זינוק של 27% בתביעות נגד בנקים בחצי הראשון של השנה

מדובר בסכום תביעות כולל של לקוחות ב-380 מיליון שקל. הנושא הבולט: עצירת אשראי שרירותית
שי פאוזנר |

במחצית הראשונה של 2006 חל גידול של 27% בתביעות לקוחות נגד בנקים. התביעות הסתכמו בסך של כ-380 מיליון שקל, לעומת כ-300 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מבדיקה שערכה חברת "שגיא חישובי ריבית", המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים.

עו"ד אופיר צברי ממשרד "צברי-יובל" המתמחה בייצוג לקוחות מול בנקים, אומר כי הנושא הבולט בתביעות בשנת 2006 הוא טענת הלקוחות שהבנקים הפסיקו להם את האשראי והמימון באופן שרירותי, וגרמו להתמוטטותם של עסקים רבים. בנוסף, הוגשו תביעות בנושאים של גביית ריביות יתר, שינוי גובה הריבית ללא הודעה, ליווי בניה, גביית עמלות מיותרות, התניית שרות בשרות ועוד.

בנוסף, חל גידול של 10% בסכום התביעות שהגישו בנקים נגד לקוחות במחצית הראשונה של 2006. היקף התביעות עמד על סך של כ-940 מיליון ₪ לעומת כ-850 מיליון ₪ בתקופה המקבילה אשתקד.

אמנון שוורץ, מנכ"ל "שגיא" אומר, כי הגידול בתביעות הבנקים, משקף מצב של חוסר סבלנות וחוסר אמון ביכולתם של חלק מהלקוחות לפרוע את חובם. שוורץ צופה כי בעקבות הרפורמה באשראי וביטול האוברדרפט יחול גידול נוסף בתביעות בנקים נגד לקוחות ולהיפך. להערכתו, הרפורמה תוביל לקריסת עסקים רבים, בעיקר קטנים ובינוניים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

לפני כחודש, הודיעה אלביט כי זכתה בחוזה של 1.635 מיליארד דולר עבור אספקה של מגוון פתרונות הגנה למדינה אירופאית. החברה דיווחה כי יישום החוזה צפוי להימשך על פני תקופה של 5 שנים, והוא כולל שתי קבוצות של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים משולבי AI.

בנוסף, לאחרונה פרסם המגזין Defense News את רשימת 100 החברות הביטחוניות המובילות בעולם וכלל שלוש חברות ישראליות נכללו בדירוג ואף עלו בו: אלביט, התעשייה האווירית ורפאל. מעבר ל-״יוקרה״ של החברות שנכללות ברשימה, לדירוג יש השפעה אמיתית על התעשייה עצמה, ועם השנים הפך לכלי מדידה שלא רק נותן ׳חותמת איכות׳, אלא גם נותן יתרון תחרותי. הדירוג שיקף כי חברות הבטחוניות הישראליות מייצרות שלוש זרועות משלימות של אקו־סיסטם ביטחוני שמצליח לייצר פתרונות מלאים מקצה לקצה: תחמושת חכמה, מערכות יבשת ושילוב חיישנים, מערכות אוויריות לוחמות והגנה אווירית רב שכבתית.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

לפני כחודש, הודיעה אלביט כי זכתה בחוזה של 1.635 מיליארד דולר עבור אספקה של מגוון פתרונות הגנה למדינה אירופאית. החברה דיווחה כי יישום החוזה צפוי להימשך על פני תקופה של 5 שנים, והוא כולל שתי קבוצות של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים משולבי AI.

בנוסף, לאחרונה פרסם המגזין Defense News את רשימת 100 החברות הביטחוניות המובילות בעולם וכלל שלוש חברות ישראליות נכללו בדירוג ואף עלו בו: אלביט, התעשייה האווירית ורפאל. מעבר ל-״יוקרה״ של החברות שנכללות ברשימה, לדירוג יש השפעה אמיתית על התעשייה עצמה, ועם השנים הפך לכלי מדידה שלא רק נותן ׳חותמת איכות׳, אלא גם נותן יתרון תחרותי. הדירוג שיקף כי חברות הבטחוניות הישראליות מייצרות שלוש זרועות משלימות של אקו־סיסטם ביטחוני שמצליח לייצר פתרונות מלאים מקצה לקצה: תחמושת חכמה, מערכות יבשת ושילוב חיישנים, מערכות אוויריות לוחמות והגנה אווירית רב שכבתית.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.