נקודת המבחן של ישראל: פתיחת הים לתחרות היא הזדמנות גז שלא תחזור
תעשיית הגז הישראלית נמצאת בתנופת פיתוח מרשימה. לצד ההכנות הנמרצות לפיתוח לווייתן, פרויקט התשתיות מהגדולים שידעה ישראל אי פעם, מאגרי 'כריש' ו'תנין' נמכרו לחברת אנרג'יאן היוונית, ובנובמבר הקרוב עתידה להגיע ישראל אסדת קידוח לצורך פיתוח נוסף של מאגר תמר. עושה רושם שלאחר שנים ארוכות של קיפאון במשק האנרגיה הישראלי והתעסקות בלתי פוסקת ברגולציה, דברים מתחילים לזוז והתעשייה עולה על פסי צמיחה ופיתוח.
במקביל למהלכי הפיתוח, משרד האנרגיה מקדם את 'פתיחת הים לתחרות' – חלוקה של 24 רישיונות חיפוש חדשים במטרה למשוך לישראל חברות אנרגיה בינ"ל שיעזרו לנו לממש את מלוא פוטנציאל הנפט והגז האדיר של ישראל, תוך קידום התחרות הנחוצה במשק הגז. בנוסף, מתקיימים כל העת מגעים לשיתופי פעולה אזוריים, שיוכלו לבסס את אזור 'אגן הלבנט' כשחקן אנרגיה בולט ומשמעותי בזירה הבינ"ל.
כלל המהלכים מעידים על עדנה מחודשת של משק הגז, והתעניינות גוברת מצד משקיעים וחברות אנרגיה בינ"ל בפוטנציאל הגלום בישראל. עם זאת, נקודת הזמן הנוכחית היא שעת המבחן הגדולה של משק האנרגיה הישראלי: האם נצליח הפעם למשוך לכאן משקיעים חדשים? האם נצליח לשכנע שעברנו את כל המהמורות הרגולטוריות ושישראל פתוחה לעסקים?
השיח הציבורי על עתיד תעשיית הגז הישראלית נוטה להתכנס לתוך דיונים פנימיים, שאינם לוקחים בחשבון את התדמית הבינ"ל שנוצרה לישראל במהלך השנים האחרונות. מאז תגליות הגז הגדולות של תמר ולווייתן, כללי המשחק של משק הגז שונו באופן דרמטי וחסר תקדים: החל במסגרת ועדת ששינסקי שקבעה כי חלקה של המדינה מתגליות הגז יעמוד על כ-60%, עבור בוועדת צמח שהטילה מגבלות על ייצוא הגז, וכלה במתווה הגז, שקבע כי קבוצת דלק ונובל אנרג'י יידרשו למכור או לדלל את החזקותיהם במאגרי הגז, כדי לעודד תחרות.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוסר ההחלטיות הרגולטורי והעיכובים הנמשכים בפיתוח משק הגז הישראלי לא נעלמו מעניהם של המשקיעים הזרים וחברות האנרגיה הבינ"ל, שמעניקים לישראל 'פרמיית סיכון' גבוהה במיוחד לאור התנאים הגיאו-פוליטיים הייחודיים לישראל והשינויים הרגולטוריים התכופים. כעת, הם דורשים לדעת בוודאות, לפני כל השקעה, כי המשטר הרגולטורי הישראלי לא עתיד להשתנות בעתיד הקרוב ושאין סכנה רגולטורית להשקעות של מיליארדי דולרים במשק הישראלי.
היום, חובת ההוכחה על מדינת ישראל. משרד האנרגיה עתיד לצאת בחודשים הקרובים ל'רוד-שואו' גלובאלי, בסינגפור, לונדון וניו-יורק, מתוך מטרה לשכנע שחקנים נוספים להיכנס לשוק הישראלי. לאור אירועי העבר, לא יהיה די בהצבעה על פוטנציאל הנפט והגז המרשים של ישראל, ושר האנרגיה יובל שטייניץ ובכירי משרדו ייאלצו לעסוק לא מעט בשכנוע הגופים הבינ"ל, הן בסקטור האנרגיה והן בסקטור הפיננסי, שישראל נחושה לשמור על יציבות רגולטורית ועל עמידה בנורמות הרגולטוריות שנהוגות בעולם המערבי.
במקביל, על משרד האנרגיה להציג תכנית אסטרטגית לעידוד פיתוח של מאגרים קטנים ובינוניים שיימצאו על ידי השחקנים החדשים. 'מדיניות השדות הקטנים' נהוגה במדינות רבות, ובמסגרתה המדינה מתחייבת מראש על הקלות רגולטוריות לשחקנים שעתידים לפעול לפיתוח שדות חדשים ולעידוד התחרות. כך למשל, המדינה יכולה להציג הקלות על ייצוא ממאגרים קטנים, שימוש בתשתית קיימת וגם הקלות במיסוי.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- 5.רוני 18/11/2016 13:56הגב לתגובה זוכל מי שינסה להתחרות במונופול יקבל קנס שהוצאות הקידוח שלו לא יהיו מוכרות למס שישינסקי. רק למונופול כל ההוצאות מוכרות למס שישינסקי. לפיכך המס האפקטיבי למי שלא מונופול יכול בקלות לעבור את ה100%. הממשלה הבטיחה שאף אחד לא ירצה להתחרות במונופול. ״פתיחת הים״ היא רק כדי לזרות חול בעינים.
- 4.גילוי נאות זה חובה 10/09/2016 11:16הגב לתגובה זותחשבו ברצינות על גילוי נאות. שבטעות הרשות לניירות ערך לא תכנס לתמונה.
- 3.מומחה פיננסי 06/09/2016 12:07הגב לתגובה זוהחבר הנכבד שכח לציין כי הוא בעל אינטרס בהיותו בעל שליטה בשותף הכלכלי של "הזדמנות ישראלית" ולכן נהנה מדמי ניהול קבועים וחסרי סיכון כמו גם דמי מפעיל - יודגש כי אלו מהגבוהים בתעשייה וגורמים נזק אדיר למחזיקי יחידות ההשתתפות
- 2.יאיר 05/09/2016 17:11הגב לתגובה זוושיתנו למישהו להרויח כאן.אני כבר רואה את מקהלת הצדקנים מתחילה ביללות ובכיות על "הטייקונים" אם וכאשר ימצאו כאן נפט,ואת המיסוי עולה ל - 95%.
- 1.ערן 05/09/2016 14:01הגב לתגובה זוהגז יכול להעיף את הכלכלה שלנו לשיאים חדשים, אבל חייבים לייצר את התנאים להשקעה גם בשדות קטנים ולעודד עוד ועוד חיפושים

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7