רפי אלדור
צילום: פייסבוק

"צריך לשמור את המשק באוויר, כדי שיפעל כמו קפיץ אחרי המשבר"

פרופ' רפי אלדור מסביר שהקריאה לממשלת אחדות נועדה כדי לאפשר את הרחבת תקרת החוב ולהזרים כסף למשק ומסמן את המפסידים; וגם -  "צריך הרחבה פיסקאלית", 
ארז ליבנה | (5)

בעולם של כלכלני המאקרו, מסתכלים מלמעלה, להעריך את המצב בעזרת הידע הקיים ולכמת אותו לסיכון. הסיכונים שהם גוזרים, משפיעים לכל רוחב השוק. כרגע, לפחות בשווקים, המצב המסתמן הוא שאי אפשר להעריך את ההשפעה, עד שלא תהיה לנו פיסת אינפורמציה חשובה אחת - מה משך הזמן שייקח המשבר. 

זה ישפיע על כמה מהר נצליח לצאת ממנו. הדרך, לפחות לפי פרופ' רפי אלדור, מרצה בכיר במרכז הבין תחומי ומומחה לניהול סיכונים, זה להרחיב את הגירעון. אין ברירה אחרת לטענתו.

"יש את מה שיש ויש את מה שצריך לעשות. מה שיש זה כלכלה שנעצרת. המדינה באפידמיה. והיא נעצרת בכל הרמות. הסחר, הייצור, גם בישראל וגם בעולם. זה משבר עולמי שלא היה לנו כזה", אומר פרופ' אלדור בראיון לביזפורטל. 

"מה שעושה בנק ישראל זה להורות לבנקים לתת כסף. הציבור צריך את הכסף בזול עם ריבית אפסית. בנק ישראל יזרים כסף למשק באמצעות הבנקים ואג"ח ממשלתי. צריך הרחבה פיסקאלית. צריך להגדיל את הגירעון. זה הזמן. אם יש פעם אחת שצריך לעזור לאנשים זה עכשיו. בגלל זה ראש הממשלה רוצה ממשלת אחדות, כדי להגדיל את תקרת הגירעון", הוא אומר.

אתה מסכים שאחנו נמצאים בטריטוריה חדשה?

"זו טריטוריה בריאותית חדשה. לא עברנו מגפה כזו. מבחינת משברים במשק עברנו כאלה בצורה מקומית, אבל לא ברמה הגלובלית. צריך לזכור שאנשים בבית והם לא עובדים". 

מה צריכה לעשות הממשלה?

"הממשלה צריכה לייצר מצב של קפיץ. שהמשק יקפוץ אחרי המשבר".

עד כמה ההתאוששות כאן תלויה בארה"ב ואירופה?

"הכל שאלה של זמן. תוך כמה זמן יגמר המשבר ונתגבר על הנגיף. אם תוך זמן קצר נפתר המשבר או לחילופין עד מתי נשב בבית. אם נשווה את זה למלחמות, מלחמה קצרה לא משפיעה. אבל אירוע מתמשך כמו אינתיפאדה, יכול בהחלט להיות בעל השפעות ארוכות טווח".

כל מדינה הציגה שיטה אחרת להתמודד עם הנגיף, איך זה ישפיע על השווקים?

"ברור שתהיה לזה השפעה. לא ברור איזו שיטה תצליח. כמו שאמרתי, מה שאנחנו צריכים לעשות זה לעזור לכלכלה לחזור לעצמה. אנחנו צריכים להחזיק את המשק כמה שיותר באוויר ושלא ייפול - באמצעות הרחבה מוניטארית ופיסקאלית". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בסין אנחנו רואים שלקח לאנשים זמן לחזור, זה ייקח גם בישראל?

"זה תלוי איך הבעיה תיפטר. אם ימצאו תרופה או שהמחלה תעבור מעצמה, אז אנשים יצאו מהר יותר". 

מי נפגע בינתיים הכי מהמשבר?

"כרגע מי שנפגע הכי הרבה זה ההייטק. בעיקר הסטארט-אפים החדשים. יש קיפאון מוחלט בהון הסיכון הצעיר. הכסף ניתן שם בתמורה להתניות מסוימות, כרגע זה נעצר. סקטור הבידור נפגע קשה. התיירות נמחקה כרגע. מלונות ייסגרו. 

זה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלנו, זה ישפיע בטווח הבינוני ארוך?

"בהחלט. זה שני כיוונים. גם אין כסף והם גם יושבים בבית. צריך לראות איך עוזרים להם". 

אילו עוד אפקטים יכולים להיות?

"יש מצב שיהיה לנו בייבי בום. כמו אחרי מלחמת העולם השנייה".

פרסמנו שהאינדיקטור של מספר הבידודים במשרד הבריאות יהווה אינדיקטור טוב להתמודד עם המשבר. אתה מסכים עם זה?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    סוחר 15/03/2020 22:50
    הגב לתגובה זו
    בושה לראות אנשי עסקים מתבכיינים ומבקשים כסף מהמדינה. הכל עומד ליפול ורואים את זה בשווקי האג"ח
  • 4.
    צודק (ל"ת)
    לגמרי 15/03/2020 21:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הורה 15/03/2020 21:17
    הגב לתגובה זו
    איזה בייבי בום יהיה?? ההורים 24 שעות עם הילדים אין סיכוי שירצו עוד ילדים אחרי סגר של שבועיים!!
  • 2.
    עמוס 15/03/2020 21:11
    הגב לתגובה זו
    מעבר של הון מהציבור לאלפיון העליון שכבר יצא מהשוק לפני שנתיים.
  • 1.
    לא יעזור הפגיעה קשה מידי (ל"ת)
    יוסי 15/03/2020 20:36
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.