ישראל ומולדובה בדרך לחתימה על אמנה למניעת כפל מס
ישראל ומולדובה בדרך לחתימת הסכם לקביעת אמנת למניעת כפל מס בין המדינות. משרד האוצר הודיע כי בשבוע שעבר חתמה משלחת ישראלית בראשות היועצת המשפטית של מינהל הכנסות המדינה עו"ד טליה דולן-גדיש, בראשי תיבות על האמנה על מנת שתיכנס לתוקפה כבר בשנת המס 2007. המשלחת כללה מומחי מיסוי מרשות המיסים ומינהל הכנסות המדינה, וכן נציגה משפטית של משרד החוץ.
בדומה למרבית אמנות המס של ישראל, גם אמנה זו תתבסס על מודל ה-OECD. שיעורי ניכוי המס במקור במדינה ממנה מבוצע התשלום (מדינת המקור) נקבעו ל-5% מתמלוגים ומריבית; ול-5% או 10% מתשלומי דיבידנד.
השיעור המופחת של 5% לגבי דיבידנד יחול כאשר החברה המקבלת מחזיקה לפחות 25% מהון החברה שחלקה את הדיבידנד. לגבי רווח הון, אומץ העיקרון הקבוע באמנת המודל של ה-OECD, כך שהוענק פטור ממס רווח הון במדינה בה נמצא הנכס (מדינת המקור). אם מדובר במקרקעין או במניות בחברה שלמעלה מ-50% משוויה הוא ממקרקעין, תישמר זכות המיסוי למדינת המקור.
חברה שתעסוק בביצוע פרויקט בנייה, הרכבה או התקנה במדינה האחרת תחויב בה במס רק אם הפרויקט יימשך מעל 12 חודשים. מתן שירותים (לרבות שירותי יעוץ) במדינה האחרת יחויב במס רק אם השירותים ניתנים במשך תקופה העולה על 6 חודשים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
