בונים לדורות הבאים
נדלן החברה נבחרה ב- 6 השנים האחרונות לאחת משלושת החברות המובילות בתחום ההתחדשות העירונית בארץ, בזכות המקצועיות והרמה הגבוהה שלה. יש לזכור כי כמות האנשים בארץ רק הולכת ועולה, למרות שלא תמיד התשתית הקיימת מתאימה לצרכים של האוכלוסייה החדשה. בחלק מהמקרים המדינה מנסה להתערב ולשפר את המצב הקיים, אך לרוב מדובר על תהליכים ארוכים ומורכבים. לכן במקרים מסוג זה, יש לבחור בחברות גדולות ומוכרות בתחום הנדל"ן, שיוכלו להתערב ולחדש שכונות שלמות, על מנת לייצר תשתית המתאימה לדורות הבאים. מדובר על דירות חדשות, פארקים ומבני ציבור, שיוכלו לשמש את תושבי השכונה ולהעלות את איכות החיים שלהם.
בונים לדורות הבאים – מה מעולם לא סיפרו לכם?
היום ניתן למצוא בארץ שכונות שלמות שנתקעו אי שם בשנות ה- 80 או אפילו ה- 60. מדובר על שכונות ישנות ומתפוררות, המכילות בניינים בסכנת קריסה וחוסר מוחלט של התאמה לצרכים של האוכלוסייה הקיימת. אם בעבר היה נהוג לבנות בניינים של שלושה קומות, הרי שהיום יש צורך בבנייה מאסיבית יותר, על מנת לאפשר כמות מספקת של יחידות דיור. כמות האנשים בארץ רק הולכת וגדלה, הן כתוצאה מהתרבות טבעית והן כתוצאה מעליה של עולים חדשים. לכן לא ניתן להסתדר עם כמות הדירות הקיימת, אלא יש צורך להוסיף דירות חדשות בבניינים הישנים וכמובן לשפץ ולהשקיע בסביבה הקיימת. חברה ברמה גבוהה יכולה לתרום המון לפרויקטים של התחדשות עירונית, מאחר והיא מכירה את כל הניואנסים השונים ויודעת בדיוק על מה לתת את הדעת. חברת ענב נדלן הינה חברה מובילה בתחום, המחזיקה באיתנות פיננסית, אמינות ושקיפות מלאה. לאחר פרויקטים רבים בתחום ההתחדשות העירונית ניתן לומר בביטחון רב, כי מדובר בחברה אמינה ומקצועית, שמהווה את השותף הטבעי של כל מי שמעוניין להתחיל בהתחדשות השכונה שלו.
התחדשות עירונית – חלק מתהליך טבעי
אופיר לוינגר. צילום: יח"צמדוע שכונת נווה עופר עוקפת את אזורי היוקרה של ת"א?
בעוד שאזורי היוקרה בעיר רושמים ירידה חדה בכמות העסקאות, המשקיעים והזוגות הצעירים נמשכים דווקא לשכונת נווה עופר. אופיר לוינגר, מאנשי הנדל"ן הפעילים והמנוסים בשכונה, מסביר מה בדיוק מתרחש באזור שהצליח לעקוף את כל שאר השכונות בעיר
נדל"ן רגע לפני סיום שנת 2026, תמונת הנדל"ן בתל אביב מתבהרת והיא חושפת תפנית לא צפויה.
אם לאורך השנים התרגלנו לראות את מחירי הדירות בעיר הגדולה מטפסים ללא הפסקה, השנה האחרונה טלטלה את השוק והביאה עימה שינוי כיוון שלא ניתן להתעלם ממנו.
לפי נתונים עולה כי במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של 36% במספר עסקאות יד 2 בעיר, זאת לעומת התקופה אשתקד.
כשבוחנים לעומק את המספרים מגלים תמונה מפתיעה במיוחד. דווקא האזורים היוקרתיים, שנחשבו עד לא כל כך מזמן למבוקשים ביותר, הם אלה שספגו את הפגיעה הקשה.
- עד 60 מליון שקל: ריט 1 נכנסת לשותפות בבראשית ביזנס בנתניה
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדוגמה, בצפון החדש שיעור העסקאות ירד בכ-58%, בנווה אביבים נרשמה ירידה של 53%, ובנחלת יצחק ירידה של 42%.
צילום: FreepikFINQ מציגה: כך מחזירים את הכוח לידיים של החוסכים לפנסיה
המערכת של FINQ עושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לסרוק ולנתח את כלל מוצרי החיסכון הפנסיוני בישראל ולהציג למשתמש תובנות שמטרתן לשפר את ניהול כספי הפנסיה שלו
פנסיה גם לקראת שנת 2026, לצערנו ישראלים רבים עדיין אדישים לחיסכון הפנסיוני שלהם - וזה עלול לעלות להם ביוקר בעתיד. כיצד ניתן להגביר מודעות בנושא? המומחים של FINQ פרשו בפנינו פתרון אלגנטי לבעיה.
נתונים של רשות שוק ההון שפורסמו לאחרונה חושפים מגמה מדאיגה ביותר מהשנים האחרונות, שמגיעה כעת לשיא מדאיג. בתוך שבע שנים נרשם זינוק של 140% במשיכות תגמולי פנסיה טרם הגעה לגיל פרישה. יתרה מכך, יותר ממאה ועשרים אלף ישראלים מדי שנה מחליטים למשוך את תגמולי הפנסיה שלהם טרם פרישתם, ולמעשה מותירים את עצמם חשופים ופגיעים ביום שבו יצאו לגמלאות.
זוהי רק דוגמה אחת לניהול לא אופטימלי של קרן פנסיה, ולמרבה הצער זו רחוקה מלהיות הטעות היחידה שעושים ישראלים בניהול הפנסיה שלהם. האם נגזר על מי שאינם בקיאים באותיות הקטנות להמשיך ולהתנהל בדרך לא נכונה, בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני שלהם? לא בהכרח.
מומחי FINQ, פלטפורמת פנסיה והשקעות מבוססת AI, מספרים כי מהפכת הבינה המלאכותית טומנת בחובה את הפוטנציאל להחזיר את השליטה על קרן הפנסיה לידיים של החוסכים הישראלים. מהפכת המידע החלה תהליך מבורך של החזרת הכוח לידיים של החוסכים, והבינה המלאכותית עתידה להעצים את המהלך, כמובן במידה שנדע לרתום את כוחה לטובתנו.
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשנות את שם המשחק
רובנו מרגישים אי נוחות כששואלים אותנו שאלות בסיסיות אך מהותיות על הפנסיה שלנו. באיזה מסלול אנחנו מושקעים, והאם הוא מתאים לצרכים שלנו? כמה דמי ניהול אנחנו משלמים, והאם אפשר להפחית אותם? כמה כסף צפוי להצטבר לנו ביום הפרישה? והשאלה הגדולה מכולן: מה באמת מסתתר מאחורי ים המספרים והמונחים הטכניים שמופיעים בדוח התקופתי?
