההההההההההההההההההה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.