אלקטרה: הרווח קיפץ ב-120% ל-51.9 מיליון שקל
אלקטרה, מקבוצת אלקו החזקות, סיימה את הרבעון השני עם עלייה של כ-120% ברווח הנקי לכ-51.9 מיליון שקל, לעומת כ-23.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת כ-21.6 מיליון שקל הציגה ברבעון הראשון של השנה הנוכחית. הכנסות החברה נובעות מ-5 תחומי הפעילות בהן היא עוסקת כיום: אלקטרו-מכניקה, מעליות, בנייה, ניהול ותחזוקה של נכסים, ונדל"ן – וזאת בהתאם לאסטרטגיה שמיישם דויטשר בשורות החברה מאז נכנס לתפקיד המנכ"ל.
במחצית הראשונה של 2006 הסתכם הרווח הנקי בכ-73.5 מיליון שקל, עליה של 64.7% לעומת רווח של 44.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2005.
יצויין, כי ברבעון השני של 2006 נכללו לראשונה תוצאותיה של חברת אנרקו, העוסקת בתחום הייצור והשיווק של מוצרי תשתית חשמליים. אנרקו נרכשה בסוף מרץ 2006 מידי אלקו תמורת הקצאת מניות אלקטרה, לפי שווי של כ-95 מיליון שקל. פעילות אנרקו הינה סינרגטית לפעילותה של חברת הבת, אלקו התק"ש, בתוכה היא השתלבה.
גם בשורת ההכנסות מציגה אלקטרה שיפור משמעותי. הכנסותיה של אלקטרה בע"מ ברבעון השני של שנת 2006 הסתכמו בכ-573.1 מיליון שקל, עלייה של כ-28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז הסתכמו הכנסות החברה בכ-447.6 מיליון שקל. ברבעון הראשון של 2006 הסתכמו הכנסות אלקטרה בכ-477.4 מיליון שקל.
במחצית הראשונה של 2006 הסתכמו הכנסותיה של אלקטרה בכ-1.05 מיליארד שקל, גידול של 18.3% לעומת הכנסות של 888.3 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2005. צבר הזמנות באלקטרה מסתכם בכ-2.33 מילארד שקל נכון לסוף הרבעון השני, גידול של כ-21% לעומת צבר הזמנות של כ-1.93 מיליארד שקל במועד המקביל אשתקד.
גם ברבעון הנוכחי מציגה אלקטרה צמיחה משמעותית בפעילות המסורתית בתחומי האלקטרו מכניקה והבנייה. ההכנסות מפעילות זו ברבעון השני של 2006 הסתכמו בכ-475.5 מיליון שקל, לעומת כ-380.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחצי הראשון של השנה הסתכמו ההכנסות מפעילות זו בכ-881.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-745.7 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי של פעילות זו הסתכם ברבעון השני בכ-31 מיליון שקל, לעומת כ-23.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בששת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח התפעולי ממיגזר זה בכ-56.8 מיליון שקל, לעומת כ-46.4 מיליון שקל באותה התקופה ב-2005. לצד הגידול ברווחיות, מציגה אלקטרה מאזן עם איתנות פיננסית גבוהה. לקבוצה הון עצמי בסך של כ-985.2 מיליון שקל ומזומנים והשקעות לזמן קצר בסכום כולל של כ-500 מיליון שקל.
בנוסף, ממשיכה החברה ליהנות מצמיחתה של חברת הבת, אלקטרה נדל"ן. האחרונה הציגה ברבעון השני רווח נקי בסך של כ-49.6 מיליון שקל, לעומת כ-18.6 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2006 הסתכמו רווחי אלקטרה נדל"ן בכ-61.6 מיליון שקל, לעומת כ-38.2 מיליון שקל אשתקד.
איתמר דוישטר, מנכ"ל אלקטרה, אמר היום: "אלקטרה ממשיכה לצמוח בתחומי פעילותה המסורתיים, בהם היא נהנית ממעמד מוביל בשוק האלקטרו-מכניקה, ובמקביל להרחיב את עסקיה בתחום הנדל"ן היזמי והבנייה. אנו ממשיכים לפעול במלוא המרץ כדי להפוך את אלקטרה לקבוצה המציעה פתרון מלא ללקוחות בתחומי הבנייה, התשתית והנדל"ן".
בחברה ציינו, כי מאז כניסתו של איתמר דויטשר לתפקיד מנכ"ל אלקטרה, בחודש ינואר 2006, היא פועלת לפיתוח עסקיה בתחומי היזמות והבנייה. חברת הבת, אלקטרה בניה (לשעבר: קריב), מרחיבה את פעילותה בשוק המקומי. בין היתר, חתמה קבוצת אלקטרה על הסכם להשקעה של כ-11 מיליון דולר באג"ח, הניתן להמרה ל-25% מהון מניותיה של קבוצת הנדל"ן חפציבה, הנערכת להנפקה בבורסה של תל-אביב.
במסגרת ההסכם עם חפציבה, סוכם בין הצדדים, כי אלקטרה בנייה תהיה זכאית לבצע את הפרוייקטים היזמיים השונים בהם מעורבת חפציבה. נכון להיום, חפציבה מעורבת בפרוייקטים בהיקף של כ-5,000 יחידות דיור, שהקמתן עשויה להניב לאלקטרה בנייה הכנסות שנתיות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.
במקביל, דיווחה אלקטרה בחודש שעבר על כניסתה לראשונה ליזמות בחו"ל. חברת הבת, אלקטרה השקעות (שהיא זו שביצעה את ההשקעה בחפציבה), חתמה עם הסכמים לרכישת 3 מגרשים בעיר וילנה שבליטא תמורת כ-33 מיליון שקל. על מגרשים אלה צפויה אלקטרה, יחד עם שותף מקומי מליטא, כ-1,200 יחידות דיור.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.91% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
