יאיר קפלן
צילום: רמי זרנגר
דוחות

ירושלים: הרווח עלה לשיא של 156 מיליון שקל; התשואה להון - 11%

ההכנסות מריבית ירדו ב-4% והסתכמו ב-704 מיליון שקל; יתרת האשראי לציבור עלתה ב-2.5% ל-15.44 מיליארד שקל

רוי שיינמן | (5)

בנק ירושלים ירושלים 0.77%   מסכם את 2024 עם הכנסות של 915 מיליון שקל, לעומת 893 מיליון שקל בשנת 2023, בעלייה של 2.5%. הרווח הנקי הסתכם ב-154.6 מיליון שקל, לעומת רווח של 134.6 מיליון שקלים ב-2023, עלייה של 15%, כאשר הבנק מציין שהעלייה ברווח הנקי הושפעה בעיקרה מקיטון בהפסדי האשראי ומגידול בהכנסות שאינן מריבית, שקוזזו חלקית מגידול בהוצאות.


הכנסות הריבית, נטו הסתכמו ב-704 מיליון שקל, ירידה של כ-4% לעומת 2023, הנובעת לדברי החברה מקיטון מרווחים, אשר קוזזו בחלקן מגידול בהיקף האשראי וביתרת הפיקדונות. ההפרשות להפסדי אשראי עמדו על 79.7 מיליון שקל, למול הפרשות בסך 133.3 מיליון קל אשתקד, בעיקר עקב ההפרשות הגבוהות שבוצעו ב-2023 בהקשר למלחמת חרבות ברזל, וטיוב איכות תיק האשראי הצרכני. ההכנסות שאינן מריבית הסתכמו ב-211.4 מיליון קל, גידול של 31% לעומת 2023, בעיקר בגין גידול בהכנסות ממכירות תיקים וסינדיקציה ומעלייה במחזורי פעילות הכרטיסים הנטענים של הבנק.


יתרת האשראי לציבור עלתה בכ-2.5% (9.7% בנטרול מכירות), והסתכמה בסוף שנת 2024 בסך של 15.44 מיליארד שקל לעומת 15.07 מיליארד בשנת 2023. תיק המשכנתאות (כולל משכנתאות מסחריות) צמח בכ-1.5% נטו ובנטרול מכר תיקים בכ-10.6% והסתכם בכ-12.1 מיליארד שקל. בסך הכל מנהל הבנק משכנתאות לדיור ומסחריות בסך כ-15.5 מיליארד שקל, מתוכן כ- 3.4 מיליארד שקל עבור גופים מוסדיים.


האשראי לליווי בניה צמח ב-2023 בכ-13% והסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל, כאשר סקטור הנדל"ן של הבנק מלווה כ-230 פרויקטים ברחבי ישראל בהיקף של כ-11.4 אלף יח"ד בהיקף כספי של כ-12 מיליארד שקל. יתרת פיקדונות הציבור עלתה בשיעור של 7.9% בהשוואה לשנת 2023 והסתכמה ב-17.8 מיליארד שקל בסוף שנת 2024.


"שנת 2024 הנה מהמורכבות והמאתגרות שידענו מאז קום המדינה", מסר מנכ"ל הבנק יאיר קפלן. "בנק ירושלים ביצע בשנים האחרונות מספר שינויים אסטרטגיים שהובילו לצמיחה של למעלה מ-200% ברווח הנקי בחמש השנים האחרונות, תוך שימור יכולותיו הייחודיות של הבנק במגוון סקטורים בהם הוא מתמחה. ברצוני להודות ליו"ר הדירקטוריון מר זאב נהרי ולחברי הדירקטוריון על האמון והתמיכה בהובלת הבנק. ברצוני להודות גם לעובדי הבנק המסורים על עבודתם המקצועית שהביאה לתוצאות העסקיות הנאות שהושגו השנה, על אף האתגרים בהם ניצב הבנק וכן על חלקם בהתנדבות ובסיוע משמעותי לחברה הישראלית".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עושה חשבון 20/03/2025 07:49
    הגב לתגובה זו
    טוב יעשה הבנק אם יתרכז ברכישה של של כאל ישראכרד או חברה אחרת לאשראי קמעונאי. כמו מועדון צרכנים .
  • 4.
    אניהושעונימי 19/03/2025 21:37
    הגב לתגובה זו
    בכותרת במקום לכתוב ירושלים אפשר ונכון יותר לכתוב בנק ירושלים.כך לא תטעו את הקוראים.
  • 3.
    ביבס הממשלה תבנה כביש חדש למעלה אדומים להרחבת מעלה אדומים ולכלכלה למצביעך. (ל"ת)
    ליטאי 19/03/2025 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הממשלה תחוקק חוק שמרכזי הנהלה של בנקים וחברות ביטוח חייבים להיות בים. ביבס. (ל"ת)
    ליטאי 19/03/2025 19:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 19/03/2025 19:23
    הגב לתגובה זו
    שוק גנבי המעוף אתם יודעים שכדי להצדיק את המחיר הגבוהה של הבנקים והביטוח הם יצטרכו לנפץ את התחזית שגם כך גבוהה. רואים לכם מניפולציות סוף יום הקפצת סקטור.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת

טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך