חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ההודים חתמו על ההסכם עם ארית - והצבר זינק פי 2 ל-1.4 מיליארד שקל

ההסכם בין ארית לחברה ההודית במסגרת המכרז בסך של 210 מיליון דולר ל-10 שנים נתחם סופית; המניה עלתה ב-66% מתחילת השנה אך עם הזמנות חד פעמיות, עכשיו מדובר בהזמנה לטווח ארוך; המניה קופצת ב-17% לשווי של 730 מיליון שקל
רוי שיינמן | (1)

ארית ארית תעשיות -0.96% היא אחת מהחברות הביטחוניות שזוכות לביקושים גדולים בשנה-שנה וחצי האחרונות. המניה שלה זינקה ב-220% בשנה וחצי האחרונות על רק הזמנות גדולות שנכנסו שהעלו את הצבר שלה ל-700 מיליון שקל. באוויר היה את ההסכם מול החברה ההודית BEL (שזכתה במכרז של הצבא ההודי, כלומר ארית היא קבלנית משנה), אבל לא הייתה וודאות שהוא ייחתם.

זה העלה סימני שאלה סביב המניה של ארית כפי שכתבתנו בעבר, בעיקר בגלל שרוב ההזמנות שארית קיבלה היו חד פעמיות - אבל עכשיו נחתם ההסכם עם החברה ההודית, והוא לתקופה של 10 שנים.

סך ההסכם הוא 200 מיליון דולר, כלומר 20 מיליון דולר לשנה שהם בערך 72 מיליון שקל, זה סכום שאמור יותר מלהכפיל את קצב ההכנסות השנתי של ארית לפני ההזמנה הזו (ובלי להתחשב בהזמנה חד פעמית נוספת שקיבלה לאחרונה מלקוח בארה"ב). 

איך זה ישפיע על הרווח? הרווחיות של ארית נכון להיום עומדת על 20% (תפעולית) אבל זה נתון שעולה ככל שגדלים, זאת מכיוון שיש הרבה הוצאות שלא משתנות. אם ניקח תרחיש אופטימי בו ארית תהיה ברווחיות תפעולית של 30%-40%. ההכנסות כולל ההסכם מול החברה ההודית צפויות להסתכם בשנה בערך ב-130 מיליון שקל. רק זה שווה רווח של בין 39-52 מיליון שקל בשנה, וזה עול בלי הזמנות חד פעמיות כאמור.

החברה דיווחה לפני כחודש על הזמנה בסך 310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה שצפויה להיות מסופקת ב-2025, וגם היא צפויה להיות כלולה בשורת ההכנסות.

הסיפור עם ההזמנה מהודו הוא שהיא נותנת למשקיעים וודאות מסוימת. אלה 72 מיליון שקל בשנה (בערך, בהתאם לשער הדולר) שבגדול מובטחים כל שנה ל-10 שנים הקרובות. במידה והרווח ישתפר כאמור הוא צריך לעמוד על בין 39-52 מיליון שקל אבל המשקיעים גם מניחים שהזמנות נוספות ימשיכו לזרום, השאלה הגדולה אם גם באפיק ההזמנות החד פעמיות החברה תראה גידול שיצדיק את השווי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלוף הבורסה הישראלית - תמיד יש חוזים תמיד מפסידים (ל"ת)
    משקיע 09/12/2024 16:05
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר ואורמת יורדות 2%, הבנקים מוסיפים 0.4% - פתיחה מעורבת במדדים

מניות השבבים הדואליות שהובילו את המדד לסגור בירוק בוהק אתמול, מכבידות על הפתיחה כשהבורסה פותחת במגמה מעורבת; זה מגיע לאחר שהאופטימיות בוול סטריט נעלמה עם הספקנות של יו"ר הפד'; הבנקים מטפסים עם הבעת אמון מסוכנות הדירוג פיץ'
מערכת ביזפורטל |

אחרי יום חיובי במיוחד הבורסה פותחת במגמה מעורבת. כאשר ת"א 35 מאבד 0.2%, ת"א 90 יציב עם נטיה לעליות של עד 0.1%.


סוכנות הדירוג פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים הגדולים - לאומי, פועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט - זה מגיע עוד לפני עדכון דירוג האשראי של מדינת ישראל כשבעצם יש כאן אמירה של תמחור מחדש של הסביבה העסקית עם הנחה שסיום המלחמה מתקרב. למעשה, האי-ודאות הביטחונית הייתה עד עכשיו ה"תירוץ" העיקרי של הנגיד להימנע מהפחתת ריבית, וכעת הסבירות להפחתת ריבית בהחלטת סוף נובמבר נראית כמעט ודאית.

כשהמשקיעים שומעים הורדת ריבית הם מיד חוששים שבתרחיש של הורדת ריבית, מרווחי הריבית של הבנקים ייפגעו והרווחיות תישחק. אבל אם בוחנים את המצב לאשורו רואים שהמערכת הבנקאית ערוכה היטב לשינוי כזה. היא רזה, היא דיגיטלית ויעילה הרבה יותר מבעבר, עם יחס הוצאות להכנסות נמוך משמעותית ויכולת לייצר רווח גם בסביבה של ריבית נמוכה. אפשר לומר שפיץ' "מצטרפת" לניתוח שכבר פרסמנו כאן - שהבנקים ממוצבים טוב יותר מחברות הביטוח. בזמן שחברות הביטוח נסחרות במכפילי רווח מייצגים גבוהים של 15-20, הבנקים נסחרים סביב מכפילים של 11-13, גם אחרי שמגלמים את הפגיעה האפשרית מהריבית. יש עדיין פער שמדגיש את הבסיס התפעולי היציב יותר של הבנקים זה גם הסיבה שאנחנו רואים לאחרונה היפרדות בביצועי המניות של חברות הביטוח והבנקים - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח.

הבנקים יכולים להמשיך להתייעל ולצמצם עלויות, אבל נראה שיש כבר מי שלוטש עיניים לרווחים שלהם. ברבעון השני הרוויחו הבנקים כ-8.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-12% לעומת התקופה המקבילה ויש כמה "רובין-הודים" שרוצים לחתוך להם בזה. בדיון שנערך בסוף השבוע בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר סמוטריץ' על תקציב 2026, העלה נתניהו הצעה לקדם מס מיוחד על רווחי הבנקים, בהיקף של כשלושה מיליארד שקל בשנה, כשהתקבולים יועברו ישירות לרוכשי דירות שהמשכנתאות שלהם התייקרו עם עליית הריבית. הפרטים עדיין לא סופיים, וספק גדול אם זה יקודם בפועל. אפשר לחשוב על אלף ואחת סיבות לצמצם את הרווחים של הבנקים אבל הצורה הזאת נועדה בעיקר לתדלק את העליות בשוק הנדל"ן וכנראה נדחפת על ידי לוביסטים. מי שלקח בטיפשותו משכנתא שהוא לא יכול לעמוד בו צריך לשלם את המחיר, לא הבנקים. אפשר לדון בדרכים אחרות לשפר את "ההוגנות" כמו לחייב את הבנקים לשלם X ריבית על העו"ש, להפחית עמלות וכו' אבל המהלך הזה נשמע יותר כמו אמירה פופליסטית של שנת בחירות מאשר יוזמה שיש לה סיכוי להתממש.


הלילה הגדול של ענקיות היה אתמול אחרי סגירת המסחר בוול סטריט עם דוחות כספיים של גוגל, מיקרוסופט ומטא. גוגל עולה אחרי המסחר, מטא ומיקרוסופט יורדות חזק. כולן ממשיכות להשקיע ב-AI - אנבידיה עלתה אחרי המסחר בוול סטריט ב-2% והתממשה לעלייה של 0.8% ועדיין מדובר על זינוק של 9% בשלושה ימים. 

העליות האלו מניעות את כל השווקים וגם את הבורסה בת"א. למה בעצם? מה הקשר בין דוחות ענקיות הטק לבורסה המקומית? כשחברות הטכנולוגיה מפרסמות תוצאות טובות ועולות, זה ממשיך לייצר אווירה חיובית. אווירה חיובית זה גורם שמשפיע על השווקים - לא הכל זה מספרים וניתוחים, מניות עולות גם ואפילו בעיקר כשיש סנטימנט חיובי. אז העליות בשנים האחרונות בוול סטריט מקרינות על כל העולם.