מחלות מקצוע: כיצד להוכיח שהמחלה נגרמה כתוצאה מהעבודה?

מחלות מקצוע הן בעיה נפוצה ושכיחה בעולם העבודה.

כאשר עובד (שכיר או עצמאי) מפתח מחלה שנגרמה כתוצאה מעבודתו, פעמים רבות הוא עשוי להיות זכאי לפיצויים או להטבות אחרות. יחד עם זאת, הוכחת הקשר בין המחלה לבין העבודה אינו תמיד פשוט וברוב המקרים אף מורכב מאוד.

במאמר זה נסקור את הדרכים להוכחת הקשר הזה ואת המכשולים העומדים בפני העובדים.

באדיבות פורטל הזכויות מה שמגיע

מהי מחלת מקצוע?

ראשית נבין מהי בכלל מחלת מקצוע, סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי , תשנ"ה-1995, מגדיר מהי מחלת מקצוע "מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו", דהיינו, מחלות מקצוע הן רשימה סגורה של מחלות אשר נגרמות בין היתר כתוצאה מחשיפה חוזרת ונשנית לגורם מזיק במסגרת העבודה.

• קצבת נכות - למי זה מגיע ומהם הזכויות? כל מה שצריך לדעת
• ביטוח לאומי טפסים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תקנות הביטוח הלאומי מפרטות את רשימת מחלות המקצוע המוכרות בחוק, את העבודות ותהליכי הייצור אשר נמצא זה מכבר הקשר סיבתי בינם לבין המחלה, וזאת בנוסף לפירוט אחוזי הנכות המותאמים לכל מחלה.

בפניות שמגיעות לפורטל מה שמגיע , עולה לא פעם פער בין תחושת העובד ש"משהו בעבודה גרם למחלה" לבין הדרישות המשפטיות להכרה בכך. עצם העובדה שמחלה התפתחה בתקופת העבודה אינה מספיקה, וההתמודדות מתחילה בהבנה אילו מחלות מוכרות בדין ואילו נדרשות להוכחה מורכבת יותר.

הגורמים להתפתחותן של אותן מחלות המקצוע הם שונים ומגוונים, בדרך כלל מדובר בגורמים כימיים (אסבסט, אדי מתכות וכו'), ביולוגיים (חיידקים ונגיפים), ופיזיקליים (כדוגמת קרינה), כך למשל:

• התפתחות מחלות נשימתיות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת או פסולת עץ אשר מופיעות אצל עובד העוסק בעבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת או לפסולת עץ.

• התפתחות של מחלות דלקת כבד נגיפית מסוג B אשר עלולה להתפתח אצל "עובדים בבתי חולים או מרפאות הבאים במגע פיזי עם חולים וכן עובדים הבאים במגע עם הפרשותיהם של חולים".

• מחלות קרינה למיניהן אשר עשויות להתפתח אצל "עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חומרים רדיואקטיביים"

כעולה מנתונים של אגף בטיחות ובריאות תעסוקתית של משרד העבודה ועל-פי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) כ-37% ממחלות הגב התחתון קשורות לתנאי העבודה, כ-16% ממקרי הירידה בשמיעה מקורם ברעש, כ-13% ממקרי מחלות הריאה הכרוניות החסימתיות קשורים לחשיפה לחומרים מזיקים במסגרת העבודה.

חשוב לציין כי קיים הבדל מהותי בין מחלת מקצוע אשר מתפתחת עקב וכתוצאה מתהליך חשיפה ממושך של העובד לתנאים מזיקים בעבודתו לבין תאונת עבודה אשר נגרמת בד"כ כתוצאה מארוע יחיד ופתאומי אשר התרחש במהלך העבודה, בדרך אליה או בדרך חזרה ממנה.

מלבד מחלת מקצוע, הפסיקה מכירה בנזק גופני אשר נגרם כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות אשר דומות זו לזו במהלך העבודה, מקרים אלה נבחנים באמצעות קריטריונים שונים בהתאם ל"תורת המיקרוטראומה", ויש להדגיש כי פגיעה בעבודה לא תיחשב כ"מיקרוטראומה" אם ניתן לסווגה כאחת ממחלות המקצוע המופיעות ברשימת המחלות בתקנות.

כיצד להוכיח שהמחלה נגרמה כתוצאה מהעבודה?

המשוכה העיקרית וברוב המקרים המורכבת ביותר היא הוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה הספציפית שהתפתחה אצל העובד לתנאי עבודתו, הוכחת הקשר הנ"ל מוטלת על כתפיו של העובד.

את הקשר הסיבתי יש להוכיח בין היתר באמצעות הרשומות הרפואיות, חוות דעת מומחים רפואיים ותיעוד של תנאי ואופי העבודה.

רשומות רפואיות:

המסמכים והרישומים הרפואיים מכלל המוסדות הרפואיים, לרבות תוצאות בדיקות מעבדה, בדיקות דימות, ותיעוד רפואי מהרופאים המקצועיים השונים משמשים כראיה מרכזית, חשובה ועיקרית להוכחת הקשר בין המחלה ומועד גילויה לבין העבודה.

התיעוד הרפואי מאפשר לרופאים המטפלים לקבוע אבחנות מדויקות ולזהות מחלות הקשורות לתנאי עבודה.

הרשומות נכתבות על ידי אנשי מקצוע רפואיים, מה שמעניק להן אמינות גבוהה, כאשר רופא מתאר את הקשר בין החשיפה לתנאים בעבודה לבין מחלה, זהו תיעוד מקצועי שמחזק את טענת העובד.

בעת הגשת תביעה להכרה במחלה מקצועית, הרשומה הרפואית משמשת כראיה חשובה היות ובמסגרתה למעשה מתועדים בזמן אמת המועדים בהם הופיעו התלונות ו/או הסימפטומים ו/או התסמינים ו/או הסימנים מהם סבל וסובל העובד עקב וכתוצאה מתנאי עבודתו.

מניסיוננו בליווי תביעות מול המוסד לביטוח לאומי, פעמים רבות המשקל אינו ניתן רק לאבחנה עצמה, אלא לרצף התיעוד. פערים, חוסרים או איחור בפנייה לטיפול רפואי עלולים להחליש את הטענה לקשר סיבתי, גם כאשר המחלה עצמה מוכרת בדין.

חוות דעת מומחים רפואיים:

על עובד החושד כי הוא חלה במחלה כלשהיא כתוצאה מחשיפה מתמשכת לגורמים שונים בעבודתו ומתוקף עיסוקו, לפנות לרופא תעסוקתי, הרופא התעסוקתי יחליט באם עסקינן במחלת מקצוע ואם לאו.

כמו כן קיימת אפשרות לפנות לרופאים מומחים בתחום הרלוונטי לצורך קבלת חוות דעת רפואית, חוות דעת אלה עשויות להוות כלי עזר חשוב והכרחי בהוכחת הקשר בין סוג העבודה ואופייה לבין המחלה שהתפתחה בעקבותיה.

חוות דעתו של המומחה הרפואי מתבססת בין היתר על הרשומות הרפואיות, הפרקטיקה הרפואית וכן על מחקרים קליניים או נתונים סטטיסטיים המצביעים על קשר בין העבודה הספציפית והחשיפה לגורמים המזיקים לבין המחלה הספציפית. כך לדוגמה, אם קיימת הוכחה סטטיסטית לכך שעובדים בתחום הבניין סובלים יותר ממחלות נשימתיות, הדבר יכול לשמש כראיה.

למעשה תפקידו של המומחה הרפואי הוא לקשור את הקשר הסיבתי בין התיעוד הרפואי, המחלה ותנאי העבודה.

תפקידו הנוסף של המומחה הוא לקבוע את אחוזי הנכות הזמניים ו/או הקבועים אשר מגיעים לעובד בשל מחלתו.

תיעוד של תנאי ואופי העבודה:

תיעוד של תנאי העבודה באמצעות צילום, רישום ותיעוד בכתב של משך הזמן בהם נחשף העובד במהלך יום עבודתו לגורמים המזיקים הוא קריטי וחשוב. יש לבצע רישום מפורט של כל חשיפה פוטנציאלית לחומרים המזיקים ו/או המסוכנים.

תיעוד מסודר מאפשר להראות קשר ישיר בין תנאי העבודה למחלה הספציפית. כאשר ישנם נתונים מדויקים אודות החשיפה לגורמים המזיקים, קל יותר להוכיח כי המחלה נגרמה כתוצאה מהעבודה.

תהליך הבירור מול המוסד לביטוח לאומי:

לאחר שיש בידיו של העובד את מלוא הרשומות הרפואיות הרלוונטיות, חוות דעת מומחים רפואיים ותיעוד מסודר של אופי ותנאי העבודה עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך מימוש הזכויות והזכאויות המגיעות לו.

לסיכום: מחלות מקצוע מהוות אתגר מורכב בשוק העבודה הגלובלי והמתפתח. כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בין העבודה למחלה, נדרש ידע, ניסיון ותשומת לב לפרטים. תיעוד מדויק, דיווח מידי של העובד, והסתייעות בייעוץ משפטי מקצועי הם גורמים חיוניים וקריטיים להצלחה בתביעות אלו.

*מה שמגיע הוא פורטל משפטי העוסק במימוש זכויות רפואיות ובתביעות ביטוח, ומנוהל על ידי עורכי דין העוסקים בפועל בייצוג נפגעים ובהליכי מימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח. בראש הפורטל עומד עו"ד גיל קראוס, ולצדו צוות עורכי דין המלווים תביעות נזקי גוף, מחלות מקצוע והליכים מול ועדות רפואיות וגופים מבטחים.