רפי אלדור
צילום: פייסבוק

"צריך לשמור את המשק באוויר, כדי שיפעל כמו קפיץ אחרי המשבר"

פרופ' רפי אלדור מסביר שהקריאה לממשלת אחדות נועדה כדי לאפשר את הרחבת תקרת החוב ולהזרים כסף למשק ומסמן את המפסידים; וגם -  "צריך הרחבה פיסקאלית", 
ארז ליבנה | (5)

בעולם של כלכלני המאקרו, מסתכלים מלמעלה, להעריך את המצב בעזרת הידע הקיים ולכמת אותו לסיכון. הסיכונים שהם גוזרים, משפיעים לכל רוחב השוק. כרגע, לפחות בשווקים, המצב המסתמן הוא שאי אפשר להעריך את ההשפעה, עד שלא תהיה לנו פיסת אינפורמציה חשובה אחת - מה משך הזמן שייקח המשבר. 

זה ישפיע על כמה מהר נצליח לצאת ממנו. הדרך, לפחות לפי פרופ' רפי אלדור, מרצה בכיר במרכז הבין תחומי ומומחה לניהול סיכונים, זה להרחיב את הגירעון. אין ברירה אחרת לטענתו.

"יש את מה שיש ויש את מה שצריך לעשות. מה שיש זה כלכלה שנעצרת. המדינה באפידמיה. והיא נעצרת בכל הרמות. הסחר, הייצור, גם בישראל וגם בעולם. זה משבר עולמי שלא היה לנו כזה", אומר פרופ' אלדור בראיון לביזפורטל. 

"מה שעושה בנק ישראל זה להורות לבנקים לתת כסף. הציבור צריך את הכסף בזול עם ריבית אפסית. בנק ישראל יזרים כסף למשק באמצעות הבנקים ואג"ח ממשלתי. צריך הרחבה פיסקאלית. צריך להגדיל את הגירעון. זה הזמן. אם יש פעם אחת שצריך לעזור לאנשים זה עכשיו. בגלל זה ראש הממשלה רוצה ממשלת אחדות, כדי להגדיל את תקרת הגירעון", הוא אומר.

אתה מסכים שאחנו נמצאים בטריטוריה חדשה?

"זו טריטוריה בריאותית חדשה. לא עברנו מגפה כזו. מבחינת משברים במשק עברנו כאלה בצורה מקומית, אבל לא ברמה הגלובלית. צריך לזכור שאנשים בבית והם לא עובדים". 

מה צריכה לעשות הממשלה?

"הממשלה צריכה לייצר מצב של קפיץ. שהמשק יקפוץ אחרי המשבר".

עד כמה ההתאוששות כאן תלויה בארה"ב ואירופה?

"הכל שאלה של זמן. תוך כמה זמן יגמר המשבר ונתגבר על הנגיף. אם תוך זמן קצר נפתר המשבר או לחילופין עד מתי נשב בבית. אם נשווה את זה למלחמות, מלחמה קצרה לא משפיעה. אבל אירוע מתמשך כמו אינתיפאדה, יכול בהחלט להיות בעל השפעות ארוכות טווח".

כל מדינה הציגה שיטה אחרת להתמודד עם הנגיף, איך זה ישפיע על השווקים?

"ברור שתהיה לזה השפעה. לא ברור איזו שיטה תצליח. כמו שאמרתי, מה שאנחנו צריכים לעשות זה לעזור לכלכלה לחזור לעצמה. אנחנו צריכים להחזיק את המשק כמה שיותר באוויר ושלא ייפול - באמצעות הרחבה מוניטארית ופיסקאלית". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בסין אנחנו רואים שלקח לאנשים זמן לחזור, זה ייקח גם בישראל?

"זה תלוי איך הבעיה תיפטר. אם ימצאו תרופה או שהמחלה תעבור מעצמה, אז אנשים יצאו מהר יותר". 

מי נפגע בינתיים הכי מהמשבר?

"כרגע מי שנפגע הכי הרבה זה ההייטק. בעיקר הסטארט-אפים החדשים. יש קיפאון מוחלט בהון הסיכון הצעיר. הכסף ניתן שם בתמורה להתניות מסוימות, כרגע זה נעצר. סקטור הבידור נפגע קשה. התיירות נמחקה כרגע. מלונות ייסגרו. 

זה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלנו, זה ישפיע בטווח הבינוני ארוך?

"בהחלט. זה שני כיוונים. גם אין כסף והם גם יושבים בבית. צריך לראות איך עוזרים להם". 

אילו עוד אפקטים יכולים להיות?

"יש מצב שיהיה לנו בייבי בום. כמו אחרי מלחמת העולם השנייה".

פרסמנו שהאינדיקטור של מספר הבידודים במשרד הבריאות יהווה אינדיקטור טוב להתמודד עם המשבר. אתה מסכים עם זה?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    סוחר 15/03/2020 22:50
    הגב לתגובה זו
    בושה לראות אנשי עסקים מתבכיינים ומבקשים כסף מהמדינה. הכל עומד ליפול ורואים את זה בשווקי האג"ח
  • 4.
    צודק (ל"ת)
    לגמרי 15/03/2020 21:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הורה 15/03/2020 21:17
    הגב לתגובה זו
    איזה בייבי בום יהיה?? ההורים 24 שעות עם הילדים אין סיכוי שירצו עוד ילדים אחרי סגר של שבועיים!!
  • 2.
    עמוס 15/03/2020 21:11
    הגב לתגובה זו
    מעבר של הון מהציבור לאלפיון העליון שכבר יצא מהשוק לפני שנתיים.
  • 1.
    לא יעזור הפגיעה קשה מידי (ל"ת)
    יוסי 15/03/2020 20:36
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית

סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה

ליאור דנקנר |

קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34%  , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11%   משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.

במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.


מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה

עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.

החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.

באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.