ברננקי רמז על העלאת ריבית והמדדים בניו יורק התרסקו
המדדים בוול סטריט סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות. מחירי הנפט העולים והסימנים על האטה בכלכלה האמריקנית העיבו על הסנטימנט בשווקים אך ירידות השערים התחזקו באופן משמעותי רק לאחר נאומו של יו"ר הפד בן ברננקי. מדד מנהלי הרכש של סקטור השירותים שפרסם כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר הצביע על כך שסקטור השירותים התרחב בקצב נמוך מזה שצפו האנליסטים.
פרט לשיעור הצמיחה הנמוך הצביע הנתון על המשך הלחצים האינפלציונים במשק. מחירי הנפט עמדו במרכז לאחר שהספיקו להסחר ברמות הגבוהות מ-74 דולר לחבית. יו"ר הפד בן ברננקי, בנאום שנשא בוושינגטון, טען כי למרות ההאטה במשק האמריקני הפד מחוייב להמשיך להלחם בלחצים האינפלציונים. המשקיעים קבלו את הנאום כאיתות חד משמעי בנוגע להמשך העלאת הריבית בארה"ב ושלחו את השווקים להסחר בירידות שערים חדות.
יו"ר הפד בן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי האירופאי Jean-Claude Trichet, ויו"ר הבנק המרכזי היפני Toshiro Muto נאמו מוקדם יותר היום בכנס בין לאומי של בנקאים בוושינגטון. יו"ר הפד נשא נאום נצי בנוגע ללוחמה העיקשת של הפד בלחצים האינפלציונים. במהלך הנאום צותת יו"ר הפד כשאמר כי "אסור לשווקים הפיננסים להטיל ספק בנוגע לשאלת המסירות שבה ימשיכו בכירי הפד להלחם בלחצים האינפלציונים".
מדד הדאו ירד ב-1.77% לשער של 11,048 נקודות. מדד הנאסד"ק ירד ב-2.24% לשער של 2,169 נקודות.
נשיא איראן הודיע במהלך סוף השבוע כי אם ינקטו סנקציות נגד מדינתו היא תאלץ להוריד את תפוקת הנפט היומית. ההערות מצד הממשל האיראני הגיעו רק מספר ימים לאחר שחברות מועצת הבטחון של האו"ם החליטו על מספר הטבות שינתנו לאיראן באם זו תפסיק את תהליכי העשרת האורניום שלה. מחירי הנפט זנקו ונסחרו ברמות מחירים של 72.60 דולר לחבית.
מאקרו
מדד מנהלי הרכש פרסם כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר. הדעה הרווחת בקרב האנליסטים היתה שהמדד יצביע על רמה של 60.5 נקודות. טווח ההערכות נע בין ירידה לרמה של 58 נקודות לרמה של 62.1 נקודות. בפועל דווח על ירידה לרמות של 60.1.
אמריקניות במרכז
FedEx (שסימולה: FDX) הודיעה במהלך יום שישי האחרון כי החברה נקנסה בסדרי גודל של 61 מיליון דולר. החברה הואשמה בבית המשפט בארה"ב באפליה כנגד שני עובדים על רקע מוצאם הלבנוני. מניות החברה ירדו ב-3.05% לשער של 107.74 דולר.
קבוצת משקיעים בהובלת בית ההשקעות הגדול Goldman Sachs (שסימולה: GS) עלולה להגיש הצעת רכש לרכישת חברת BAA. לדברי מקורות בתקשורת ההצעה צפויה לעמוד על סדרי גודל של 10 מיליארד פאונד. מניות החברה ירדו ב-2.36% לשער של 150.46 דולר.
Werner Enterprises (שסימולה: WERN) הודיעה מוקדם יותר היום כי היא מעלה את הדיווידנד שהחליטה לחלק לקראת סוף הרבעון. החברה הודיעה כי תעלה את הדיווידנד ב-13% לרמה של 4.5 סנט. מניות החברה ירדו ב-4.09% לשער של 19.45דולר.
Olympic USA (שסימולה: TOA) הודיעה מוקדם יותר היום כי מכירות הרבעון השני צפויות להיות נמוכות בשיעור שבין 25% ל-40% מאותה תקופה בשנה שעברה. מניות החברה נסחרו בירידה של 8.9% לשער של 16.48 דולר.
ישראליות במרכז
חברת טאואר סמיקונדקטור, (שסימולה: TSEM) יצרנית עצמאית של מעגלים משולבים דיווחה היום (ב'), כי היא בוחנת הנפקה ציבורית של ניירות ערך בישראל והגישה טיוטת תשקיף ראשונית לרשות ניירות ערך בישראל ולבורסה לניירות ערך בתל-אביב. מניות החברה נסחרו בירידות של 6.63% לשער של 1.55 דולר.
חברת אלביט הדמיה (שסימולה: EMITF) שבשליטת איש העסקים מוטי זיסר פרסמה את תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2006 בהם הציגה החברה גידול של 33% בהכנסותיה ובמקביל עברה החברה לרווח נקי ברבעון. מניות החברה ירדו ב-2.26% לשער של 24.25 דולר.
חברת MTS (שסימולה: MTSL) הודיעה מוקדם יותר היום על חוזה חדש. החברה דווחה כי חתמה על הסכם עם חברת GSM מובילה באסיה. מניות החברה נסחרו ללא שינוי בשער של 3 דולר למנייה.
טופ אימג' (שסימולה: TISA) נסחרה על רקע פרסום הודעה על חוזה חדש. החברה הודיעה כי יצרנית הסיגרים הגדולה באירופה בחרה ב-eFLOW Ability כפתרון כולל לתהליך עיבוד חשבוניות. מניות החברה נסחרו בירידה של 1.44% לשער של 3.42 דולר.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
