אלקטרה: הרווח קיפץ ב-120% ל-51.9 מיליון שקל
אלקטרה, מקבוצת אלקו החזקות, סיימה את הרבעון השני עם עלייה של כ-120% ברווח הנקי לכ-51.9 מיליון שקל, לעומת כ-23.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת כ-21.6 מיליון שקל הציגה ברבעון הראשון של השנה הנוכחית. הכנסות החברה נובעות מ-5 תחומי הפעילות בהן היא עוסקת כיום: אלקטרו-מכניקה, מעליות, בנייה, ניהול ותחזוקה של נכסים, ונדל"ן – וזאת בהתאם לאסטרטגיה שמיישם דויטשר בשורות החברה מאז נכנס לתפקיד המנכ"ל.
במחצית הראשונה של 2006 הסתכם הרווח הנקי בכ-73.5 מיליון שקל, עליה של 64.7% לעומת רווח של 44.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2005.
יצויין, כי ברבעון השני של 2006 נכללו לראשונה תוצאותיה של חברת אנרקו, העוסקת בתחום הייצור והשיווק של מוצרי תשתית חשמליים. אנרקו נרכשה בסוף מרץ 2006 מידי אלקו תמורת הקצאת מניות אלקטרה, לפי שווי של כ-95 מיליון שקל. פעילות אנרקו הינה סינרגטית לפעילותה של חברת הבת, אלקו התק"ש, בתוכה היא השתלבה.
גם בשורת ההכנסות מציגה אלקטרה שיפור משמעותי. הכנסותיה של אלקטרה בע"מ ברבעון השני של שנת 2006 הסתכמו בכ-573.1 מיליון שקל, עלייה של כ-28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז הסתכמו הכנסות החברה בכ-447.6 מיליון שקל. ברבעון הראשון של 2006 הסתכמו הכנסות אלקטרה בכ-477.4 מיליון שקל.
במחצית הראשונה של 2006 הסתכמו הכנסותיה של אלקטרה בכ-1.05 מיליארד שקל, גידול של 18.3% לעומת הכנסות של 888.3 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2005. צבר הזמנות באלקטרה מסתכם בכ-2.33 מילארד שקל נכון לסוף הרבעון השני, גידול של כ-21% לעומת צבר הזמנות של כ-1.93 מיליארד שקל במועד המקביל אשתקד.
גם ברבעון הנוכחי מציגה אלקטרה צמיחה משמעותית בפעילות המסורתית בתחומי האלקטרו מכניקה והבנייה. ההכנסות מפעילות זו ברבעון השני של 2006 הסתכמו בכ-475.5 מיליון שקל, לעומת כ-380.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחצי הראשון של השנה הסתכמו ההכנסות מפעילות זו בכ-881.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-745.7 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי של פעילות זו הסתכם ברבעון השני בכ-31 מיליון שקל, לעומת כ-23.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בששת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח התפעולי ממיגזר זה בכ-56.8 מיליון שקל, לעומת כ-46.4 מיליון שקל באותה התקופה ב-2005. לצד הגידול ברווחיות, מציגה אלקטרה מאזן עם איתנות פיננסית גבוהה. לקבוצה הון עצמי בסך של כ-985.2 מיליון שקל ומזומנים והשקעות לזמן קצר בסכום כולל של כ-500 מיליון שקל.
בנוסף, ממשיכה החברה ליהנות מצמיחתה של חברת הבת, אלקטרה נדל"ן. האחרונה הציגה ברבעון השני רווח נקי בסך של כ-49.6 מיליון שקל, לעומת כ-18.6 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2006 הסתכמו רווחי אלקטרה נדל"ן בכ-61.6 מיליון שקל, לעומת כ-38.2 מיליון שקל אשתקד.
איתמר דוישטר, מנכ"ל אלקטרה, אמר היום: "אלקטרה ממשיכה לצמוח בתחומי פעילותה המסורתיים, בהם היא נהנית ממעמד מוביל בשוק האלקטרו-מכניקה, ובמקביל להרחיב את עסקיה בתחום הנדל"ן היזמי והבנייה. אנו ממשיכים לפעול במלוא המרץ כדי להפוך את אלקטרה לקבוצה המציעה פתרון מלא ללקוחות בתחומי הבנייה, התשתית והנדל"ן".
בחברה ציינו, כי מאז כניסתו של איתמר דויטשר לתפקיד מנכ"ל אלקטרה, בחודש ינואר 2006, היא פועלת לפיתוח עסקיה בתחומי היזמות והבנייה. חברת הבת, אלקטרה בניה (לשעבר: קריב), מרחיבה את פעילותה בשוק המקומי. בין היתר, חתמה קבוצת אלקטרה על הסכם להשקעה של כ-11 מיליון דולר באג"ח, הניתן להמרה ל-25% מהון מניותיה של קבוצת הנדל"ן חפציבה, הנערכת להנפקה בבורסה של תל-אביב.
במסגרת ההסכם עם חפציבה, סוכם בין הצדדים, כי אלקטרה בנייה תהיה זכאית לבצע את הפרוייקטים היזמיים השונים בהם מעורבת חפציבה. נכון להיום, חפציבה מעורבת בפרוייקטים בהיקף של כ-5,000 יחידות דיור, שהקמתן עשויה להניב לאלקטרה בנייה הכנסות שנתיות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.
במקביל, דיווחה אלקטרה בחודש שעבר על כניסתה לראשונה ליזמות בחו"ל. חברת הבת, אלקטרה השקעות (שהיא זו שביצעה את ההשקעה בחפציבה), חתמה עם הסכמים לרכישת 3 מגרשים בעיר וילנה שבליטא תמורת כ-33 מיליון שקל. על מגרשים אלה צפויה אלקטרה, יחד עם שותף מקומי מליטא, כ-1,200 יחידות דיור.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.36% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
