חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ההודים חתמו על ההסכם עם ארית - והצבר זינק פי 2 ל-1.4 מיליארד שקל

ההסכם בין ארית לחברה ההודית במסגרת המכרז בסך של 210 מיליון דולר ל-10 שנים נתחם סופית; המניה עלתה ב-66% מתחילת השנה אך עם הזמנות חד פעמיות, עכשיו מדובר בהזמנה לטווח ארוך; המניה קופצת ב-17% לשווי של 730 מיליון שקל
רוי שיינמן | (1)

ארית ארית תעשיות 8.75% היא אחת מהחברות הביטחוניות שזוכות לביקושים גדולים בשנה-שנה וחצי האחרונות. המניה שלה זינקה ב-220% בשנה וחצי האחרונות על רק הזמנות גדולות שנכנסו שהעלו את הצבר שלה ל-700 מיליון שקל. באוויר היה את ההסכם מול החברה ההודית BEL (שזכתה במכרז של הצבא ההודי, כלומר ארית היא קבלנית משנה), אבל לא הייתה וודאות שהוא ייחתם.

זה העלה סימני שאלה סביב המניה של ארית כפי שכתבתנו בעבר, בעיקר בגלל שרוב ההזמנות שארית קיבלה היו חד פעמיות - אבל עכשיו נחתם ההסכם עם החברה ההודית, והוא לתקופה של 10 שנים.

סך ההסכם הוא 200 מיליון דולר, כלומר 20 מיליון דולר לשנה שהם בערך 72 מיליון שקל, זה סכום שאמור יותר מלהכפיל את קצב ההכנסות השנתי של ארית לפני ההזמנה הזו (ובלי להתחשב בהזמנה חד פעמית נוספת שקיבלה לאחרונה מלקוח בארה"ב). 

איך זה ישפיע על הרווח? הרווחיות של ארית נכון להיום עומדת על 20% (תפעולית) אבל זה נתון שעולה ככל שגדלים, זאת מכיוון שיש הרבה הוצאות שלא משתנות. אם ניקח תרחיש אופטימי בו ארית תהיה ברווחיות תפעולית של 30%-40%. ההכנסות כולל ההסכם מול החברה ההודית צפויות להסתכם בשנה בערך ב-130 מיליון שקל. רק זה שווה רווח של בין 39-52 מיליון שקל בשנה, וזה עול בלי הזמנות חד פעמיות כאמור.

החברה דיווחה לפני כחודש על הזמנה בסך 310 מיליון שקל מלקוח בצפון אמריקה שצפויה להיות מסופקת ב-2025, וגם היא צפויה להיות כלולה בשורת ההכנסות.

הסיפור עם ההזמנה מהודו הוא שהיא נותנת למשקיעים וודאות מסוימת. אלה 72 מיליון שקל בשנה (בערך, בהתאם לשער הדולר) שבגדול מובטחים כל שנה ל-10 שנים הקרובות. במידה והרווח ישתפר כאמור הוא צריך לעמוד על בין 39-52 מיליון שקל אבל המשקיעים גם מניחים שהזמנות נוספות ימשיכו לזרום, השאלה הגדולה אם גם באפיק ההזמנות החד פעמיות החברה תראה גידול שיצדיק את השווי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלוף הבורסה הישראלית - תמיד יש חוזים תמיד מפסידים (ל"ת)
    משקיע 09/12/2024 16:05
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?