האחים אמיר יקבלו שכר של עד 7 מיליון שקל - סביר או גבוה?
האחים שלומי ויוסי אמיר בעלי השליטה בפועל בשופרסל והמנהלים שלה, מבקשים לקבל שכר חודשי של 250 אלף שקל לכל אחד מהם. בנוסף, הם מבקשים לקבל מענק שנתי משתנה ומדורג שינוע בין 0.25% ל-1.0% מהרווח לפני מס לא כולל הוצאות חד־פעמיו ורווחים חד פעמיים. המענק המקסימלי לכל אחד - 4 מיליון שקל, ומכאן שהשכר וההטבות המקסימליים לכל אחד - 7 מיליון שקל.
האחים אמיר - מניית שופרסל זינקה פי 2, עכשיו מגיע התשלום (קרדיט: מורג ביטן)
התנאי הבסיסי לקבלת מענקים הוא רווח של 200 מיליון שקל לפני מס, זה תנאי ששופרסל עומדת בו בקלות. השכר וההטבות של האחים אמיר יהיה פי 40 עד פי 70 מהשכר הממוצע שלעובדי שופרסל, אבל, השאלה החשובה היא האם השכר ראוי בהינתן הביצועים של החברה והתנהגות המניה.
שופרסל עלתה פי 2 מאז שהחלו הדיבורים עם האחים אמיר. המוסדיים עשו עסקה טובה כשהכניסו אותםל פנימה, כשהם עצמם כמובן עשו עסקה נהדרת - רווח של כ-700 מיליון שקל בחצי שנה. לכן, אולי יהיו ניסיונות לצמצם את המענק, או להרים את הרף לקבלתו (שזה הגיוני מאוד - הרף כרגע לא מאתגר), אבל נראה שהגופים המוסדיים יאשרו לאחים שכר והטבות בסדר גודל כזה.
- שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח
- שופרסל: הרווח זינק ב-76% ל-157 מיליון שקל; ההכנסות ירדו ב-6.8% ל-3.5 מיליארד; מכפיל הרווח - כ-15
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, בהשוואה למנכ"לים אחרים ובהשוואה לחברות אחרות בתחום וחברות בגודל, זה לא שכר חריג. עם זאת, כאן מדובר בשני מנהלים, בעוד שבמקומות אחרים השכר מהוא לאחד.
- 5.מי צריך אוניברסיטה או 5-6 לתואר? (ל"ת)sdsd 13/10/2024 13:14הגב לתגובה זו
- 4.מנחם 27/09/2024 12:06הגב לתגובה זואני עם שופרסל גמרתי
- 3.SHIKA 27/09/2024 10:31הגב לתגובה זוהבונוס נגזרת של יכולת האחים לא לשלם לספקים/עובדים, ולקחת כמה שיותר מלקוחות. אין שכל בענף הלאו קוסט, הרבה גאוותנות חלולה יש, שכל אין. וכל זה מלקוח לשעבר של שופרסל דיל שעבר לקנות מרמי לוי.
- 2.אור 27/09/2024 10:21הגב לתגובה זוסביר בהתאם לביצועי החברה והמניה. די לבולשביזם.
- 1.פולני פלמוני 27/09/2024 09:49הגב לתגובה זומוחרמת ע"י רוב חברי ומכרי...
המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
איך היה שוק העבודה הגלובלי השנה ומה צפוי בשנה הבאה?
האטה כלכלית, גלי פיטורים והתפתחויות מואצות בבינה מלאכותית הפכו את יחסי הכוחות בעולם העבודה הגלובלי. עובדים חשים זאת בשכר, בעומס ובחוסר הוודאות. בעוד שבשנים האחרונות, מנכ"לים התמקדו ב"מלחמה על טאלנטים", עם הצעות של עבודה גמישה, חופשות מורחבות והטבות. בשנה האחרונה, הטון השתנה. חברות דורשות חזרה למשרדים, קיצוץ בהטבות והארכת שעות עבודה. דוחות מראים שרוב העובדים מושפעים או מצפים להשפעה של AI על תפקידם. חצי מהעובדים על פי סקרים שונים חוששים מאובדן משרה. מנכ"לי אמזון, סיילספורס, מטא וחברות רבות משתמשים ב-AI ככלי ללחץ, ומאותתים שעובדים חייבים להתייעל או להתמודד עם תחלופה. בפועל, שיעורי הפיטורים בטק עלו, כשענקיות הטק ותעשיית הטק בכלל, מחליפות עובדים ב-AI.
חברות קיצצו בעובדים זוטרים - ג'וניורים וגם במנהלי ביניים. AI מחליף עבודות אוטומטיות ובעצם מבטל את הצורך בג'וניורים והוא גם מבטל חלק מפיקוח אנושי. ה-AI עצמו יכול לנהל ולפקח צוותי עבודה, ואפילו בלי רגשות שזה במקרים רבים עדיף.
עובדים מדווחים על משרות שדורשות כישורים רחבים יותר, מה שחולק בעבר בין שלושה תפקידים, כעת מוטל על אחד. השכר לא תמיד עולה בהתאם. עם זאת, יכולות עבודה חזקות והכרות עם כלי AI עוזרים - פרמיות לשימוש ב-AI מגיעות ל-10-15% במקצועות טכנולוגיים, אבל רק למי שמתמחה.
AI כגורם מרכזי בשוק העבודה
בינה מלאכותית אינה רק כלי טכני, אלא מנוף ניהולי. חברות משלבות AI כדי להפחית תלות בעובדים. על פי מחקרים, מבין העובדים שמשתמשים ב-AI באופן יומיומי, כשליש חוסכים ארבע שעות או יותר ביום, לעומת כ-10% בקרב משתמשים שבועיים. זה מאפשר לחברות להפחית כוח אדם ב-30-50% בתחומים כמו ניתוח נתונים וניהול פרויקטים. באמזון, למשל, יעדי פרודוקטיביות עלו ב-20% לאחר אימוץ AI, עם דרישה מעובדים להוכיח ערך מעבר לאוטומציה.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסקרים מ-2025, כ-50% מהעובדים בחברות שעברו שינויים מבוססי AI חוששים לביטחונם התעסוקתי. מנכ"לים משתמשים בכך כדי לדחוף להתייעלות: "תלמדו כלים חדשים או תוחלפו". זה משפיע גם על גיוס; מועמדים נבחנים על יכולת עבודה עם AI, לא רק על ניסיון. בתעשיית הטק,
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
