חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ארית עלתה מאות אחוזים לשווי של 450 מיליון שקל - האם המחיר מוצדק?

החברה שמספקת מרעומים לצבא, קיבלה הזמנות ענקיות - איך צריך לתמחר בשווי את ההזמנות האלו ומה מעריכים המשקיעים לגבי הזמנות המשך?
אביחי טדסה | (9)

המלחמה מביאה להזמנות גדולות מהחברות הביטחוניות. אחת החברות שזוכות לביקוש גבוה היא ארית  ארית תעשיות -4.45%  שעוסקת בפיתוח ייצור ושיווק מרעומים לשוק הביטחוני. החברה קיבלה לאחרונה ממשרד הביטחון הזמנות בהיקף כולל של כ-260 מיליון שקל, זאת בנוסף להזמנה נוספת בסך של כ-120 מיליון ש"ח שהתקבלה ממשרד הביטחון בחודש נובמבר 2023. לארית יש צבר הזמנות של 446 מיליון שקל, בנוסף, חתמה על הסכם עם חברה מהודו. במסגרת ההסכם ארית תספק לחברה ההודית כ-500 אלף מרעומי ארטילריה בשנה לתקופה של 10 שנים. הסכום שיכנס לחברה הוא כ-17-19 מיליון דולר בממוצע בשנה. כלומר 170-190 מיליון דולר על פני תקופה של 10 שנים.

מניית ארית זינקה בכ-373% בשנה וחצי. העלייה הגדולה נבעה מההזמנות הגדולות. שווי השוק של החברה עומד על כ-446 מיליון שקל. המניה נסחרת לפי מכפיל רווח של 20. מכפיל יכול להעיד על כך שהמשקיעים מצפים לצמיחה מהירה ברווחים בעתיד. אך עלול גם להוות סימן לכך שהמניה יקרה מדי או נתונה לסיכון של ירידות. במקרה הזה ברור שהציפיות שההכנסות והרווחים יעלו בהמשך לאור הצבר הגדול. 

האם המשקיעים צריכים לחשב מסלול מחדש?

אם נסתכל על הנתונים נראה שאף על פי שהכנסות החברה גדלו וצבר ההזמנות התעצם, החברה הגיעה לרווחיות אבל קטנה יחסית. הכנסות החברה במחצית הראשונה של 2024 עמדו על כ-29 מיליון שקל, יותר מפי ארבע ביחס להכנסות של כ-6.6 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה מעבר לרווח נקי של כ-5.8 מיליון שקל לאחר שבתקופה המקבילה אשתקד נרשם הפסד של כ-5.6 מיליון שקל.

הרווחיות של ארית תעלה ככל שההכנסות יעלו. נניח שהם יעלו לקצב מרשים של פי 3 מהיום - כ-180 מיליון שקל בשנה. הרווחיות של החברה שעומדת על כ-20% (תפעולית) בקצב מכירות שנתי של 60 מיליון תעלה משמעותית. יש יתרון לגודל, יש הוצאות קבועות שלא משתנות בייצור, אבל יש גם הרבה הוצאות משתנות - חומרי גלם ועבודה שיעלו במקביל. ניקח תרחיש אופטימי לארית, מאוד אופטימי של רווחיות תפעולית של 33% עד 40%. במצב כזה, ואחרי מס, החברה מרוויחה בשנה 60 מיליון שקל כשתוך שנה וחצי - שנתיים, היא מספקת את כל הצבר העודף שקיבלה על רקע המלחמה.

הצבר הגבוה שלה, יספק לה רווח מצטבר של 120 מיליון שקל ואז היא תחזור להיות ארית של לפני המלחמה. האם זה שווה חברה של 447 מיליון שקל?

 

הזמנות חד פעמיות - רווח חד פעמי

ההזמנות שארית קיבלה שוות הרבה לשורה התחתונה, אבל כל עוד הן נתפסות כחד פעמיות הן לא אמורות להגדיל את השווי באופן שעולה על הגידול ברווחים. כלומר, צבר עודף של 350-400 מיליון שקל שווה 120 מיליון לשווי, אולי קצת יותר, אבל כל עוד אלו לא הזמנות פרמננטיות, אין כאן גידול מעבר לכך בשווי.

ארית עלתה בשווי מרמה של 100 מיליון לפני שנה וחצי ל-447 מיליון - כלומר עלייה של כמעט 350 מיליון שקל. המשקיעים סבורים שההזמנות יזרמו בקצב גדול. אחרת אין הסבר לשווי שלה. 

ארית סובלת מבעיות ייצור, במחצית הראשונה של השנה החברה ביצעה התאמות במפעל על מנת לעמוד ביעדי הייצור. הפעולות שנקטה החברה כללו גם הוספת קווי ייצור והגדלת כוח אדם. עם זאת, החברה ציינה שתוכנית הייצור החצי שנתית לא מומשה במלואה. לפי הנהלת החברה, בחציונים הבאים כושר הייצור של החברה צפוי לעלות באופן משמעותי. בינתיים היא לא עומדת ביעדי המכירות, השאלה אם הצבא מסתמך עלייה או משיג מרעומים ממקומות נוספים?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לסיכום - השווי של ארית מנופח ביחס לצבר הקיים ונובע כנראה מההערכה שיהיו הזמנות המשך גדולות. אם אתם חושבים שקצב ההזמנות יירד בהמשך, אתם תעריכו שהמחיר גבוה, אם כי, מלחמה בצפון עשויה לייצר לארית עבודה נוספת. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נכון ל 04.11 - 5 וגם 7 צדקו.. תראה 1000 מלמעלה ? (ל"ת)
    דודי 04/11/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
  • נו אז גם אתה צדקת (ל"ת)
    גוני 07/01/2025 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתב פסימי 24/09/2024 09:29
    הגב לתגובה זו
    "כשתוך שנה וחצי - שנתיים, היא מספקת את כל הצבר העודף שקיבלה על רקע המלחמה" ומה עם החוזה הענק ל 10 שנים ? מה עם הזמנות המשך משרד הביטחון וחברות נוספות ? מה עם המשך הזמנות שוטפות מהודו (סביר שהמתחרים מרוסיה ממקדים ייצור לצורכי פנים ולכן השוטפה ההודית צפויה להפוך לספק יחיד בטווח הנראה לעין..) בקיצור, תמיד יש סיכון בהשקעות אך הפוטנציאל מאוד חיובי. דעתי בלבד.
  • 6.
    משה 23/09/2024 15:42
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד, החברה תחלק המון דיבידנדים ואז שווי השוק ירד בהרבה ומכפיל הרווח יהיה נמוך
  • 5.
    פוזציה ? 23/09/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
    הכתב שכח לציין שהזמנות חוזה צבא הודו ל 10 שנים עדיין לא נכנסו - וזה אחד מצפי המשקעים במניה. סביר להניח שסוף 2023 ובמהלך 2024 החברה מתעדפת את צהל וכנראה יש תיאום מול הודו למימוש חוזה רב שנתי החל מ 2025.. לכן צפוי גם עיבוי נוסף בצבר וגם גידול רב שנתימשמעותי בהכנסות לטווח ארוך. לכן הנייר כרגע נסחר בחסר ואפילו משמעותי.. הצלחות.
  • 4.
    יוסי 23/09/2024 12:59
    הגב לתגובה זו
    כתבתי תגובה על הטעויות במאמר. משום מה, לא פורסמה.
  • 3.
    ע 23/09/2024 12:45
    הגב לתגובה זו
    בנוסף עם חשש מאמברגו רק ייצור ישראלי ייתן מענה לצרכי המדינה, כך שגם המרג'ין יכול לעלות.
  • 2.
    היית עדין (ל"ת)
    יורם 23/09/2024 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איפה אבישי עובדיה? 23/09/2024 08:41
    הגב לתגובה זו
    איך הכתב מחשב שווי ? לא מתייחס להזמנות מהודו?
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?