השם נובל מזוהה בישראל בעיקר עם חברת האנרגיה שהייתה שותפה מרכזית בפיתוח מאגרי הגז הטבעי הגדולים שהתגלו מול חופי המדינה. תגליות אלה שינו את מפת האנרגיה המקומית והפכו את ישראל ליצואנית גז.
ענף חיפושי ההנפט
והגז מאופיין בהשקעות עתק, בסיכון גיאולוגי ובפרויקטים ארוכי טווח. גורמים כמו מחירי האנרגיה העולמיים, הסכמי הייצוא והרגולציה המקומית משפיעים ישירות על כדאיות הפיתוח ועל התשואה למשקיעים.
סיפור מאגרי הגז הישראליים ממחיש עד כמה תגליות אנרגיה יכולות לשנות
את מאזן הכוחות הכלכלי והמדיני של מדינה. הדיון הציבורי סביבן נגע לא רק לכדאיות הכלכלית, אלא גם לשאלות של ריבונות אנרגטית, מחירי חשמל וחלוקת ההכנסות מהמשאב הלאומי. תגליות הגז מול חופי ישראל הפכו לסוגיה לאומית שנגעה למחירי האנרגיה, לביטחון האנרגטי ולחלוקת ההכנסות
מהמשאב. הדיון הציבורי סביבן ליווה את עיצוב מתווה הגז ואת ההסדרים הרגולטוריים שנקבעו לענף.
השותפויות בפרויקטים אלה נסחרות בבורסת ת"א, ומשקיעים עוקבים אחר היקפי ההפקה ואחר הסכמי הייצוא למדינות
השכנות. הגז הפך לנכס אסטרטגי בעל חשיבות כלכלית ומדינית, וסוגיית התמלוגים למדינה עולה לא אחת לדיון. בעמוד זה מרוכזות הידיעות בתחום.
פרופ' קטלין קאריקו, היגרה לארצות הברית מהונגריה עם 900 פאונד אותם החביאה בתוך הצעצוע של בתה; כעבור ארבעה עשורים המחקר שלה נמכר במיליארדים רבים וסייע בהשתלטות העולמית על מגיפת הקורנה; אתמול היא קיבלה את ההודעה כי זכתה בפרס נובל לרפואה
