הכנסות פז נפט עלו ב-37%: הרווח הרבעוני הסתכם ב-229 מיליון שקל

מחזור ההכנסות המאוחד נטו ברבעון שלישי 2008 הגיע לכ- 4.926 מיליארד שקל. החברה אישרה תוכנית לרכישת אג"ח ב-100 מיליון שקל
אריאל אטיאס |

חברת האנרגיה הישראלית פז נפט מדווחת היום על רווח של 229 מיליון שקל הרבעון השלישי ברקע לגידול של 37% בהכנסות הרבעוניות. במקביל, פז תחל ברכישה עצמית של אגח החברה בהיקף של עד 100 מיליון שקל.

מחזור ההכנסות המאוחד נטו ברבעון שלישי 2008 הגיע לכ- 4.926 מיליארד שקל, לעומת כ-3.603 מיליארד שקל אשתקד, גידול של 37%.

הרווח הנקי ברבעון שלישי 2008 הסתכם בכ- 229 מיליון שקל, לעומת כ- 209 מיליון שקל רבעון מקביל אשתקד, גידול של 9.7%. הרווח הנקי המתואם ברבעון שלישי 2008 הסתכם בכ- 103 מיליון שקל, לעומת כ- 91 מיליון שקל רבעון מקביל אשתקד, גידול של 13%.

הרווח הגולמי ברבעון שלישי 2008 הסתכם בכ- 597 מיליון שקל, לעומת כ- 443 מיליון שקל ברבעון במקביל אשתקד גידול של כ- 35%.

יונה פוגל, מנכ"ל פז אמר לאחר פרסום הדוחות, כי "בתקופה של משבר כלכלי גלובלי, אשר משפיע על המשק הישראלי, אנו צופים כי מגמת הצמיחה שאפיינה את ענף האנרגיה, בשנים האחרונות, תתמתן משמעותית. אנו מניחים כי מגמת הצריכה של בנזין תמשיך ותעלה והירידה בצריכת סולר ומזוט תגבר.

לפז תשתית פיננסית, שיווקית וארגונית איתנה, המאפשרות לה להתמודד עם השלכות המשבר. הגיוון בפעילויות הקבוצה הסינרגיה שביניהם והמבנה הפיננסי שלה, נותנים לה יתרון יחסי".

חלוקה למגזרים

בחטיבת הקמעונאות והמסחר (פז-קו"מ) - הרווח התפעולי הסתכם ברבעון שלישי 2008 בכ- 130 מיליון שקל לעומת כ- 123 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ- 6%. הגידול ברווח נובע מגידול בהיקף המכירות במתחמי התדלוק, בגידול פעילות רשת חנויות הנוחות Yellow ובגידול פעילות הסחר מחוץ לתחנות. הגידול בחנויות הנוחות yellow עמד על כ-24% ובחנויות הזהות בכ- 17%.

בחטיבת התעשיות והשירותים (פז-תעשיות) - הרווח התפעולי הסתכם ברבעון שלישי 2008 בכ- 30 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-3%. הרבעון התאפיינה פעילות חברות הבנות בעונתיות, התחזקות התחרות על מוצרי איטום ומהאטה בענף התשתיות והבנייה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.