
הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
אושר תקציב נוסף של 31 מיליארד שקל
הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 אושרה בממשלה, וכעת תפעל הממשלה להשלמת החקיקה בכנסת.
תוספת התקציב נדרשה בשל הגידול בהוצאות מערכת הבטחון לצורך מימון הוצאות המלחמה, בין היתר למערכה עם איראן והמלחמה בעזה. התקציב הנוסף לשנת 2025 יגדיל את הוצאות הממשלה בכ-30.8 מיליארד ש"ח, וכרוך בהגדלת תקרת הגרעון מ-4.9% ל-5.2% והגדלת מגבלת ההוצאה לכ-650.3 מיליארד ש"ח.
במקביל, אושר תעדוף הוצאות הממשלה נוכח מבצע "עם כלביא" והמשכות הלחימה העצימה ברצועת עזה. מדובר בצעדים המשנים את סדרי העדיפויות בתוך תקציב המדינה הקיים, ולא כתוספת למסגרת התקציב. השינויים משקפים תעדוף של הוצאות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וכן צעדי מדיניות נוספים, ובהם צעדים להאצת הצמיחה במשק.
הקצאות התקציב כוללות, בין היתר, הקצאה לטובת מתווה להקלת יציאת עובדים לחל"ת, הצבת מיגוניות ושיפוץ מקלטים, שיפוי
לרשויות עבור הוצאות חירום ועוד. עיקר המקורות להחלטה בא מהפחתת הקצאות תקציב ליישום הסכמים קואליציוניים וכן תקציב שיועד להטבות מס. במסגרת זאת אישרה הממשלה הפחתה רוחבית בתקציבי משרדי הממשלה משנת 2026 בשיעור של 3.35%. שינוי סדר העדיפויות הממשלתי לצורך מימון הוצאות
אזרחיות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וצעדי מדיניות נוספים בתוך מסגרות התקציב הקיימות מבטא את מחויבותה של הממשלה לעקרונות ניהול תקציב אחראי, והפנמה של הצורך לרסן את הנטל שגרעון פיסקלי משית על הציבור.
בתוך כך, היום נודע מה היקף התמיכה הביטחונית של ארה"ב בישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
- 2.ארקדי 19/08/2025 20:45הגב לתגובה זואיך יכול להיות שההנהגה החרדית בוזזת את הקופה כשעם ישראל במלחמה האם מדובר בעמלק
- שלמה 20/08/2025 09:22הגב לתגובה זורק בגלל שההנהגה החרדית הארורה בוזזת את הקופה ואינה מאפשרת לאברכים הפרזיטים לשרת בצהל
- ייבגני 20/08/2025 00:59הגב לתגובה זוההנהגה החרדית בוזזת את הקופה
- 1.עוד מעט הגירעון יגיע ל10% ורק להיזכר איזה גירעון מינימלי הבטיח לנו שר האוצר הדגול..... (ל"ת)אנונימי 19/08/2025 19:17הגב לתגובה זו

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”