תקדים: 8 שנות מאסר וקנס של 5 מ' ש' לתושב אילת שגנב קריפטו
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את אפק זרד, תושב אילת בגניבת 75 אלף מטבעות דיגיטליים, בשווי כולל של 22 מיליון שקל וגזר עליו 8 שנות מאסר בפועל, תשלום קנס של 5 מיליון שקל למדינה ועוד 258 אלף שקל למתלונן.
לפי גזר הדין, זרד ניצל את קשרי החברות שהיו לו עם המתלונן שעסק בהשקעות במטבעות מבוזרים, וכן את העובדה שהייתה לו גישה לדירתו, חדר למחשבו האישי וגנב את פרטי הארנק הדיגיטלי שלו עליו היו 75 אלף מטבעות קריפטוגרפיים מסוג DASH, שערכן באותה עת עמד על כ- 82.5 דולר ליחידה, כך ששווי השוק שלהם ביום הגניבה הסתכם במעל 22 מיליון שקל.
בית המשפט הרשיע את זרד בכל העבירות שיחסה לו הפרקליטות בכתב האישום של גניבה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, חדירה לחומר מחשב ועבירת ערמה ותחבולה לפי פקודת מס הכנסה – לאחר שקבע כי עדותו של אינה אמינה.
עו"ד גיורא חזן מפרקליטות מחוז דרום ביקש בשלב הטיעונים לעונש מבית המשפט לקבוע בעניינו של הנאשם עונש הולם שינוע בין 12-15 שנות מאסר בפועל, פיצוי מקסימלי הקבוע בחוק למתלונן ולאור המניע הכלכלי המובהק של העבירה, להטיל עליו קנס גבוה לקופת המדינה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין היתר טען עו"ד חזן, כי "המטבע הדיגיטלי הוגדר כנכס הון, שימוש במטבעות דיגיטליים במסגרת המסחר המקוון הפך נפוץ יותר וישנו אינטרס ציבורי רב בהרתעת עבריינים מביצוע עבירות הקשורות למסחר במטבעות דיגיטליים ויצירת יציבות ובטחון מסחרי...
"אומנם מדובר בפלטפורמה חדשה בה בוצעה העבירה, אך הנזק שנגרם למתלונן הינו נזק רגיל וישן, ממש כפי שהיה נגרם אילו היה נכנס הנאשם לביתו של המתלונן וגונב עשרות רבות של מיליוני שקלים", טען.
- 10.שרון 11/11/2021 05:40הגב לתגובה זוהוא נענש על גניבה. ועל השקרנות שלו. ומגיע לו. הערך של המיספרים גדול מאפס.
- 9.למה התיק לא נסגר מחוסר ענין לציבור (ל"ת)ברור 05/10/2021 12:24הגב לתגובה זו
- 8.1 31/08/2021 20:19הגב לתגובה זוהחזיר את הכסף שזה כבר לא השתלם לו
- 7.אחד 11/08/2021 22:49הגב לתגובה זוכמובן שלאחר שישלם למדינה 5 מיליון מתוך המיליון שגנב לא ישאר לו לשלם את ה258000 למתלונן
- 6.בחדשות 10/08/2021 04:48הגב לתגובה זועסקה לא רעה…יצא בעוד 5 שנים מהכלא לאחר ניכוי שליש….משמע על כל שנה בכלא הרוויח 5 מליון…כלא בארץ זה בית מלון
- 5.dw 09/08/2021 18:34הגב לתגובה זומה קרה לשאר 21 מיליון השקלים שנגנבו (או 16 אם ננכה 5 קנס) ? אחרת מדובר במהלך שתמורת 8 שנים בכלא העבריין מקבל 16 מלשח, כלומר 2 מיליון שקל לשנה. לא רע. זה יותר ממה שרוב הישראלים מרוויחים.
- 4.נסן 09/08/2021 16:23הגב לתגובה זואו שהמדינה הרוויחה ?
- 3.אלון 09/08/2021 16:11הגב לתגובה זולא הבנתי אם הכסף חזר לבעליו....המדינה לקחה 5 מיליון לפני שחזר לבעלים הכסף והוא קיבל 250000 שקל סהכ הגיוני
- 2.ציוני 09/08/2021 16:06הגב לתגובה זומה עם ה22 מיליון שח האם הוחזרו או לא ואם אם לא מדוע שילם לקורבן 270 א ש מה עם עוד 21 מיליון
- 1.מערכת המשפט סלחנית (ל"ת)חגי 09/08/2021 15:43הגב לתגובה זו
.jpeg "קריפטו")
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
