בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.

החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.

ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.

קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים

משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.

ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.

בבניין ישן ברחוב שקט בחיפה גר י"צ, גבר בן 43 שנושא על גופו ובנפשו את פצעי מלחמת לבנון השנייה. לפני כמעט שני עשורים הוא נפצע קשה בקרבות, מאז הוא מוכר כנכה צה"ל שיקומי בדרגת נכות חריגה במיוחד של 422%. לצד הפציעה הגופנית, הוא מתמודד גם עם פוסט טראומה חמורה. הפציעה ההיא, שהשאירה בו צלקות פיזיות ונפשיות עמוקות, הובילה עם השנים גם להידרדרות כלכלית קשה. תיקים נפתחו נגדו, חובות תפחו, הליכים נגררו במשך שנים, ולבסוף - כמו שקורה לא פעם - הצטברה ריבית שניפחה את חובותיו לסכומים דמיוניים כמעט.

לפני ימים אחדים פרסם רשם ההוצאה לפועל ורשם קהילתי מלשכת חיפה, עיסאם חאיק, החלטה נדירה ומפורטת הנוגעת למקרהו של י’. בהחלטתו קבע הרשם כי חובותיו של החייב, שהגיעו לכ-512,640 שקל, יופחתו ל-172 אלף שקל בלבד. ההפחתה הדרמטית נעשתה לאחר בחינה כוללת של נסיבותיו האישיות, מצבו הרפואי, ההיסטוריה הכלכלית שלו, ובעיקר העובדה שהנושים לא פעלו במשך שנים לגביית חובם ולא השיבו כלל לבקשתו להפחתת ריביות.

בהחלטה שנפרשת על תשעה עמודים ציין הרשם חאיק כי סמכותו להפחית ריביות מעוגנת בסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל, ובייחוד לאחר תיקון 75 לחוק שנכנס לתוקף בינואר 2025. התיקון, כך כתב, הרחיב את סמכות רשמי ההוצאה לפועל להפחתת ריביות הפיגורים גם ללא טעמים מיוחדים, וקבע כי רק התערבות בריבית הבסיס תדרוש נימוק מיוחד.

בהתייחסו למקרה הספציפי הנ"ל, קבע הרשם כי "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תכנית חיסכון' לזוכה, שממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית". עוד הוא הדגיש כי חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים מחייבת למנוע מצב שבו נושה שישן על זכויותיו נהנה לבסוף מריביות עתק. “יש להימנע מלהעניק סעד לזוכה אשר 'ישן על זכותו' ולא נקט בהליכים למימוש זכויותיו”, נכתב בהחלטה.

• למי שייכים כספי פנסיה שלא הועברו לנאמן בחיי החייב?
• ישלם רק 21.6 אלף שקל מתוך חוב של 686 אלף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נכה שיקומי שנקלע לחובות - והריבית תפחה פי כמה

מהמסמכים עולה כי י’ צבר במשך השנים חובות ב-14 תיקים שונים בלשכות הוצאה לפועל ברחבי הארץ - מחיפה ועד קריית גת. סכומי הפתיחה של אותם תיקים עמדו על הגיעו לכ-97 אלף שקל בלבד, אך בשל ריביות הפיגורים שנצברו לאורך השנים, החוב הכולל תפח ליותר מ-512 אלף שקל. בחלק מהתיקים מדובר היה בחובות שנפתחו כבר ב-2008, ובחלקם ב-2015, אך ברבים מהם לא ננקטו כל הליכי גבייה במשך עשור ויותר. הרשם חאיק ציין כי כבר ב-2015 ניסה החייב להסדיר את מצבו במסגרת הליך פשיטת רגל, אבל ההליך הזה בוטל ב-2017. לאחר ביטול ההליך הוא לא הצליח להגיע להסדר כולל, ובמשך שנים נותרו התיקים פתוחים. אף שהחייב ביקש כמה פעמים לסגור תיקים “מחוסר מעש”, חלק מבקשותיו נדחו, וחובותיו רק תפחו והלכו.