צפי: מדד שלילי של 0.2% ביולי
כלכלני בנק הפועלים מפרסמים את אומדן נתוני חודש יוני וכן את תחזיות החודשים, יולי ואוגוסט. להערכתם, מדד יוני, צפוי להיוותר ללא שינוי, הוא יושפע מעלייה עונתית בהלבשה וההנעלה, ומנגד מירידה בסעיף הדיור בעקבות תיסוף השקל שהיה, בתקופה הרלוונטית לחישוב שכר הדירה בחוזים המתחדשים. כן תשפיע ירידה במחירי התוצרת החקלאית, והיציבות במחירי הדלקים, כמו גם בשאר סעיפי המדד.
עוד מעריכים בבנק כי, מדד יולי צפוי לרדת בשיעור של 0.2%, הפחתת המע"מ ב-1% צפויה להשפיע ברובה על מדד חודש זה בשיעור של כ-0.3%. בנוסף, ישפיעו הירידות העונתיות הצפויות בקיץ כגון: מכירות סוף עונה בהלבשה וההנעלה וירידה במחירי הפירות. מנגד צפויה עלייה במחירי ההוצאה על נסיעות לחו"ל.
בנוסף, מדד אוגוסט צפוי לעלות בשיעור של 0.1% הוא יושפע משאריות הפחתת המע"מ וכן מירידות עונתיות רגילות לעונה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
