לפני ארבע שנים כותרות העיתונים בישרו כי מדינת ישראל הופכת לנסיכות של גז טבעי. זה היה אחרי שנובל אנרג'י ויצחק תשובה גילו את מאגר 'לוויתן' העצום. יותר מ-4 שנים חלפו מאז ונראה שקברניטי המשק לא למדו כלום מהעיכוב בפיתוח מאגר 'תמר' וככל הנראה שוב הצרכן הישראלי והכלכלה ימשיכו לשלם את המחיר.

גם היום, ארבע שנים אחרי התגלית - טרם התחילו היזמים לפתח את המאגר. סיבות לכך לא חסר: הביורוקרטיה עדיין ממשיכה לעכב את אישור נקודות הקליטה בצפון, חוסר הוודאות סביב מיסוי עסקאות הייצוא עדיין לא נפתרה, ועשויה לעכב כניסת שחקנים חדשים עד להשלמת הליך החקיקה שהוגשה במארס ולא הושלמה. בנוסף, הקמת תשתית לחלוקת גז טבעי לתעשייה תקועה.

גל הרשקוביץ, מי שכיהן כראש אגב תקציבים במשרד האוצר, והיה חבר בוועדת צמח שהמליצה על המכסות לייצוא של גז טבעי, טוען בריאיון מיוחד ל-Bizportal כי "הממשלה צריכה להקים גוף בעל סמכויות וראייה רחבה שיבצע אינטגרציה בין כל הגורמים המעורבים וידאג בין היתר להסיר את החסמים שמעכבים את הקמת התשתיות, במטרה לממש את המטרות המרכזיות שהן הבטחת אספקת גז באופן אמין, זמין ובמחיר סביר, תוך הגדלת הכנסות הממשלה ממיסים".

הרשקוביץ מתראיין ל-Bizportal כחלק מהשתתפותו בכנס האנרגיה UOG שיתקיים בים המלח בין ה-18 וה-20 בנובמבר. בריאיון ממפה הרשקוביץ' את המצב השורר כיום במשק, את הסיבות לעיכוב בקבלת החלטות ובעיקר ליישמן, ומה נדרש לעשות בכדי לעודד שחקנים נוספים להתחיל ולחפש מאגרים נוספים של גז טבעי ולפתור את בעיית המונופול הקיימת בסקטור ולהבטיח את השגת כלל המטרות.

• תקציב הביטחון יגדל, אבל - "הצבא צריך להתייעל"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המצב כיום

נכון להיום, נתגלו בישראל למעלה מ-900 BCM של גז טבעי אשר מספקים את צרכי המשק ל-29 שנים, בנוסף ליצוא של כ-500 BCM. עם זאת, נכון להיום הגז אשר זורם ממאגר 'תמר' מגיע לנקודת קליטה אחת ודרך צינור אחד שקיבולתו מוגבלת, עדיין לא החל פיתוח לוויתן ולא הושלם התהליך הסטטוטורי בנושא התשתיות. לדברי הרשקוביץ, "אין גם כיום את התנאים שיאפשרו לשחקנים נוספים שימוש בתשתית להזרמת גז טבעי למשק". נושא נוסף אשר תקוע עמוק בתוך הביורוקרטיה הוא הקמת תשתית חלוקה של גז טבעי והדבר מעכב את חיבור הגז למפעלים.

אמנם חלק מהבעיות וחוסר הוודאות במשק הוסדרו (כגון חוק ששינסקי, והסדרת נושא הייצוא, כללי קבלת רישיונות וחזקות) עם זאת, לדברי הרשקוביץ' "החקיקה בנושא מיסוי הייצוא, האישורים הסטטוטוריים בנושא התשתיות, מימוש התנאים שנקבעו בנושא ההסדר עם נובל ודלק והשלמת מכרזי החלוקה ויישומם לא הושלמו". נושא המיסוי של הייצוא היה אחד הגורמים לכך שענקית הגז וודסייד נסוגה מהעסקה לרכישת נתח ממאגר 'לוויתן'.

לדברי הרשקוביץ, "כל יום שעובר ללא החלטות ובעיקר יישומן גורם נזק למשק" .הנזקים עליהם מצביע הרשקוביץ' קשורים למספר גורמים - עיכוב בהכנסות של המדינה ממסים, פגיעה בפעילות המפעלים, עלויות נוספות שאיתן תתמודד המדינה (כגון המשך שימוש במזוט במקום מעבר לגז טבעי) וכן בעיית יתירות זמינות ותחרותיות".

• פרופ’ בריאן רוזן מונה למדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות
• חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386...

אחד הנושאים עליהם מכוון הרשקוביץ' את הזרקור הוא התחרות המשק. נובל אנרג'י ויצחק תשובה מחויבים למכור את המאגרים 'תנין' ו'כריש' שהיקפם מגיע לכ-70 BCM לצד שלישי שיחויב לספק גז רק לשוק המקומי. "על המדינה ליצור תשתית רגולטורית שתאפשר לשחקן פוטנציאלי להשתמש בתשתיות שיוקמו ולספק גז טבעי ללקוחות מהמאגרים האלו, ותשתית חוזית מול חברת חשמל והיצרנים הפרטיים שתאפשר לו למכור. הדבר יגביר את התחרות ויוביל להוזלת העלויות לצרכנים שירכשו את הגז ביחס למצב הקיים כיום".

מה צריך לעשות?

הרשקוביץ טוען כי בכדי לפתור את המצב שבו נמצא המשק יש לבצע הסדרה מהירה של כל הנושא הסטטוטורי. הכוונה שלו מתייחסת להשלמת אישורן של שתי תחנות הקבלה הצפוניות במשק שייאפשרו לקלוט את הגז ממאגר 'לוויתן' שתהליך אישורן נמשך שנים ארוכות".

גם בכל הקשור לחלוקה של הגז הטבעי בארץ טוען הרשקוביץ' כי נדרש להסדיר במהירות את כל החסמים, בעיקר בממשק מול חברות התשתית כמו מע"צ, ולאפשר הקמת תשתית חלוקה. כמו כן, טוען הרשקוביץ' כי יש לפעול מול המפעלים וצרכני הגז בכדי שיידעו את התנאים הנדרשים לקליטה והסבת הגז".

"יש להשלים את יצירת התנאים המאפשרים גם לשחקנים בינלאומיים להגיע לארץ ולבצע אקספלורציה. אנחנו לא כל כך אטרקטיביים בזירה הגיאופוליטית אז לפחות חשוב שניצור סביבה רגולטורית יציבה שתספק ודאות ככל שניתן. השלמת יישום ההחלטות הקיימות יקדם השקעות כאלו ובך יתרום להשגת המטרות".

כיצד יש לעשות זאת?

בסקטור הנפט והגז מטפלים כיום הרבה מאוד גופים. יש את משרד הפנים המרכז את כל וועדות התכנון והבנייה, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר על כלל אגפיו, משרד המשפטים, הממונה על ההגבלים העסקיים, רשות החשמל ומשרד הביטחון.

לדברי הרשקוביץ' לכל אחד מן המשרדים יש תחומי אחריות ולעיתים גם אינטרסים שונים, ולכן נדרש להקים גוף בעל סמכויות שיבצע אינטגרציה בין כל הגופים בכדי לאחד כוחות ולאפשר יחד מימוש המדיניות וההחלטות תוך ראייה רחבה".