איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין

מאלף פאונד לחיסון של עשרות מיליארדי דולר; הסיפור של זוכת פרס נובל

פרופ' קטלין קאריקו, היגרה לארצות הברית מהונגריה עם 900 פאונד אותם החביאה בתוך הצעצוע של בתה; כעבור ארבעה עשורים המחקר שלה נמכר במיליארדים רבים וסייע בהשתלטות העולמית על מגיפת הקורנה; אתמול היא קיבלה את ההודעה כי זכתה בפרס נובל לרפואה
איתן גרסטנפלד | (7)

ועדת פרס נובל לפיזיולוגיה ופואה לשנת 2023 החליטה אתמול להעניק את הפרס הנחשב לשני מדענים, פרופ' קטלין קאריקו ופרופ' דרו וייסמן, על תרומתם לחקר ה-RNA אשר תרם לפיתוח חיסוני הקורונה בקצב חסר תקדים במהלך התפשטות הנגיף. השניים יחלקו את את הפרס על סך 11 מיליון קרונות שוודיות (כ-900 אלף דולר).

פרופ קתלין קריקו,  צילום מטוויטר

      פרופ קתלין קריקו,  צילום מטוויטר

לקריאה נוספת

אחרי ההצלחה בקורונה: חיסוני ה-mRNA יצליחו להילחם בסרטן?

לאחר פרסום דבר הזכייה אמרה יו"ר ועדת הפרס היוקרתי, פרופ' גונילה קרלסון, כי התגלית שלהם הייתה קריטית להפיכת פלטפורמת חיסוני ה-mRNA למתאימה לשימוש קליני, במהירות, כאשר היא הייתה נחוצה ביותר. "אני חושבת שמבחינת הצלת חיים, במיוחד בשלב המוקדם של המגיפה, זה היה מאוד חשוב", היא צוטטה בהודעה לתקשורת.

קאריקו וויסמן אשר עבדו יחד הצליחו להתגבר על אחד המכשולים המשמעותיים בפיתוח של חיסונים המבוססים על טכנולוגיה של mRNA - התגובות הדלקתיות שהפכו אותם לבלתי מתאימים לשימוש רפואי mRNA. השניים גילו שבעזרת ביצוע שינויים כימיים קטנים למולקולות ה-mRNA, ניתן לבטל את התגובות הדלקתיות הלא רצויות הללו, אך חשוב מכך להגביר באופן ניכר את הייצור של חלבון המטרה. גישה אשר הפכה לבסיס לחיסונים של פייזר ומודרנה.

מהברחת כסף לארצות הברית לתגלית של מיליארדים

מלבד התגלית פורצת הדרך, שסייעה בהתמודדות העולמית עם המגפה שגבתה את חייהם של מיליונים, סיפור חייה של מי שעומדת מאחוריו הוא לא פחות מסנסציוני. פרופ' קאריקו, גדלה בעיירה קטנה במרכז הונגריה, שם התגוררה משפחתה בדירת חדר ללא מים זורמים, או מכשירי חשמל כמו מקרר וטלוויזיה. עם זאת, כבר מגיל צעיר היא גילתה כשרון יוצא דופן בלימודים, אותו היא יישמה בלימודים גבוהים בתחום הביולוגיה. לאחר השלמת עבדות הדוקטורט שלה, המשיכה קאריקו את המחקר שלה באקדמיה ההונגרית למדעים בסגד.

במהלך תוקפה זו, היא אולצה לעבוד כסוכנת של המשטרה החשאית ההונגרית, לנוכח איומים הנוגעים לעתיד הקריירה שלה וכן בנוגע לחייו של אביה. אך לאחר שב-1985 איבדה המעבדה שבה פעלה את המימון שלה, היא החליטה לעזוב את המדינה לטובת ארצות הברית, יחד עם בעלה ובתה בת השנתיים. בעת שהיגרו השלושה הבריחה קאריקו 900 פאונד, אותם השיגה בתמורה למכירת מכוניתה, בתוך דובי הצעצוע של בתה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בארצות הברית היא פגשה את ויסמן, עמיתה לפרס, בסוף שנות ה-90 ליד מכונת הצילום המחלקתית באוניברסיטת פנסילבניה. השניים שיתפו פעולה ויחד החלו לחקור את ה-mRNA כתרופה פוטנציאלית, תוך שימוש במימון של ויסמן כדי לממן את הניסויים שלהם. אך בכך לא תמו תלאותיה של קאריקו שנתקלה יחד עם ויסמן בספקנות רבה מצד העולם המדעי. באמצע שנות ה-90, היא אף הורדה בדרגה על ידי אוניברסיטת פנסילבניה בשל המחסור במימון שנוצר למחקר שלה.

עם זאת וחרף כל הקשיים בדרך היא לא הפסיקה להאמין בחשיבות שבמחקר וביכולת שלו להשפיע על חייהם של מיליונים. לאחר קבלת הפרס אמרה קאריקו לגרדיאן הבריטי, כי היא מעולם לא פקפקה בכך שהגישה שלהם תעבוד. "תמיד ייחלתי שאחיה מספיק זמן כדי לראות שמשהו שעבדתי עליו יאושר", אמרה.

מיליונים לעומת מיליארדים

מלבד התהילה והכבוד להם זוכים בימים אלו קאריקו ווייסמן, הם צפויים גם להתחלק בפרס כספי של 900 אלף דולר. לאורך הדרך זכו השניים בפרסים שונים בגובה של מיליוני דולרים בודדים. עם זאת, סכומים אלו הינם צנועים ביותר ביחס לסכומים אותם רשמו חברות התרופות שפיתחו ושיווקו את החיסונים עלל בסיס הממצאים של השניים. ניתן רק להעריך שסכומים אלו רק ילכו ויגדלו, בהנחה וחיסוני הסרטן המותאמים אישית, המבוססים על טכנולוגיה דומה, יוכיחו יעילות דומה וישווקו גם הם.

כך למשל, את השנה החולפת (שנת 2022) סיימה ענקית התרופות פייזר עם הכנסות של מעל 100 מיליארד דולר. כמעט 57 מיליארד דולר מתוכם הונעו על ידי המוצרים להתמודדות עם נגיף הקורונה, החיסון והגלולה האנטי-ויראלית שפיתחה Paxlovid. החיסון לבדו, הניב לחברה הכנסות של 37.8 מיליארד דולר, עלייה של 3% ביחס למכירות של החיסון במהלך שנת 2021.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אפילו הסינים הבינו 03/10/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
    השיטה שלהם של הסגר טוטאלי נכשל, הווירוס היה חכם מהם. נראה שהסיכון עם החיסון קטן מהסיכון ללא חיסון
  • 3.
    שמחי 03/10/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
    שני ניפלאים ויבורכו מליוני בני אדם ניצלו ממות בזכותם
  • 2.
    אחלה חיסון בזכותו קיבלתי תו ירוק (ל"ת)
    צבי 03/10/2023 07:36
    הגב לתגובה זו
  • אייוורמקטין 03/10/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    עוד כבש מטומטם שהשתתף בניסוי שנכשל ..מעניין מדוע כל המחוסנים כל הזמן חולים בקורונה( אלא שלא קיבלו אוטם בשריר הלב) .....אחלה חיסון אין מה לאמר
  • 1.
    ממתין לתגובות של החשוכים ומעודדי הקונספירציות (ל"ת)
    ס 03/10/2023 06:56
    הגב לתגובה זו
  • מיוקרדיטיס 03/10/2023 08:35
    הגב לתגובה זו
    מתעלם מכל הנתונים על תופעות הלוואי?
  • זאב 03/10/2023 08:15
    הגב לתגובה זו
    כנראה לא תספיק לקבל תשובות החיסון יעשה את העבודה או מלאך החבלה בעה'
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.