לין: ההסדר לפיצוי המגזר העסקי בצפון מחטיא את מטרתו
"אני מעריך את המאמצים שעשה משרד האוצר במגמה לבנות הסדר פיצוי שייתן מענה מהיר לעסקים באזור הצפון. אולם, הליקויים בהסדר זה רבים מדי גם מצד העקרונות עליהם הושתת וגם במבחן התוצאה". כך פותח את דבריו אוריאל לין איגוד לשכות המסחר במכתב ששיגר הבוקר לרוה"מ ולשרי האוצר והתמ"ת.
לטענת לין, ההסדר שהוצע אינו מציע פתרון אמת ואפילו לא חלקי באשר לחלק גדול ומרכזי במגזר העסקי אלא מוליד רגשי זעם ותסכול, ככל שהדבר נוגע לפיצוי המגזר העסקי, ההסדר פשוט מחטיא את מטרתו.
בהמשך מסביר לין, כי ההסדר בנוי על בסיס אחד ויחיד - שכרם של העובדים שנעדרו מהעבודה בימי ההיעדרות (בסיס השכר). על בסיס זה גוזרים חישוב של סיוע בשני חתכים:
א. השתתפות הממשלה של 52.5% בתשלום השכר.
ב. פיצוי על נזקים תוצאתיים ("עקיפים") ברמה של 80% בסיס השכר.
התוצאה המעשית הינה פשוטה: המדינה משתתפת ב-132.5% מבסיס השכר והמעסיק משלם 100% של השכר. השתתפות העובדים ב-20% מהשכר אינה רלוונטית מאחר ולא מדובר בהפחתת שכר ולכן אין להשתתפות זו שום השפעה על רמת ההוצאה. כך, בידי העסק נותרים 32.5% כדי לכסות נזקים תוצאתיים.
עוד טוען לין, כי באיגוד לשכות המסחר בדקו הסדר זה תוך התאמה ספציפית לבתי העסק. מהבדיקה עולה, כי רמת הפיצוי על נזקים תוצאתיים של הפסדים לעסק אינה עומדת בשום יחס לנזקים האמיתיים.
כתוצאה מהסדר זה נולדים העיוותים הבאים:
א. החלשות רצון העובדים להתייצב לעבודה והחלשת יכולת המעסיקים לשמור על רמת תפוקה מלאה גם בתקופת הלחימה בצפון.
ב. המטרה של תשלום שכר לעובדים היא בהחלט ראויה אך, קיימת אפליה בולטת בין השכירים לבין בעלי העסקים. השכיר מקבל את מלוא שכרו ואינו נפגע כלל בעוד שבעל העסק נושא כמעט במלוא ההפסדים.
ג. אפליה בין ארגונים עסקיים מעוטי כח אדם לבין ארגונים עסקיים עתירי כח אדם. האפליה חמורה ובולטת במיוחדת בין מגזר התעשייה לבין מגזר המסחר והשירותים, שהוא בעיקרו מושתת על בעלי עסקים קטנים ובינוניים.
ד. אפליה במגזר התעשייה עצמו: מפעל שנסגר לחלוטין סובל מהפסדים ניכרים לעומת מפעל הממשיך לעבוד בתפוקה כמעט מלאה, בעוד שחלק מעובדיו המנהלתיים אינם מתייצבים לעבודה.
ה. ואולי החמור מכל: נוצרה חלוקה בלתי צודקת בנשיאה בנטל נזקי המלחמה בין האוכלוסייה והמגזר העסקי שבחיפה והצפון לבין שאר חלקי המדינה. המלחמה אינה נוגעת רק לאזור הצפון אלא למדינה כולה.
לין מדגיש, כי איש אינו מצפה לקבל החזר על הפסד הרווח, ולכל ברור, כי אי אפשר לחשב רמת פיצוי מדויקת עבור כל עסק בנפרד, וכי חשוב ביותר להגיע להסדר שיאפשר העברה כספית תוך זמן קצר. אך כל מטרות אלה אינן סיבה מדוע לא יגובשו סטנדרטים הולמים וצודקים יותר.
העובדה שמצב הלחימה לא הסתיים בסוף יולי אלא ממשיך עמוק לתוך חודש אוגוסט מחייבת כבר עתה לגבש ובדחיפות עקרונות חדשים שיתנו מענה הולם, צודק והוגן למגזר העסקי על כל ענפיו.

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
