פועלים: נייס תציג גידול נאה במכירות ושיפור רווחיות

לקראת פרסום דו"חות נייס ביום ד', חוזים האנליסטים גרשון ועמיקם, כי החברה תציג רווח של 6.6 מ' ד'. להערכתם, שולי הרווח הגולמי והתפעולי ישתפרו גם הם
שרון שפורר |

לקראת פרסום דו"חות נייס לרבעון השני של השנה ביום רביעי הקרוב (ה-3 באוגוסט), מעריכים היום האנליסטים רחלי גרשון וניר עמיקם מבנק הפועלים, כי החברה תציג גידול נאה במכירות ושיפור נוסף ברווחיות. רכישת נכסי דיקטפון, הם אומרים, צפויה גם היא לבוא לידי ביטוי בתוצאות הרבעון.

גרשון ועמיקם חוזים לנייס הכנסות של 70.5 מיליון דולר - גידול של 15.1% אל מול הרבעון המקביל, נשה קודם לכן ועליה של 6.6% לעומת הרבעון הראשון של 2005. הם צופים, כי הרווח הגולמי והתפעולי יגיעו ל-39.9 מיליון דולר ול-8 מיליון דולר, בהתאמה.

בשורה התחתונה, חוזים השניים לנייס, רווח של 6.6 מיליון דולר או 33 סנט למניה - זינוק של 54% לעומת הרבעון המקביל, אשתקד וקפיצה מרשימה של 20.1% אל מול הרבעון הקודם - הראשון של 2005.

נזכיר, כי על פי תחזיות החברה לרבעון השני, ללא השפעת רכישת נכסי דקטפון, ההכנסות תסתכמנה ב-67-70 מיליון דולר מליון והרווח למניה יעמוד על 32-36 סנט.

האנליסטים של הפועלים מזכירים לנו, כי רכישת נכסי חטיבת מערכות ההקלטה של דיקטפון הושלמה עוד במהלך הרבעון השני (תחילת יוני) וכי החברה מעריכה שכתוצאה מהרכישה, מכירותיה יעלו ברבעון ב-1.5-2 מיליון דולר וצפויות הוצאות חד פעמיות של כ-1.5 מיליון דולר.

להערכתם, שולי הרווח הגולמי והתפעולי צפויים להצביע על שיפור בהמשך למגמה מהרבעונים האחרונים, וזאת על רקע שינוי בתמהיל המוצרים למוצרים מכווני תוכנה ושיפור בשולי הרווח משירותים.

רכישת נכסי דיקטפון, הם מציינים, תקטין את קופת החברה בכ-40 מליון דולר, כך שהכנסות המימון צפויות לקטון בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

המלצה ומחיר יעד מעודכנים יפורסמו לאחר פרסום הדו"ח ובינתיים, מותירים בבנק הפועלים לנייס המלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 41.5 דולר או 189.9 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.79%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.