לין: ההסדר לפיצוי המגזר העסקי בצפון מחטיא את מטרתו

"אני מעריך את המאמצים שעשה משרד האוצר במגמה לבנות הסדר פיצוי שייתן מענה מהיר לעסקים באזור הצפון. אולם, הליקויים בהסדר זה רבים מדי גם מצד העקרונות עליהם הושתת וגם במבחן התוצאה". כך פותח את דבריו אוריאל לין איגוד לשכות המסחר במכתב ששיגר הבוקר לרוה"מ ולשרי האוצר והתמ"ת.

לטענת לין, ההסדר שהוצע אינו מציע פתרון אמת ואפילו לא חלקי באשר לחלק גדול ומרכזי במגזר העסקי אלא מוליד רגשי זעם ותסכול, ככל שהדבר נוגע לפיצוי המגזר העסקי, ההסדר פשוט מחטיא את מטרתו.

בהמשך מסביר לין, כי ההסדר בנוי על בסיס אחד ויחיד - שכרם של העובדים שנעדרו מהעבודה בימי ההיעדרות (בסיס השכר). על בסיס זה גוזרים חישוב של סיוע בשני חתכים:

א. השתתפות הממשלה של 52.5% בתשלום השכר.

ב. פיצוי על נזקים תוצאתיים ("עקיפים") ברמה של 80% בסיס השכר.

התוצאה המעשית הינה פשוטה: המדינה משתתפת ב-132.5% מבסיס השכר והמעסיק משלם 100% של השכר. השתתפות העובדים ב-20% מהשכר אינה רלוונטית מאחר ולא מדובר בהפחתת שכר ולכן אין להשתתפות זו שום השפעה על רמת ההוצאה. כך, בידי העסק נותרים 32.5% כדי לכסות נזקים תוצאתיים.

עוד טוען לין, כי באיגוד לשכות המסחר בדקו הסדר זה תוך התאמה ספציפית לבתי העסק. מהבדיקה עולה, כי רמת הפיצוי על נזקים תוצאתיים של הפסדים לעסק אינה עומדת בשום יחס לנזקים האמיתיים. כתוצאה מהסדר זה נולדים העיוותים הבאים:

א. החלשות רצון העובדים להתייצב לעבודה והחלשת יכולת המעסיקים לשמור על רמת תפוקה מלאה גם בתקופת הלחימה בצפון.

ב. המטרה של תשלום שכר לעובדים היא בהחלט ראויה אך, קיימת אפליה בולטת בין השכירים לבין בעלי העסקים. השכיר מקבל את מלוא שכרו ואינו נפגע כלל בעוד שבעל העסק נושא כמעט במלוא ההפסדים.

ג. אפליה בין ארגונים עסקיים מעוטי כח אדם לבין ארגונים עסקיים עתירי כח אדם. האפליה חמורה ובולטת במיוחדת בין מגזר התעשייה לבין מגזר המסחר והשירותים, שהוא בעיקרו מושתת על בעלי עסקים קטנים ובינוניים.

ד. אפליה במגזר התעשייה עצמו: מפעל שנסגר לחלוטין סובל מהפסדים ניכרים לעומת מפעל הממשיך לעבוד בתפוקה כמעט מלאה, בעוד שחלק מעובדיו המנהלתיים אינם מתייצבים לעבודה.

ה. ואולי החמור מכל: נוצרה חלוקה בלתי צודקת בנשיאה בנטל נזקי המלחמה בין האוכלוסייה והמגזר העסקי שבחיפה והצפון לבין שאר חלקי המדינה. המלחמה אינה נוגעת רק לאזור הצפון אלא למדינה כולה.

לין מדגיש, כי איש אינו מצפה לקבל החזר על הפסד הרווח, ולכל ברור, כי אי אפשר לחשב רמת פיצוי מדויקת עבור כל עסק בנפרד, וכי חשוב ביותר להגיע להסדר שיאפשר העברה כספית תוך זמן קצר. אך כל מטרות אלה אינן סיבה מדוע לא יגובשו סטנדרטים הולמים וצודקים יותר.

העובדה שמצב הלחימה לא הסתיים בסוף יולי אלא ממשיך עמוק לתוך חודש אוגוסט מחייבת כבר עתה לגבש ובדחיפות עקרונות חדשים שיתנו מענה הולם, צודק והוגן למגזר העסקי על כל ענפיו.

בסיום דבריו מציע לין ששיעור מס ערך מוסף יועלה מחדש ב-1%, על מנת ליצור רזרבות מתאימות שתאפשרנה מתן פיצוי הולם, שלא יושפע מאילוצים תקציביים.